פסיפלורה / שעונית רפואית

שם עברי: פסיפלורה רפואית, שעונית רפואית

שם עממי: פסיפלורה, מייפופ, שעונית סגולה, Maypops, Passionflower

שם מדעי: Passiflora incarnata

משפחה: שעוניתיים

חלקי הצמח בשימוש: כל חלקי הצמח – עלים, פרחים, גבעול.

מוצא ואזורי תפוצה:

שעונית רפואית, הידועה גם בכינויים מייפופ או פסיפלורה סגולה, היא סוג של שעונית שמקורה בדרום מזרח ארצות הברית. להלן מידע על מוצאה, תפוצתה ובית הגידול שלה:

מוצא

מקורה של הפסיפלורה הרפואית בדרום מזרח ארצות הברית, כולל חלקים מפלורידה, ג'ורג'יה, אלבמה, מיסיסיפי וצפון ודרום קרוליינה. מדוב בצמח בר, שהיה חלק טבעי מהצמחייה באזור זה במשך מאות שנים.

אזורי תפוצה

השעונית הרפואית התאזרחה במקומות רבים, וניתן למצוא אותה גם בחלקים אחרים של צפון אמריקה וברחבי העולם. היא הוצגה וטופחה באזורים שונים בשל פרחיה היפים ופירות המאכל. ניתן למצאה בגני נוי, בצידי הדרכים ובאזורים פראיים, עם אקלים מתאים.

בית גידול:

ניתן למצוא פסיפלורה רפואית במגוון בתי גידול, ובהם:

1. מקומות פתוחים ושטופי שמש: היא משגשגת באזורים פתוחים ושטופי שמש, כמו שדות, כרי דשא ולאורך קצוות של חורשות, שם הצמח יכול לקבל אור שמש בשפע לצמיחתו.
2. קווי גדר וסבכות: אנשים שותלים לעתים קרובות מייפופ לאורך גדרות וסבכות, כיוון שהיא צמח מטפס, מהיר צמיחה, שמשתמש בקנוקנות הרבות שלו, לתמיכה, כשהוא גדל כלפי מעלה.
3. קרקעות לחות ומנוקזות היטב: צמח זה מעדיף קרקעות מנוקזות היטב, אך יכול לסבול מגוון סוגי קרקע. הוא נמצא לעתים קרובות באזורים בעלי לחות מספקת, אך גם מסוגל לעמוד בתקופות של בצורת לאחר שהתבסס.
4. קצוות יער: לפעמים ניתן למצוא את הפסיפלורה הרפואית בקצוות של חורשות, שם היא נהנית מאור השמש המגיע מבינות לעצים.
5. אזורי פרא: ידוע שהצמח משגשג באזורי פרא, כמו שדות נטושים או בצידי דרכים, שם הוא יכול להתפשט בקלות.

תיאור בוטני

מאפיינים מורפולוגיים:

