סקירת היישומים הרפואיים של N-אצטיל-ציסטאין (NAC) וגלוטתיון ובהם תמיכה בנוגדי חמצון וניהול מחלות.
N-אצטיל-ציסטאין (NAC) וגלוטתיון הן שתי מולקולות פוטנטיות הידועות בתכונותיהן נוגדות החמצון וברבגוניותן הטרפויטית. במאמר זה נתעמק בתפקידים הרב-תכליתיים שהן ממלאות, תוך התמקדות בשימושים שלהן, החל מנוגדי חמצון עוצמתיים וכלה בחומרים מרכזיים במאבק במגוון מחלות.
הסינרגיה הביוכימית
בתהליכים המורכבים של הביוכימיה התאית, NAC וגלוטתיון מתבלטים כמולקולות בעלות השפעה עמוקה על הבריאות הכללית ובהתמודדות עם מחלות. תפקידיהם הביוכימיים ומנגנוני פעולתם חושפים נרטיב מרתק של הגנה תאית, ניקוי רעלים ושיקום.
NAC: קודמן ומגן
NAC הוא מולקולה רב-תכליתית, הידועה בעיקר בתפקידה כקודמן (precursor) לגלוטתיון, נוגד החמצון הנפוץ ביותר בגוף. הוא תורם ציסטאין (חומצת אמינו המכילה גופרית), ובכך מסייע לסינתזה של גלוטתיון, תוך חיזוק ההגנה האנטי-אוקסידנטית של הגוף.
תהליך זה הוא קריטי, שכן נוגדי חמצון מנטרלים רדיקלים חופשיים מזיקים (אטומים לא יציבים העלולים להזיק לתאים), ומגנים על התאים מפני עקה חמצונית ונזק.
מעבר לתפקידו בסינתזת גלוטתיון, ל- NAC יש השפעה מגינה ישירה. הוא מנקה רעלים של חומרים מזיקים, לרבות רעלנים סביבתיים וחומרים מסרטנים, על ידי תהליכי צימוד (קישור), מה שהופך אותם למסיסים יותר במים ובכך קל יותר לגוף לסלק אותם.
יתרה מכך, NAC מווסת את התגובה הדלקתית, מפחית את הייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים קטנים וחיוניים באיתות תאי) ומפחית נזקים הקשורים לדלקת.
גלוטתיון: נוגד החמצון הראשי
גלוטתיון, נוגד החמצון הראשי, פועל בלב מנגנוני ההגנה התאיים. הוא מסלק רדיקלים חופשיים, מונע חימצון (פירוק חמצוני) של שומנים בקרום התא, ושומר על נוגדי חמצון אחרים, כגון ויטמינים C ו-E, בצורתם הפעילה.
המסע הבלתי פוסק ליציבות תאית, עומד בבסיס התפקיד של גלוטתיון שהוא בעל חשיבות קריטית למניעת פתולוגיות הקשורות ללחץ חמצוני, ובהן מחלות ניווניות, הפרעות לב וכלי דם וסרטן.
כחלק מפעולתו בתהליכי הצימוד, הגלוטתיון נצמד לרעלנים, ומקל על הפרשתם מהגוף. יכולת ניקוי רעלים זו חיונית במיוחד בכבד, שהוא האיבר העיקרי בגוף שאחראי על ניקוי הרעלים.
יחסי הגומלין בין NAC לגלוטתיון
הסינרגיה בין NAC וגלוטתיון מהווה עדות לתפקידיהם השזורים זה בזה בכל הקשור לשמירה על בריאות התא. בנוסף לכך ש- NAC ממלא את רמות הגלוטתיון, הוא גם פועל באופן עצמאי כדי להגן ישירות על התאים מפני איומים שונים. יחד, הם יוצרים הגנה עוצמתית מפני נזקי חמצון ורעילות.
משחק הגומלין המורכב, מדגיש את הפוטנציאל של השימוש ב- NAC וגלוטתיון ביישומים רפואיים. מדענים בוחנים טיפולים חדשניים, המבוססים על תכונותיהם הביוכימיות, והמכוונים למחלות שבהן עקה חמצונית ודלקת הם מרכיבים מרכזיים.
יישומים רפואיים וקוסמטיים
השימושים הרפואיים הידועים והפוטנציאלים של N-אצטיל-ציסטאין (NAC) וגלוטתיון, חושפים מגוון אפשרויות טיפוליות, שנעות בין שימושים מסורתיים לטיפולים חדשניים במחלות מורכבות.
