שם עברי: ליקוריץ / שוש קירח
שם עממי: אקסוס, ליקוריץ
שם מדעי: Glycyrrhiza glabra
משפחה: קטניות
תת משפחה: פרפרניים / Leguminosae
חלקי הצמח בשימוש: שורש
מוצא ואזורי תפוצה:
מקורו של צמח הליקוריץ, באזורים שונים באירופה ובאסיה כולל בישראל. ניתן לייחס את מקורו לאזור הים התיכון, כולל מדינות כמו יוון, טורקיה ואיטליה. לליקוריץ תפוצה גיאוגרפית רחבה, וניתן למצוא אותו במדינות שונות ברחבי אירופה, אסיה ואפילו חלקים מצפון אפריקה.
הצמח מעדיף קרקעות חוליות מנוקזות ונוטה לשגשג באזורים עם אקלים צחיח למחצה עד צחיח. הוא נמצא לעתים קרובות גדל ביערות פתוחות, אדמות עשב ולאורך גדות נהרות, מעיינות וביצות.
תיאור בוטני
הליקוריץ (שם מדעי: Glycyrrhiza glabra) , הוא צמח רב שנתי עשבוני המשתייך למשפחת הפרפרניים. הוא מציג מראה ייחודי המתאפיין בגבעולים זקופים היכולים להגיע לגבהים של עד 1 עד 1.5 מטר. העלים המורכבים של הצמח מתחלפים לאורך הגבעול, המורכבים מ-9 עד 17 עלעלים אליפטיים חלקים ומבריקים, להם גוון ירוק עמוק.
במהלך עונת הפריחה, בדרך כלל מסוף האביב ועד תחילת הקיץ, הצמח מייצר גבעולים מוארכים של פרחים קטנים דמויי אפונה המתקבצים בקצות הגבעולים. פרחים אלה מתהדרים בגוונים של סגול חיוור עד כחול בהיר, ומוסיפים נופך של צבע עדין למראה הכללי של הצמח. עם סיום שלב הפריחה, פריחות אלו מפנים את מקומם לתרמילים פחוסים ומוארכים, המכילים עד שבעה זרעים.
עם זאת, המאפיין הייחודי ביותר של הליקוריץ נמצא מתחת לפני הקרקע. מערכת השורשים של הצמח היא היבט מרכזי בזהותו, שכן היא מקור הטעם המתוק והתרכובות הרפואיות המבוקשות. השורשים מסתעפים בקרקע ומתאפיינים במרקמם הבשרני והסיבי ובארומה בולטת. השורשים נקטפים למטרות שונות, כולל שימושים קולינריים ורפואה מסורתית.
הליקוריץ הינו אוצר בוטני המשלב יופי אסתטי עם יישומים מעשיים, מה שהופך אותו לצמח בעל משמעות חזותית ופונקציונלית כאחד.
רכיבים פעילים ומנגנון פעולה
שורש הליקוריץ, מכיל מגוון תרכובות פעילות התורמות לטעמו המובהק ולתכונותיו הרפואיות. חלק מהמרכיבים הפעילים העיקריים המצויים בשורש ליקוריץ כוללים:
- גליציריזין: זוהי אולי התרכובת המוכרת והבולטת ביותר בשורש הליקוריץ. גליציריזין הוא גליקוזיד (חומר כימי המורכב ממולקולת חד או רב סוכר) המעניק את הטעם המתוק האופייני לליקוריץ. יש לו גם תכונות אנטי-דלקתיות, אנטי-ויראליות הפועלות באופן מיטיב על מערכת החיסון. עם זאת, צריכה מופרזת של גליציריזין עלולה לגרום בעיות בריאותיות, הכוללות יתר לחץ דם וחוסר איזון ברמת האשלגן.
- פלבונואידים: שורש ליקוריץ מכיל תרכובות פלבנואידיות שונות, כגון ליקוריטין, איזוליקווריטין וליקוריטיגנין. לתרכובות אלו השפעות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות, התורמות ליתרונות הרפואיים הפוטנציאליים של הצמח.
- קומרינים (תרכובות פנוליות): נגזרות של קומרין, כגון אומבליפרון והרניארין, קיימות בשורש הליקוריץ ונקשרו להשפעות אנטי דלקתיות ופוטנציאליות נוגדות עוויתות.