1. הרגלי צמיחה: פסיפלורה רפואית (Passiflora incarnate) היא צמח רב שנתי שיכול להגיע לאורך של 3 עד 9 מטרים. הוא ידוע ביכולת הטיפוס שלו, ולעתים קרובות משתמש בקנוקנותיו הרבות, לתמיכה בזמן שהוא מטפס על מבנים או על גבי צמחייה אחרת.
2. עלים: עלי השעונית רפואית הם מנוגדים ובעלי אונות, כלומר הם מחולקים לשלוש אונות עמוקות, הדומות לאצבעות יד. צבעם ירוק כהה והם בעלי שוליים חלקים או משוננים מעט. אורך העלים יכול לנוע בין 5 ל-15 סנטימטרים.
3. פרחים: הפרחים הם בין המאפיינים המובהקים ביותר של הצמח. הם גדולים, ראוותניים וריחניים. עלי הכותרת הם בדרך כלל בצבע לבן עד ירוק חיוור. חוטי הקורונה (corona filaments), שהם מבנים דמויי חוט הצומחים באופן רדיאלי החוצה ממרכז הפרח, הם סגולים ומשווים לו מראה בולט.
   לפרחים מבנה ייחודי, עם עמוד רבייה מרכזי הנקרא "קורונה" וחמישה אבקנים. קוטרם הוא כ-5 עד 7.5 סנטימטרים.
4. פירות: הפסיפלורה מייצרת פירות בשרניים, שגודלם כביצת תרנגולת. קליפתו של הפרי קשה וצבעה נע בין ירוק לצהוב בהבשלה. הפרי מכיל זרעים רבים המשובצים במעין עיסה, עסיסית וארומטית. הפרי אכיל ולרוב נצרך טרי או משמש בהכנות קולינריות שונות.
5. שורשים: לצמח מערכת שורשים סיבית.
6. קנוקנות: השעונית הרפואית משתמשת בקנוקנות לטיפוס ועיגון בצמחייה או במבנים אחרים.
7. האבקה: הפרחים מואבקים על ידי מגוון חרקים, כולל דבורים, פרפרים ויונקי דבש.

רכיבים פעילים ומנגנון פעולה

פסיפלורה רפואית מכילה מספר רכיבים פעילים, התורמים להשפעותיה הטיפוליות.

מרכיבים פעילים עיקריים:

1. אלקלואידים: הרמין, הרמן, הרמלין, הרמול.
2. פלבנואידים: אפינין, לוטאולין, קוורצטין, קמפפרול, אוריינטין, איזוריינטין.
3. ויטקסין ואיסוביטקסין:מדובר בפלבנואידים ספציפיים המצויים בפסיפלורה.
4. GABA (חומצה גמא-אמינו-בוטירית): נוירוטרנסמיטור מעכב במערכת העצבים המרכזית.

מנגנוני פעולה:

מנגנוני הפעולה מורכבים ואינם מובנים במלואם, אך ככל הנראה תורמים להשפעותיה נוגדות החרדה, המרגיעות ומשרות השינה.

להלן פירוט לגביי אופן הפעולה של חלקם:

1. פעילות גאבא: חלק מהאלקלואידים בפסיפלורה, במיוחד הרמין והרמלין, נמצאו כבעלי פעילות ' GABA, אשר הינו מוליך עצבי מעכב במוח המסייע להפחית את הפעילות העצבית ולקדם רגיעה. חוקרים סבורים כי האלקלואידים מעצימים את השפעות ה- GABA על ידי עיכוב פירוקו.
2. השפעות מרגיעות ונוגדות חרדה: הפלבנואידים בפסיפלורה, כמו אפגנין וכריסין, ידועים כבעלי תכונות נוגדות חרדה, מרגיעות והעלאת מצב הרוח. חוקרים סבורים כי הם נקשרים לקולטנים מסוימים במוח, הכוללים את קולטני הבנזודיאזפינים, המעורבים בוויסות חרדה ושינה.
3. קידום שינה: המייפופ ידועה שנים רבות כתרופה טבעית להפרעות שינה, הכוללות נדודי שינה. ההשפעות המרגיעות ונוגדות החרדה, בשילוב יכולתה לשפר את פעילות ה-GABA, תורמות לתכונותיה מעודדות השינה, בכך שהיא מפחיתה חרדות וגורמת תחושת רוגע.
4. פעילות נוגדת חמצון: לפלבונואידים, לרבות אלה המצויים בשעוונית הרפואית, יש תכונות נוגדות חמצון, אשר כידוע עוזרים להגן על התאים מפני מתח חמצוני ונזקים הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים.
   למרות שהפעילות נוגדת החמצון של הפסיפלורה, אינה קשורה ישירות להשפעותיה הסדטיביות, עשויים להיות להם יתרונות בריאותיים רחבים יותר.