NAC: יותר מתרופה מכייחת
יכולתו לשבור קשרים דיסולפידים בליחה מאפשרת לו להפחית את הצמיגות, ובכך לסייע בפינוי ושיפור התפקוד הנשימתי[1]. השימוש הבסיסי הזה סלל את הדרך ליישומים רחבים יותר, הודות ליכולות האנטי-אוקסידטיביות ונוגדות הדלקת.
מצבים נוירופסיכיאטריים
מחקר[2] שפורסם בכתב העת "Biological psychiatry" הרחיב את הרפרטואר התרפוייטי של NAC, והדגיש את יעילותו בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות.
במהלכו נבדקה ההשפעה של NAC על מצבים נוירו-פסיכיאטריים, ותוצאותיו חשפו את הפוטנציאל שלו בהתמודדות עם תסמיני דיכאון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה).
ממצאי ניסוי[3] נוסף מצביעים על כך ש-NAC יכול לשמש כטיפול משלים, ובטוח יחסית, לשיפור ההתסמינים בחולים עם סכיזופרניה כרונית.
בסקירה[4] שיטתית שכללה 5 דיווחי מקרה ו-4 ניסויים קליניים, שבהם נבדק השימוש ב-NAC בהפרעות אובססיביות קומפולסיביות והפרעות קשורות. המחקרים נמשכו בדרך כלל 12 שבועות וכללו מינונים שנעו בין 2,400 ל-3,000 מ"ג ליום.
המחקרים מראים כי לשימוש ב- NAC יש פוטנציאל בהקלה על תסמיני הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), וכי יש לו פרופיל סבילות חיובי ומעט תופעות לוואי.
ממצאים אלה יוחסו להשפעותיו הנוירו-פרוקטטיביות והמודולטוריות על נוירוטרנסמיטורים. מעבר לכך, הם פותחים צוהר להבנת המנגנון של NAC, שככל הנראה מציע קשת רחבה יותר של יישומים רפואיים מכפי שידוע לנו כיום.
גלוטתיון: מגן התאים
גלוטתיון ממלא תפקיד מרכזי בהגנה על התא ובניקוי רעלים. יכולותיו[5] לנטרל עומס מחמצן (ROS) ולשמור על תגובת חמצון־חיזור (Redox), היא חיונית למניעת עקה חמצונית, גורם מפתח בפתוגנזה של מחלות רבות, ובהן הפרעות ניווניות וסרטן.
התפקיד הכפול שלו, ראוי לציון בהקשר של סרטן. כאשר מחד הוא מגן על תאים בריאים מנזק חמצוני, ומאידך רמות גבוהות שלו בתאי גידול, יכולות להקנות להם עמידות לכימותרפיה והקרנות.
אפקט[6] פרדוקסלי זה מדגיש את המורכבות תפקודו של גלוטתיון באונקולוגיה, המחייב גישה מושכלת וזהירה בניצול הפוטנציאל הטיפולי שלו.
בריאות הכבד
התכונות של NAC בהגנה על הכבד ניכרות במיוחד בהרעלת פרצטמול (אקמול, דקסמול), שבה הוא פועל[7] כקודמן לחידוש מאגרי הגלוטתיון, ומפחית את הנזק לכבד. יישום רפואי זה מדגיש את התפקיד הקריטי של NAC ברפואת חירום, המשמש כגלגל הצלה במקרים של הרעלה חריפה.
בנוסף, נעשה שימוש בטיפולים[8] מבוססי גלוטתיון במחלות כבד כרוניות, ובהן מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) ודלקת בכבד. התוסף פועל נגד לחץ חמצוני ודלקת, שהם סימני ההיכר של מצבים אלה, ובכך עוצר את התקדמות המחלה ומשפר את תפקוד הכבד.
הבהרת עור ופיגמנטיה
לגלוטתיון מיוחסות תכונות היכולות להשפיע על הפיגמנטציה של העור ולגרום להבהרת העור. זאת הודות ליכולתו לעכב באופן ישיר ועקיף את האנזים טירוזינאז (אחראי לצבע העור, השיער והעיניים), ולהחליף את ייצור צורת המלנין מאומלנין (מייצר צבע עור שחור וחום) לפאומלנין (אופייני לגווני עור בהירים).
מחקרים שנעשו לגביי היעילות והבטיחות של שימוש בגלוטתיון להבהרת העור, הראו תוצאות מעורבות. סקירה[9] שיטתית הראתה שהן גלוטתיון בנטילה פומית (בליעה) במינון של 500 מ"ג ליום והן גלוטתיון מחומצן של 2.0% במתן טופיקלי (מריחה על העור), יכולים להבהיר את צבע העור באזורים החשופים לשמש.