- פוליסכרידים (רב סוכרים): שורש שוש מכיל פוליסכרידים היכולים להיות בעלי תכונות הפועלות לחיוב על מערכת החיסון ובעל תכונות אנטי דלקתיות. תרכובות אלו עשויות לתרום לשימוש המסורתי של הצמח כתרופה צמחית לבעיות נשימה ועיכול.
- סטרולים (ליפידים): שורש ליקוריץ מכיל סטרולים כמו בטא-סיטוסטרול, אשר יכול להיות בעל השפעות אנטי דלקתיות ועשוי לתרום ליתרונות האפשריים של הצמח לבריאות העור.
- ספונינים: ספונינים הם תרכובות בעלות תכונות דמויות סבון. שורש ליקוריץ מכיל טריטרפן ספונינים, אשר עשויים להיות בעלי השפעות אנטי דלקתיות ומכייחות, העלולות להועיל לבריאות דרכי הנשימה.
- שמנים אתריים: שורש ליקוריץ מכיל שמנים אתריים התורמים לארומה שלו ולטעמו. לשמנים אלה עשויים להיות גם תכונות אנטי-מיקרוביאליות עדינות.
שימושים ברפואה העממית
לשימוש בליקוריץ יש היסטוריה עשירה ברפואה העממית – מסורתית, בתרבויות שונות, כצמח מרפא יעיל לטיפול במגוון בעיות בריאותיות. שורש הליקוריץ, שהוא החלק העיקרי בשימוש, מכיל תרכובות שזכו לתשומת לב רבה בשל תכונות המרפא שלהן.
רפואה סינית מסורתית (TCM)
ברפואה הסינית המסורתית, שורש הליקוריץ, המכונה "גן קאו" או "גן קאו ג'י", זכה לפופולאריות רבה, במשך מאות שנים, בשל תכונותיו ההרמוניות. השורש משמש לעתים קרובות בשילובים צמחיים, כדי לאזן את ההשפעות של צמחי מרפא אחרים, לתת או להעשיר תכונות מסויימות ולשפר את יעילותם.
מתרגלי TCM מאמינים ששורש ליקוריץ יכול להתאים את האנרגיה החיונית של הגוף (Qi) ולהזין את מרידיאני הטחול והקיבה. שורש הליקוריץ נכלל לרוב בתכשירי TCM לשיעול, בעיות עיכול ובמי טוניק לצורך תמיכה בחיוניות הכללית.
איורוודה
באיורוודה, שיטה רפואית מסורתית פופולארית שמקורה בהודו, שורש ליקוריץ, המכונה "יאשתימאדו" (Yashtimadhu), מנוצל בשל איכויותיו המרגיעות ויכולתו ליצור התחדשות.
השורש נחשב לבעל אופי "מקרר", מה שהופך אותו לבעל ערך בהרגעת דלקות וטיפול במצבים הקשורים לחום עודף בגוף. הליקוריץ משמש לעתים קרובות כתומך בבריאות דרכי הנשימה, הקלה על אי נוחות במערכת העיכול ושיפור תפקוד בלוטת יותרת הכליה (האדרנל).
רפואת צמחים אירופאית
ברפואת הצמחים האירופית המסורתית, שורש ליקוריץ שימש בעבר להרגעת שיעול, הקלה על גירויים בגרון ולהפחתת אי נוחות במערכת העיכול. הוא שימש גם כחומר מרכך לציפוי ממברנות ריריות וככזה ולספק הקלה למצבים כמו כיבים (פצעים) וגסטריטיס (דלקת בקיבה).
ניתן לייחס את היישומים המגוונים של שורש הליקוריץ לתרכובות הפעילות שלו, הכוללות גליצריזין, פלבנואידים ופוליסכרידים (ראו פירוט לעיל), שהן בעלות תכונות אנטי-דלקתיות, אנטי-ויראליות ובעלות יכולת להשפיע באופן חיובי על מערכת החיסון.