שימושים ברפואה העממית

לפסיפלורה הרפואית או הסגולה, היו שימושים רבים ברפואה המסורתית העתיקה, במיוחד בקרב העמים הילידים בצפון אמריקה. שימושיה ברפואה המסורתית כוללים:

1. השפעות מרגיעות ונוגדות חרדה: אחד השימושים המסורתיים הידועים ביותר בפסיפלורה, בתרבויות ילידיות, הוא להרגעת עצבנות, הפחתת חרדה ולקדם תחושת רוגע.
2. עזרי שינה: השעונית הרפואית שימשה כתרופה להפרעות שינה, בעיקר נדודי שינה. השפעותיה המרגיעות סייעו לאנשים להירדם בקלות רבה יותר, וליהנות משינה נינוחה ואיכותית יותר.
3. התמודדות עם מתחים: מתרגלים מסורתיים השתמשו בפסיפלורה כדי לסייע בהתמודדות טובה יותר עם לחץ ומתח נפשי, והפחתת התסמינים הפיזיים והפסיכולוגיים הקשורים ללחץ.
4. שיכוך כאבים: ידוע על קהילות ילידיות, שהשתמשו במייפופ להקלה על כאבים, כולל כאבי ראש וכאבי שרירים הקשורים למתח.
5. הפרעות במערכת העיכול: אנשי רפואה מסורתיים השתמשו בפסיפלורה, בגלל יכולתה להקל על מצבים רפואיים הקשורים למערכת העיכול. היא שימשה להקלה על סימפטומים של הפרעות עיכול, הכוללים התכווצויות ואי נוחות בקיבה והצטברות גזים.
6. כאבי מחזור: בחלק משיטות הרפואה המסורתיות נעשה שימוש בפסיפלורה להקלה על כאבי מחזור ואי נוחות הקשורה לווסת .
7. תכונות נוגדות דלקת: לא ידוע בוודאות על שימוש ספציפי במייפופ כנוגדת דלקת, אך הצמח מכיל תרכובות בעלות תכונות אנטי דלקתיות. לכן יתכן ששימש להפחתת דלקת ותסמינים נלווים.
8. השפעות מתונות להורדת לחץ דם: ידוע על אנשי רפואה מסורתיים, אשר השתמשו בשעוונית רפואית בגלל היכולת שלה להוריד לחץ דם, אם כי מדובר בהשפעה קלה יחסית.

שימוש רפואי מבוסס מחקר

לפסיפלורה סגולה יש יישומים שונים ברפואה הקונבנציונלית, במיוחד בטיפול בחרדה והפרעות שינה. למרות שהשימוש בה אינו נפוץ ברפואה הקונבנציונאלית, בדומה לתרופות פרמצבטיות מסוימות, הולכים ומצטברים מחקרים ועדויות התומכים ביעילותה במצבים מסוימים.

להלן חלק מהשימושים הרפואיים של שעוונית רפואית, במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, יחד עם הפניות למחקרים מדעיים רלוונטיים:

1. הפרעות חרדה: במספר מחקרים[1] נמצא כי פסיפלורה יכולה להיות יעילה בהפחתת תסמינים הקשורים בהפרעות חרדה. כמו כן סבורים החוקרים כי יש לה תכונות המפחיתות את החרדה עצמה.
2. הפרעות שינה כולל נדודי שינה: פסיפלורה נחקרה לגביי הפוטנציאל שלה לשפר את איכות השינה ולטפל בנדודי שינה. חוקרים[2] סבורים כי יש לצמח אפקט מרגיע שמקדם שינה טובה יותר ומקל על נדודי שינה.
3. תסמיני גיל המעבר: מספר מחקרים[3] בדקו את השימוש בצמח, לצד צמחי מרפא אחרים וביניהם ולריאן, היפריקום וליקוריץ, בהקלה על תסמיני גיל המעבר (מנופאוזה), ובכלל זה גלי חום והפרעות במצב הרוח. נמצא שהצמחים שנבדקו היו יעילים בטיפול בתסמונת גיל המעבר אקוטי באמצעות מנגנונים שונים.
4. תסמיני גמילה מאופיואידים: הפוטנציאל של פסיפלורה רפואית בהקלה והפחתה של תסמיני גמילה מאופיואידים (משמשים בעיקר כמשככי כאב ופועלים על מערכת העצבים המרכזית במוח) במחקר[4] מ-2001 נבדק מתן פסיפלורה יחד עם קלונידין לעומת מתן קלונידין לבד. השילוב ביניהם הראה עליונות משמעותית על פני קלונידין בלבד מבחינת תסמינים נפשיים. תוצאות אלו הצביעו על כך שתמצית פסיפלורה עשויה להיות יעילה בגמילה מאופיאטים.
   