עם זאת, לא נצפו הבדלים משמעותיים בהפחתת אינדקס המלנין של העור באזורים המוגנים מפני השמש. בנוסף ציינו הכותבים שהייתה מגמה של שיפור בקמטי עור, גמישות העור וכתמי UV. היו דיווחים על מספר תופעות לוואי לא חמורות.
בסקירה[10] נוספת ציינו הכותבים כי למרות שיש שימוש נרחב בגלוטתיון כאמצעי להבהרת עור, בחלק מהאוכלוסיות האתניות, יש דיכוטומיה בין העדויות התומכות ביעילותו ובטיחותו.
חוקרים סבורים[11] שישנם מספר מנגנונים הקשורים לפעולת הדה-פיגמנטציה של גלוטתיון, כגון: השבתה ישירה של האנזים טירוזינאז, תיווך של המעבר מייצור אומלנין לייצור פאומלנין, דיכוי רדיקלים חופשיים ופרוקסידים (על תחמוצות) התורמים להפעלת טירוזינאז ויצירת מלנין, ומודולציה של יכולות הדה-פיגמנטציה של חומרים מלנו-ציטוטוקסיים (melano-cytotoxic).
ממצאים אלו מספקים בסיס טוב למחקר עתידי על השימוש בגלוטתיון כטיפול בהפרעות פיגמנטציה.
NAC במזון
כיוון ש- NAC הוא נגזרת של חומצת האמינו ציסטאין, הוא לא נמצא באופן ישיר במזונות. עם זאת, צריכת מזונות עשירים בציסטאין יכולה להגביר את ייצור ה-NAC בגוף, ובהמשך לכך – לשפר את רמות הגלוטתיון.
לפיכך נציין מספר מרכיבים תזונתיים העשירים בציסטאין:
חלבונים מהחי
- בשרים ועופות: עוף והודו הם מקורות מצוינים לציסטאין. שילוב של חלבונים אלה בארוחות יכול לסייע בסינתזה של NAC.
- מאכלי ים: דגים, במיוחד טונה וסלמון, הם לא רק בריאים ללב אלא גם מקור מצוין לצריכת ציסטאין.
מקורות צמחיים
- קטניות: עדשים ושעועית, במיוחד פולי סויה, מכילים הרבה ציסטאין. הם מציעים מסלול צמחי יעיל להעלאת רמות NAC.
- זרעים ואגוזים: גרעיני חמניות ושקדים הם מזונות עשירים בציסטאין שיכולים לתרום להעלאת רמות ה-NAC והגלוטתיון.
מזונות עשירים בגלוטתיון: מקורות ישירים
גלוטתיון, הידוע כנוגד החמצון הראשי, נמצא במזונות שונים. אכילת מזונות אלה יכולה להעלות באופן ישיר את רמת הגלוטתיון:
פירות וירקות
- אבוקדו: נחשב למזון על, שגם מהווה מקור ישיר לגלוטתיון.
- תרד ואספרגוס: הירקות הירוקים הללו עשירים בחומרים מזינים כולל גלוטתיון.
ירקות מסוג אליום
- שום ובצל: עשירים בתרכובות המכילות גופרית, ויכולים להגביר את סינתזת הגלוטתיון בגוף.
עצות לספיגה מקסימלית
עצות וטיפים למקסום הספיגה והיעילות של NAC וגלוטתיון מהמזונות שהוזכרו לעיל:
- שיטות בישול: בישול יתר עלול לדלדל את רמות הגלוטתיון במזונות. השתדלו להשתמש באידוי או לאכול אותם באופן גולמי (טבעי) במידת האפשר, במיוחד כאשר מדובר בירקות.
- שילוב עם ויטמין C: צריכת מזונות עשירים בוויטמין C במקביל לצריכת מזונות עתירי גלוטתיון יכולה לשפר את ספיגתו וניצולו בגוף.
מינונים מומלצים
המחקר המדעי מספק תובנות חשובות לגבי המינונים המומלצים הן למבוגרים והן לילדים, ומאשר שניתן להשתמש בנוגדי חמצון רבי עוצמה אלה ביעילות ובבטחה.
מינוני NAC
NAC, הידוע בתפקידו בחידוש רמות הגלוטתיון ובתכונות המוקוליטיות שלו, נחקר באופן נרחב.
