השימושים הרפואיים של ביוטין הידוע גם כוויטמין B7
ביוטין, הידוע גם כוויטמין B7 או ויטמין H, הוא קו-אנזים חיוני המשתתף במגוון תהליכים מטבוליים בגוף האדם. בעשורים האחרונים, מחקרים הצביעו על תפקידיו המגוונים של ביוטין במטבוליזם האנרגטי, ביטוי גנים, בריאות העור והשיער, ורגולציה של מערכת החיסון.
מטרת מאמר זה היא להציג סקירה מקיפה של היישומים הרפואיים של ביוטין, כולל מנגנון הפעולה, מקורות תזונתיים, מינונים מומלצים, תופעות לוואי ואינטראקציות בין-תרופתיות.
מבנה כימי ותפקיד ביולוגי
ביוטין הוא ויטמין מסיס במים החיוני[1] לתפקודן של חמש קרבוקסילאזות עיקריות בגוף האדם (Zempleni et al., 2021). הוא משמש[2] כקו-אנזים בתגובות קרבוקסילציה החיוניות למטבוליזם של חומצות אמינו, שומנים ופחמימות (León-Del-Río, 2019).
בנוסף, ביוטין משחק תפקיד חשוב בביטוי גנים באמצעות מודיפיקציות של היסטונים, ובכך משפיע על תהליכי גדילה[3] והתפתחות תאים (Sakurai-Yageta & Suzuki, 2024).
מצבים רפואיים בהם ביוטין עשוי להועיל
- נשירת שיער וציפורניים שבירות – מחקרים[4] הראו כי נטילת ביוטין יכולה לסייע בחיזוק השיער והציפורניים, במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחסור בביוטין (Charles & Blum, 2018). תוספי ביוטין נמצאו כמסייעים בצמיחת שיער ושיפור מבנה הציפורן.
- סוכרת סוג 2 – ביוטין ממלא תפקיד חשוב במטבוליזם של גלוקוז. נמצא כי הוא משפר את הרגישות לאינסולין ומפחית את רמות הגלוקוז בדם, דבר שעשוי לתרום לניהול טוב יותר של מחלת הסוכרת (Sakurai-Yageta & Suzuki, 2024).
- מחלות נוירולוגיות – ביוטין חיוני לתפקוד מערכת העצבים ויכול להיות מועיל במצבים כגון טרשת נפוצה, כאשר מינונים גבוהים של ביוטין נמצאו[5] כמסייעים בשיפור התסמינים (León-Del-Río, 2019).
- תמיכה במערכת החיסון – ביוטין מעורב בוויסות תהליכים חיסוניים ועשוי לשחק תפקיד בהפחתת תהליכים דלקתיים הקשורים למחלות אוטואימוניות (Sakurai-Yageta & Suzuki, 2024).
- חסר ביוטינידאז – מחלה גנטית נדירה המונעת מחזור נכון של ביוטין בגוף. תוספת של ביוטין במינונים גבוהים יכולה[6] למנוע תסמינים חמורים של המחלה (Al-Rubae, 2023).
- בריאות העור – ביוטין נדרש לשמירה על שלמות העור ויכול לסייע בטיפול במצבי עור כגון דרמטיטיס (León-Del-Río, 2019).
- שיפור רמות אנרגיה – בשל מעורבותו במטבוליזם של שומנים ופחמימות, ביוטין עשוי לתרום להגברת רמות האנרגיה ולשיפור הביצועים היומיומיים (Sakurai-Yageta & Suzuki, 2024).
מקורות ביוטין בתזונה
ביוטין מצוי במגוון רחב של מזונות, כולל:
- מוצרים מן החי: ביצים, כבד, דגים ומוצרי חלב.
- מוצרים צמחיים: אגוזים, שקדים, בטטות, תרד ודגנים מלאים.
- מיקרוביום המעי: חיידקים מסוימים במעי מסוגלים[7] לסנתז כמויות קטנות של ביוטין (Alban, 2011).
המינון המומלץ
- מבוגרים: 30-100 מק"ג ליום.
- ילדים: 5-25 מק"ג ליום, בהתאם[8] לגיל (Sattar, 2020).