עם זאת, חשוב לציין שבעוד ששורש ליקוריץ יכול להציע יתרונות טיפוליים, שימוש ממושך או מוגזם עלול להוביל לתופעות שליליות, במיוחד בשל הפוטנציאל של גליצירצין להעלות את לחץ הדם ולגרום לחוסר איזון אשלגן. לכן, יש לגשת בזהירות לשימוש בו, במיוחד על ידי אנשים עם מצבים בריאותיים ספציפיים או אלה הנוטלים תרופות.
שימוש רפואי מבוסס מחקר
שורש הליקוריץ מכיל כאמור מגוון של תרכובות ביו-אקטיביות שתפסו את תשומת הלב של המחקר המדעי המודרני, והובילו לחקירות של יישומיו הפוטנציאליים בפרקטיקות רפואיות קונבנציונליות. החל מבריאות מערכת העיכול ועד בריאות מערכת הנשימה, ומעבר לכך, הצמח נחקר על תכונותיו הטיפוליות המגוונות.
להלן, נתעמק בשימושיו ברפואה הקונבנציונלית, הנתמכים במחקרים מדעיים.
הפרעות במערכת העיכול
שורש ליקוריץ נחקר לגביי הפוטנציאל שלו לתמוך בבריאות מערכת העיכול. גליציריזין, מרכיב עיקרי בשורש, נמצא בעל השפעות אנטי דלקתיות והגנה על קיבה. מחקרים[1] מצביעים על כך שגליצירריזין יכול לעכב את הצמיחה של הליקובקטר פילורי, חיידק הקשור לכיב קיבה (אולקוס) ודלקת קיבה.
בנוסף, תרכובות בליקוריץ, כמו חומצה גליצריטינית, הראו השפעות מבטיחות בהגנה מפני נזק לרירית הקיבה. ממצאים אלו מצביעים על השימוש הפוטנציאלי של ליקוריץ בניהול מחלות ומצבים הקשורים למערכת העיכול.
דרכי הנשימה
הצטבר ידע היסטורי, רב שנים, לגביי השימוש בשורש הליקוריץ לטיפול בהפרעות נשימה. המחקר המדעי תומך בכך. הוכח[2] שיש תרכובות בליקוריץ עם השפעות אנטי-ויראליות ואנטי-דלקתיות שיכולות להיות רלוונטיות למצבים רפואיים במערכת הנשימה, כמו ברונכיטיס ושיעול.
מספר מחקרים[3] מצאו שתמציות ליקוריץ יכולות להקל על תסמינים של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסטמה.
השפעות אנטי דלקתיות ואימונומודולטוריות:
מחקר[4] משנת 2017 הדגיש את התכונות האימונומודולטוריות (מדכאות את פעילות המערכת החיסונית) של תרכובות ליקוריץ. הוכח כי גליציריזין מווסת את התגובה החיסונית על ידי השפעה על ייצור ציטוקינים וויסות דלקת.
תכונה זו הובילה למחקרים נוספים על שימושים אפשריים של ליקוריץ בטיפול במחלות אוטואימוניות וויסות מערכת החיסון.
בריאות העור
ההשפעות האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון ,של תרכובות ליקוריץ, מתרחבות ליישומים דרמטולוגיים פוטנציאליים. תמציות ליקוריץ נחקרו[5] לגביי יכולתן לסייע בטיפול בהפרעות עור, כמו אטופיק דרמטיטיס ופסוריאזיס.
היכולת של גליציריזין לעכב את ייצור המלנין (פיגמנט האחראי לצבע העור, עיניים ושיער), משכה עניין גם לשימוש בו עבור מוצרים להבהרת העור.
איזון הורמונלי
תרכובות ליקוריץ נחקרו לגביי השפעתן הפוטנציאלית על איזון הורמונלי. מספר מחקרים[6] הצביעו על כך שלתמציות ליקוריץ עשויות להיות השפעות אסטרוגניות (קבוצת הורמונים המיוצרים בגוף), ייתכן שעקב אינטראקציות עם קולטני אסטרוגן.
