תרופות סבתא וצמחי מרפא להרפס

הרפס (בעברית: שלבקת) הוא זיהום ויראלי הפוגע, בכל שנה, במיליוני אנשים ברחבי העולם. הוא נגרם על ידי וירוס ההרפס סימפלקס (HSV) ומתבטא בצורות שונות, הכוללות הרפס אוראלי (HSV-1) והרפס גניטלי (HSV-2).

הערכות גורסות כי כ-3.7 מיליארד אנשים מתחת לגיל 50, ברחבי העולם, סובלים מזיהום של נגיף הרפס סימפלקס מסוג HSV-1, וכ-491 מיליון אנשים, בין הגילאים 15-49, סובלים מהרפס סימפלקס מסוג HSV-2.

קיימים טיפולים רפואיים לטיפול בהרפס, ולצידם כטיפולים משלימים או חלופיים, יש המשתמשים בתרופות סבתא וצמחי מרפא, להקלה סימפטומטית.

במאמר זה, נסביר מהו הרפס סימפלקס, הסימפטומים שלו, גורמים לזיהום, ואפשרויות הטיפול הרפואיות. לאחר מכן נתמקד ונעמיק בתיאור תרופות סבתא ביתיות וצמחי מרפא, מנגנוני הפעולה שלהם, מינונים המומלצים, תופעות לוואי ואינטראקציות אפשריות עם תרופות.

הרפס סימפלקס

הרפס סימפלקס הוא למעשה משפחה של נגיפים או זיהומים ויראליים מדבקים, שגורמים מחלות שונות באדם, ומתפתחים ופוגע בעיקר במשטחי עור או רקמה רירית. שני הסוגים הנפוצים ביותר הם HSV-1 ו-HSV-2, האחראים על הרפס אוראלי והרפס גניטלי (בדרכי המין), בהתאמה.

הנגיף חודר לגוף באמצעות מגע ישיר עם עור, ריריות או נוזלי גוף של אדם נגוע. לאחר שחדר לגוף, הנגיף מתבסס בתאי עצב ומייצר זיהומים סמויים לכל החיים, אם כי לרוב הם אסימפטומטיים (ללא תסמינים) או לא מזוהים. לכן מאוד קשה להכחיד אותו לחלוטין.

תסמינים של הרפס כוללים

1. הופעת שלפוחיות או פצעים כואבים ומלאי נוזלים בפה ו/או סביב הפה (הרפס אוראלי) או באזור איברי המין (הרפס גניטלי).
2. תחושות גירוד, צריבה או עקצוץ, באזור הפגוע, לפני הופעת השלפוחיות.
3. חום, בלוטות לימפה נפוחות וחולשה כללית במהלך ההתפרצות הראשונית.
4. התפרצויות חוזרות, הנגרמות לרוב על ידי מתח, מחלה או שינויים הורמונליים.

גורמים וטיפול רפואי

הרפס נגרם כאמור בעיקר על ידי וירוס הרפס סימפלקס (HSV). גורמים כמו חרדה, מתח, מחלות, חולשה של מערכת החיסון ושינויים הורמונליים יכולים לעורר התפרצויות, כאשר הנגיף נשאר רדום בתאי עצב בין ההתפרצויות.

טיפול רפואי בהרפס כולל תרופות אנטי-ויראליות כמו אציקלוביר (זובירקס), שיכולות לעזור בטיפול והפחתת התסמינים, לקצר את משך זמן ההתפרצות, ולהפחית הפרשה ויראלית.

תרופות סבתא וצמחי מרפא להרפס

רבים מעוניינים בטיפולים חלופיים או משלימים לטיפולים הרפואיים הקונבנציונאליים להרפס. בעיקר צמחי מרפא ותרופות סבתא שונות. להלן פירוט:

אלוורה (Aloe Vera)

• מנגנון פעולה: לאלוורה יש תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-ויראליות טבעיות שעשויות לעזור להרגיע פצעי הרפס ולהפחית מצבי דלקת.
• מינון מומלץ ושימוש: יש למרוח שכבה דקה של ג'ל אלוורה טהור ישירות על האזור הפגוע, מספר פעמים ביום.
• תופעות לוואי: בטוח בדרך כלל בשימוש מקומי; עם זאת, אנשים מסוימים עשויים להרגיש גירוי בעור.
• אינטראקציות תרופתיות: קיים דיווח על אינטראקציות מינימליות עם תרופות.
• אסמכתא מדעית: מחקר[1] מ -2016 ביצע הערכה של פעילות אנטי HSV-1 (הרפס אוראלי) של תמצית ג'ל אלוורה. בדיקת הציטוטוקסיות (רעילות) הצביעו על השפעה אנטי-ויראלית תלוית מינון של אלוורה.