תופעות לוואי, אינטראקציות ובטיחות
תופעות לוואי
ביוטין נחשב לויטמין בטוח מאוד, ואין דיווחים על רעילות גם בצריכה גבוהה יחסית. עם זאת, מספר תופעות לוואי נדירות דווחו, במיוחד במינונים גבוהים במיוחד:
- הפרעה בבדיקות דם הורמונליות – ביוטין יכול[9] להשפיע על תוצאות בדיקות דם מסוימות, כולל בדיקות לתפקוד בלוטת התריס, טרופונין, ועוד (Talwar, 2022).
- תגובות אלרגיות – קיימים דיווחים נדירים על פריחות בעור או תסמינים אלרגיים לאחר נטילת תוספי ביוטין.
- בעיות במערכת העיכול – תופעות לוואי נדירות כגון בחילה, שלשולים או כאבי בטן דווחו בקרב אנשים שצרכו מינונים גבוהים מאוד של ביוטין.
- השפעה על חילוף חומרים של תרופות – למרות שמדובר בהשפעה נדירה, ישנם מקרים בהם ביוטין יכול להשפיע על פירוק של תרופות שונות בגוף ולשנות את רמותיהן בדם.
אינטראקציות בין-תרופתיות
ביוטין עשוי להשפיע על פעילותן של מספר תרופות:
- תרופות לטיפול באפילפסיה – תרופות כגון פנוברביטל, פרימידון וקרבמזפין יכולות להפחית את רמות הביוטין בגוף, מה שעשוי[10] להוביל לחוסר (Azhar et al., 2015).
- אנטיביוטיקות – אנטיביוטיקות רחבות טווח עלולות לשנות את אוכלוסיית החיידקים במעי, ובכך להפחית את הסינתזה הטבעית של ביוטין בגוף.
- ויטמינים ומינרלים אחרים – נטילה של מינונים גבוהים של ביוטין יכולה להשפיע על הספיגה של ויטמינים אחרים ממשפחת ויטמיני B.
- תרופות לטיפול במחלות אוטואימוניות – במקרים מסוימים, ביוטין עשוי להשפיע על פעילות מערכת החיסון ולכן יכול להיות בעל השפעה על תרופות לטיפול במחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה ודלקת מפרקים.
ביבליוגרפיה
- [1] Zempleni, J., Wijeratne, S. S. K., & Hassan, Y. (2021). Biotin. BioFactors, 35, https://doi.org/10.1007/s40278-021-99405-3
- [2] León-Del-Río, A. (2019). Biotin in metabolism, gene expression, and human disease. Journal of Inherited Metabolic Disease, 42, 647-654. https://doi.org/10.1002/jimd.12073
- [3] Sakurai-Yageta, M., & Suzuki, Y. (2024). Molecular mechanisms of biotin in modulating inflammatory diseases. Nutrients, 16, https://doi.org/10.3390/nu16152444
- [4] Charles, S., & Blum, M. (2018). Supplemental biotin and erroneous thyroid diagnoses and management. Journal of Endocrinology, 3, https://doi.org/10.15761/PD.1000160
- [5] León-Del-Río, A. (2019). Biotin in metabolism, gene expression, and human disease. Journal of Inherited Metabolic Disease, 42, 647-654. https://doi.org/10.1002/jimd.12073
- [6] Al-Rubae, M. (2023). Biotinidase enzyme deficiency (case report). Journal of Wasit for Science and Medicine, 2023, https://doi.org/10.31185/jwsm.363
- [7] Alban, C. (2011). Biotin (Vitamin B8) synthesis in plants. Advances in Botanical Research, 59, 39-66. https://doi.org/10.1016/B978-0-12-385853-5.00005-2
- [8] Sattar, T. (2020). Dietary opinion beyond biotin intakes. Current Nutrition & Food Science, 16, https://doi.org/10.2174/1573401316999200423121934
- [9] Talwar, G. (2022). Effect of biotin on thyroid function test. Indian Journal of Endocrinology and Metabolism, 26, 51-52. https://doi.org/10.4103/2230-8210.363624
- [10] Azhar, A., Booker, G., & Polyak, S. (2015). Mechanisms of biotin transport. Biochemistry & Analytical Biochemistry, 4, 1-8. https://doi.org/10.4172/2161-1009.1000210