בניסויים[12] קליניים במבוגרים ניתן מגוון רחב של מינונים, בדרך כלל בין 600 ל-2,400 מיליגרם ליום, בחלוקה למספר מנות. טווח מינון זה נחשב יעיל עבור מרבית היישומים הרפואיים המוכרים, החל מהפרעות נשימה ועד לתהליכי ניקוי רעלים.
בילדים, יש להתאים את המינון בקפידה, בהתאם למשקל הגוף ולמצב הספציפי לו הוא מיועד.
בניסוי[13] קליני מבוקר פלצבו בילדים מתחת לגיל 15, ניתן NAC כטיפול בפיאלונפריטיס (דלקת אגן הכליה והכליה) חריפה. המינון שניתן דרך הפה, במשך 5 ימים, נקבע לפי משקל הילד לפי הקריטריונים הבאים:
- ילדים ששוקלים 30 ק"ג ומעלה קיבלו 900 מ"ג ליום.
- ילדים שמשקלם בין 8.5 ל-30 ק"ג ניתן מינון של 600 מ"ג ליום.
- עבור ילדים שמשקלם נמוך מ-8.5 ק"ג, ניתן מינון של 70 מ"ג/ק"ג ליום.
מינוני גלוטתיון
יש להתאים את מינון התוסף גלוטתיון במבוגרים לצורה בה הוא ניתן, למשל מתן פומי (דרך הפה), תוך ורידי וכיוצ"ב, ועל פי השימוש הטיפולי המיועד.
נטילה פומית של תוסף גלוטתיון נבדקה בקפידה מבחינת הזמינות הביולוגית שלה. מחקרים[14] מצביעים על כך שמינונים במתן פומי, הנעים בין 250 ל-1,000 מיליגרם ליום, יכולים להיות יעילים, במיוחד בשילוב עם תרכובות המשפרות את הספיגה, כגון NAC או חומצה אלפא-ליפואית.
גלוטתיון במתן תוך ורידי, תחת פיקוח רפואי, במצבים כמו מחלת פרקינסון, כרוך בדרך כלל במינונים גבוהים יותר, הניתנים במסגרת קלינית. המינונים[15] יכולים לנוע בין 600 מ"ג ליותר מ-2,000 מ"ג לטיפול, ותלויים במצבו של האדם ותגובתו לטיפול.
מתן גלוטתיון לילדים פחות נפוץ, ובדרך כלל שמור למצבים קליניים ספציפיים, ותחת מעקב רפואי קפדני. בכל מקרה, המינונים נמוכים משמעותית, ומותאמים לצרכיו הספציפיים של הילד ולמשקל גופו.
תופעות לוואי, אינטראקציות ובטיחות
תופעות לוואי
NAC נסבל בדרך כלל היטב. עם זאת, אנשים מסוימים עלולים לחוות תופעות לוואי קלות, במיוחד כאשר מדובר במינונים גבוהים. תופעות אלה עלולות לכלול אי נוחות במערכת העיכול, כגון בחילות, הקאות ושלשולים. במקרים נדירים, התוסף נקשר להופעת פריחה, כאב ראש, סחרחורת או תחושה של לחץ דם נמוך.
גם לגלוטתיון, המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף, יש פרופיל בטיחותי חיובי. אולם נטילתו במינונים גבוהים כתוסף עלולה לגרום לתופעות לוואי דומות ל-NAC, כולל נפיחות וכאבים עוויתיים בבטן.
מתן תוך ורידי של גלוטתיון, המשמש לעתים להבהרת העור או לניהול מצבים רפואיים מסוימים, עלול להוביל לתגובות אלרגיות ועלול להשפיע על מצבי אסתמה.
אינטראקציות תרופתיות
שימוש ב-NAC וגלוטתיון לצד תרופות אחרות, דורש שיקול דעת זהיר כדי למנוע אינטראקציות שליליות.
ל- NAC, למשל, יש פוטנציאל ליצור אינטראקציה עם ניטרוגליצרין, תרופה המרחיבה כלי דם המשמשת למחלות לב. השילוב ביניהם עלול להוביל להרחבת כלי דם משמעותית, וכתוצאה מכך עלולים להופיע לחץ דם נמוך וסחרחורת.
יתרה מכך, מכיוון ש-NAC יכול להשפיע על רמות הגלוטתיון, אשר לו תפקיד מכריע בניקוי רעלים, עלולה להתקיים אינטראקציה עם תרופות שעוברות חילוף חומרים בכבד. התוצאה יכולה להיות שינוי ביעילות התרופות או שינוי בפרופיל תופעות הלוואי שלהן.