ממצאים אלה עוררו עניין בהערכת תפקידו של ליקוריץ במצבים הקשורים לחוסר איזון הורמונלי, כגון תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
תכונות נוגדות חמצון
פלבנואידים ושאר המרכיבים בשורש הליקוריץ תורמים לפעילותו נוגדת החמצון. נוגדי חמצון ממלאים[7] תפקיד מכריע בהגנה על תאים מפני מתח חמצוני ועשויים לתרום לבריאות הכללית ולמניעת מחלות. הפוטנציאל נוגד החמצון של השורש נחקר לגביי הרלוונטיות שלו למצבים בריאותיים מגוונים.
לתשומת לבכם!
בעוד שהשימוש בשורש ליקוריץ נראה בתחומי רפואה רבים, הרי שיש לגשת לכך בזהירות, בשל ההשפעות[8] השליליות הפוטנציאליות הקשורות לגליציריזין, במיוחד כאשר הוא נצרך בכמויות גדולות ו/או לאורך תקופות ממושכות.
השפעות אלו כוללות יתר לחץ דם וחוסר איזון אשלגן. מחקרים רבים מדגישים גם את הצורך בתמציות סטנדרטיות ובמינונים מבוקרים כדי להפחית סיכונים פוטנציאליים.
מינונים מומלצים
המינון המומלץ של ליקוריץ, שונה בין מבוגרים וילדים עקב הבדלים פיזיולוגיים וסיכונים פוטנציאליים הקשורים לתרכובות מסוימות הקיימות בשורש.
עבור מבוגרים, מינון שכיח של תמצית שורש ליקוריץ הוא בסביבות 200-600 מ"ג ליום, כאשר תמצית סטנדרטית מכילה 20% חומצה גליצריטינית. מינון זה הוצע בשל יתרונותיו הפוטנציאליים בהיבטים בריאותיים שונים, הכוללים תכונות אנטי דלקתיות ונוגדי חמצון.
עם זאת, המצב שונה כאשר שוקלים שימוש בליקוריץ בילדים. תרכובת גליצריזין בשורש נקשרה עם עודף מינרלוקורטיקואידים (הורמונים הנוצרים בקליפת בלוטת יותרת הכליה), אשר יכולים להוביל ליתר לחץ דם ולהשפעות שליליות אחרות, במיוחד אצל אנשים עם רגישות.
בשל מחקר לא מספק לצד סיכונים פוטנציאליים, השימוש במוצרי ליקוריץ בילדים הוא נושא לדאגה. לפיכך ההמלצה כיום היא להימנע ממתן תוספי ליקוריץ לילדים ללא פיקוח וייעוץ של איש מקצוע.
מחקר[9] משנת 2008 הדגיש כי צריכת גליצריזין, אפילו בכמויות קטנות, יכולה לגרום לעלייה משמעותית בלחץ הדם, במיוחד בילדים עם נטייה לאצירת נתרן. לכן, חיוני להתייעץ עם רופא ילדים לפני מתן ומוצרים המכילים ליקוריץ.
תופעות לוואי / אינטראקציות / בטיחות
שורש ליקוריץ ידוע במגוון יתרונותיו הבריאותיים, אך חיוני להיות מודעים גם לתופעות הלוואי והאינטראקציות האפשריות שלו. אחד החששות העיקריים נוגע לגליצריזין, תרכובת הנמצאת בשורש ליקוריץ.
צריכה מופרזת וממושכת של גליצריזין נקשרה להשפעות שליליות, כולל יתר לחץ דם, עייפות, תשישות, כאבי ראש, אצירת נתרן וחוסר איזון ברמות האשלגן, אצירת נוזלים (בצקות). זה יכול להיות בעייתי במיוחד עבור אנשים עם בעיות לב וכלי דם, הפרעה בכליות, או אלה הנוטלים תרופות המשפיעות על לחץ הדם.
הצמח יכול גם עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות שונות. למשל הוא יכול להגביר את ההשפעות של משתנים ותרופות להורדת לחץ דם, דבר שעלול להוביל לחוסר איזון אלקטרוליטי.
במידה ומשתמשים בקורטיקוסטרואידים, המדכאים את פעילות מערכת החיסון, בשילוב עם ליקוריץ, עלולים לחוות תופעות לוואי מוגברות. יתר על כן, אנשים העוסקים בטיפולים הורמונליים או הסובלים ממצבים היוצרים רגישות יתר להורמונים, צריכים להיות זהירים בשל ההשפעות האסטרוגניות של ליקוריץ.