מליסה רפואית (Melissa officinalis)

• מנגנון פעולה: מליסה מכילה תרכובות בעלות סגולות ריפוי, כמו חומצה רוזמרינית, המציגות תכונות אנטי-ויראליות נגד הרפס סימפלקס 1-HSV.
• מינון מומלץ ושימוש: תוכלו להכין תה מליסה, על ידי השריית 2-4 גרם עלים יבשים במים חמים, או למרוח קרם מליסה באופן מקומי (על העור).
• תופעות לוואי: תופעות לוואי נדירות ועלולות לכלול גירוי קל בעור.
• אינטראקציות תרופתיות: המידע על אינטראקציות מוגבל, אולם כדאי להתייעץ עם בר סמכא רפואי במידה ומשתמשים בצמח לצד תרופות.
• אסמכתא מדעית: ניסוי[2] במבחנה (in-vitro) מ-2012 בחן את ההשפעה של תמצית מליסה רפואית בעיכוב ההתקשרות של וירוס הרפס סימפלקס.
  תמצית המליסה הדגימה פעילות וירודיאלית גבוהה כנגד HSV-1, אפילו בריכוזים נמוכים מאוד של 1.5 מיקרוגרם/מ"ל. זאת לעומת תוצאות דומות של תרכובות פנוליות, שהושגו רק בריכוזים גבוהים פי 100.
  בנוסף תמצית המליסה והחומצה הרוזמרינית עיכבו התקשרות HSV-1 לתאי מארח באופן תלוי מינון. תוצאות אלו מצביעות על כך שהחומצה הרוזמרינית הייתה התורמת העיקרית לפעילות האנטי-ויראלית של תמצית מליסה.

אכינצאה / קיפודנית

• מנגנון פעולה: סבורים כי אכינצאה משפרת את תפקוד מערכת החיסון, ויכולה לסייע למנגנונים שונים בגוף לדכא התפרצויות של הרפס.
• מינון מומלץ ושימוש: יש לעקוב אחר ההוראות על תווית המוצר או להתייעץ עם היצרן.
• תופעות לוואי: יש אפשרות להפרעה קלה במערכת העיכול או לתגובות אלרגיות אצל אנשים מסוימים.
• אינטראקציות תרופתיות: עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות מדכאות חיסון; התייעצו עם רופא במידה ואתם נוטלים תרופות כאלה.
• אסמכתא מדעית: מחקר[3] מ-2009 מצא שאכינצאה מפחיתה את קצב ההשהיה בזיהומים מסוג HSV-1. EP הצמח גרם לפעילות אנטי-ויראלית על התפתחות מחלת HSV-1 חוזרת, כאשר סופר טרם  ההדבקה.

שמן עץ התה האוסטרלי

• מנגנון פעולה: שמן עץ התה הוא בעל תכונות חיטוי ואנטי-מיקרוביאליות, היכולות לעזור לשמור על פצעי הרפס נקיים.
• שימוש ומינון מומלץ: יש לדלל שמן עץ התה בשמן נשא ולמרוח אותו על האזור הפגוע בעזרת צמר גפן.
• תופעות לוואי: עלולים להתרחש גירויי עור או תגובות אלרגיות.
• אינטראקציות תרופתיות: דווחו אינטראקציות מינימליות.
• אסמכתא מדעית: מחקר[4] מ-2001 בדק את הפעילות האנטי-ויראלית של שמן עץ התה האוסטרלי ושמן אקליפטוס נגד וירוס הרפס סימפלקס בתרבית תאים. התוצאות מצביעות על כך ששניהם משפיעים על הנגיף, לפני או במהלך ספיחה, אך לא לאחר חדירת התא המארח.
  לפיכך שמן עץ התה האוסטרלי ושמן אקליפטוס מסוגלים לגרום להשפעה אנטי-ויראלית ישירה על הרפס סימפלקס, למרות שמרכיביהם המדויקים טרם ידועים, היישום האפשרי שלהם, כסוכנים אנטי-ויראליים בזיהום חוזר של הרפס, נראה מבטיח.

סיכום ומסקנות

הרפס הוא זיהום ויראלי מעיק וכרוני, שיכול להיות בעל השפעה משמעותית על איכות החיים. למרות שלא קיימת תרופה מרפאת להרפס, ישנם טיפולים רפואיים היכולים לעזור להתמודד עם התסמינים ו/או להפחית את תדירות ההתפרצויות.

בנוסף, ניתן להיעזר בתרופות סבתא ביתיות וצמחי מרפא, כגישות משלימות להקלה בתסמינים. עם זאת, זכרו לנקוט במשנה זהירות ולהתייעץ עם בר סמכא בתחום הבריאות, לפני שתנסו טיפולים אלטרנטיביים כלשהם, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות אחרות או סובל ממחלות רקע.

ביבליוגרפיה