שיקולי בטיחות
- כאשר משלבים תוספי NAC או גלוטתיון במשטר שלך, מומלץ להתחיל במינונים נמוכים יותר ולהגדיל הדרגתית עד לרמות המומלצות. דרך זו יכולה להפחית תופעות לוואי אפשריות.
- כמו כן חיוני לשקול את צורת מתן התוסף, שכן הזמינות הביולוגית יכולה להשתנות, במיוחד עם נטילת גלוטתיון דרך הפה, שייתכן וייספג בצורה פחות יעילה מאשר בצורות אחרות.
ביבליוגרפיה
- [1] Aitio, Mirja‐Liisa. "N‐acetylcysteine–passe‐partout or much ado about nothing?." British journal of clinical pharmacology 61.1 (2006): 5-15.
- [2] Berk, Michael, et al. "N-acetyl cysteine for depressive symptoms in bipolar disorder—a double-blind randomized placebo-controlled trial." Biological psychiatry 64.6 (2008): 468-475.
- [3] Berk, Michael, et al. "N-acetyl cysteine as a glutathione precursor for schizophrenia—a double-blind, randomized, placebo-controlled trial." Biological psychiatry 64.5 (2008): 361-368.
- [4] Oliver G, Dean O, Camfield D, Blair-West S, Ng C, Berk M, Sarris J. N-acetyl cysteine in the treatment of obsessive compulsive and related disorders: a systematic review. Clin Psychopharmacol Neurosci. 2015 Apr 30;13(1):12-24. doi: 10.9758/cpn.2015.13.1.12. PMID: 25912534; PMCID: PMC4423164.
- [5] Ballatori, Nazzareno, et al. "Glutathione dysregulation and the etiology and progression of human diseases." (2009): 191-214. https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/BC.2009.033/html
- [6] Traverso N, Ricciarelli R, Nitti M, Marengo B, Furfaro AL, Pronzato MA, Marinari UM, Domenicotti C. Role of glutathione in cancer progression and chemoresistance. Oxid Med Cell Longev. 2013;2013:972913. doi: 10.1155/2013/972913. Epub 2013 May 20. PMID: 23766865; PMCID: PMC3673338.
- [7] Prescott, L. F., et al. "Treatment of paracetamol (acetaminophen) poisoning with N-acetylcysteine." The Lancet 310.8035 (1977): 432-434.
- [8] Sekhar RV, Patel SG, Guthikonda AP, Reid M, Balasubramanyam A, Taffet GE, Jahoor F. Deficient synthesis of glutathione underlies oxidative stress in aging and can be corrected by dietary cysteine and glycine supplementation. Am J Clin Nutr. 2011 Sep;94(3):847-53. doi: 10.3945/ajcn.110.003483. Epub 2011 Jul 27. PMID: 21795440; PMCID: PMC3155927.
- [9] Dilokthornsakul W, Dhippayom T, Dilokthornsakul P. The clinical effect of glutathione on skin color and other related skin conditions: A systematic review. J Cosmet Dermatol. 2019 Jun;18(3):728-737. doi: 10.1111/jocd.12910. Epub 2019 Mar 20. PMID: 30895708.
- [10] Sonthalia S, Daulatabad D, Sarkar R. Glutathione as a skin whitening agent: Facts, myths, evidence and controversies. Indian J Dermatol Venereol Leprol. 2016 May-Jun;82(3):262-72. doi: 10.4103/0378-6323.179088. PMID: 27088927.
- [11] Villarama CD, Maibach HI. Glutathione as a depigmenting agent: an overview. Int J Cosmet Sci. 2005 Jun;27(3):147-53. doi: 10.1111/j.1467-2494.2005.00235.x. PMID: 18492181.
- [12] Tenório, Micaely Cristina dos Santos, et al. "N-acetylcysteine (NAC): impacts on human health." Antioxidants 10.6 (2021): 967. https://www.mdpi.com/2076-3921/10/6/967
- [13] Tenório MCDS, Graciliano NG, Moura FA, Oliveira ACM, Goulart MOF. N-Acetylcysteine (NAC): Impacts on Human Health. Antioxidants (Basel). 2021 Jun 16;10(6):967. doi: 10.3390/antiox10060967. PMID: 34208683; PMCID: PMC8234027.
- [14] Allen, Jason, and Ryan D. Bradley. "Effects of oral glutathione supplementation on systemic oxidative stress biomarkers in human volunteers." The journal of alternative and complementary medicine 17.9 (2011): 827-833.
- [15] Sechi, Gianpietro, et al. "Reduced intravenous glutathione in the treatment of early Parkinson's disease." Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry 20.7 (1996): 1159-1170.