צריכה מופרזת של סוכריות או מוצרים בטעם ליקריץ עלולה להוביל לתופעות לוואי אלו, ולכן יש חשיבות לצריכה מתונה.
נשים הרות או מניקות, אנשים עם מצבים בריאותיים שונים, ואלו הנוטלים תרופות מרשם, שעלולות להיות מושפעות מהתרכובות הביו-אקטיביות של השורש, צריכים להתייעץ עם רופא לפני נטילת הצמח ולבצע מעקב מסודר וזהיר אחרי תגובות שליליות פוטנציאליות.
ביבליוגרפיה
- [1] Rahnama M, Mehrabani D, Japoni S, Edjtehadi M, Saberi Firoozi M. The healing effect of licorice (Glycyrrhiza glabra) on Helicobacter pylori infected peptic ulcers. J Res Med Sci. 2013 Jun;18(6):532-3. PMID: 24250708; PMCID: PMC3818629. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3818629/
- [2] Fiore C, Eisenhut M, Ragazzi E, Zanchin G, Armanini D. A history of the therapeutic use of liquorice in Europe. J Ethnopharmacol. 2005 Jul 14;99(3):317-24. doi: 10.1016/j.jep.2005.04.015. PMID: 15978760; PMCID: PMC7125727. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7125727/
- [3] Xie YC, Dong XW, Wu XM, Yan XF, Xie QM. Inhibitory effects of flavonoids extracted from licorice on lipopolysaccharide-induced acute pulmonary inflammation in mice. Int Immunopharmacol. 2009 Feb;9(2):194-200. doi: 10.1016/j.intimp.2008.11.004. Epub 2008 Dec 9. PMID: 19071231. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19071231/
- [4] Ayeka PA, Bian Y, Githaiga PM, Zhao Y. The immunomodulatory activities of licorice polysaccharides (Glycyrrhiza uralensis Fisch.) in CT 26 tumor-bearing mice. BMC Complement Altern Med. 2017 Dec 15;17(1):536. doi: 10.1186/s12906-017-2030-7. PMID: 29246138; PMCID: PMC5732493. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5732493/
- [5] Saeedi M, Morteza-Semnani K, Ghoreishi MR. The treatment of atopic dermatitis with licorice gel. J Dermatolog Treat. 2003 Sep;14(3):153-7. doi: 10.1080/09546630310014369. PMID: 14522625. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14522625/
- [6] Tanideh N, Zareian Z, Hosseinpour R, Tanideh R, Koohpeyma F, Koohi-Hosseinabadi O, Shekarkhar G, Irajie C, Taghi MM, Barhaghtalab MJY, Iraji A. Investigating the Effect of Hydroalcoholic Extract of Licorice Root to Prevent Ovariectomy-Mediated Complications. Biomed Res Int. 2022 Aug 10;2022:7879432. doi: 10.1155/2022/7879432. PMID: 35993043; PMCID: PMC9385369. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9385369/
- [7] Kim HJ, Seo JY, Suh HJ, Lim SS, Kim JS. Antioxidant activities of licorice-derived prenylflavonoids. Nutr Res Pract. 2012 Dec;6(6):491-8. doi: 10.4162/nrp.2012.6.6.491. Epub 2012 Dec 31. PMID: 23346298; PMCID: PMC3542438. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3542438/
- [8] Omar HR, Komarova I, El-Ghonemi M, Fathy A, Rashad R, Abdelmalak HD, Yerramadha MR, Ali Y, Helal E, Camporesi EM. Licorice abuse: time to send a warning message. Ther Adv Endocrinol Metab. 2012 Aug;3(4):125-38. doi: 10.1177/2042018812454322. PMID: 23185686; PMCID: PMC3498851. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3498851/
- [9] Sontia B, Mooney J, Gaudet L, Touyz RM. Pseudohyperaldosteronism, liquorice, and hypertension. J Clin Hypertens (Greenwich). 2008 Feb;10(2):153-7. doi: 10.1111/j.1751-7176.2008.07470.x. PMID: 18256580; PMCID: PMC8109973. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8109973/