   למרות הראיות התומכות בשימוש במייפופ למצבים אלה, יש צורך במחקר נוסף על מנת להבין במלואו את מנגנוני הפעולה שלה ולקבוע מינונים אופטימליים. בנוסף, התגובות האישיות לתרופות צמחיות עשויות להיות שונות בין אנשים.
   
   לכן מומלץ להתייעץ עם בר סמכא לפני השימוש בפסיפלורה, במיוחד אם אתם כבר נוטלים תרופות או סובלים ממחלות רקע. תוספי פסיפלורה זמינים בצורות שונות, הכוללות כמוסות, תה ותמיסות. יש להשתמש בהם בהתאם להנחיות המומלצות על גבי האריזה.

מינונים מומלצים

המינונים המומלצים של פסיפלורה רפואית צריכים להיות מותאמים לצורת התכשיר (למשל, תה, תמיסת, קפסולה), השימוש המיועד הספציפי (למשל, חרדה, סיוע בשינה), גיל, משקל ובריאות כללית.

חיוני לעקוב אחר המלצות המינון הניתנות אנשי מקצוע בתחום הבריאות או אלה הכלולות על תוויות המוצר, כאשר משתמשים בתכשירים מסחריים.

להלן מספר הנחיות כלליות למינונים המומלצים של במבוגרים ובילדים, בהתבסס על הספרות המדעית הזמינה:

לחרדה ותחושת רוגע כללית:

במבוגרים, מינונים טיפוסיים להקלה על חרדה או השריית רוגע, נעים בין 250 מ"ג ל-500 מ"ג של תמצית סטנדרטית (מכילה 3.5-4% פלבנואידים), הנלקחת עד 3 פעמים ביום.

בילדים, רצוי להתייעץ עם רופא לגבי מינון מתאים. ייתכן שרופא לא ימליץ על צריכת מייפופ בילדים, בעיקר צעירים, או שימליץ על נטילה תחת השגחה.

לנדודי שינה:

במבוגרים, המינון השכיח לתמיכה בשינה הוא בסביבות 500 מ"ג עד 1000 מ"ג של תמצית סטנדרטית, הנלקחת כ-30 דקות עד שעה לפני זמן השינה.

עבור ילדים, יש לדון במינון עם רופא או בר סמכא בתחום הבריאות, עקב הבדלים בגילאים, במשקל ובצרכים האישיים.

לתסמיני גיל המעבר:

המינון להקלה על תסמיני גיל המעבר (מנופאוזה), יכול להיות שונה בין נשים שונות, אך טווח שכיח הוא בסביבות 400 מ"ג עד 800 מ"ג של תמצית סטנדרטית, הנלקחת מדי יום.

תופעות לוואי / אינטראקציות / בטיחות

פסיפלורה רפואית, נחשבת לרוב בטוחה, בשימוש לפי ההוראות והמינונים המומלצים. עם זאת, וכמו כל תוסף צמחי מרפא או תרופה, עלולות להיות לה תופעות לוואי ואינטראקציות אפשריות, במיוחד בשימוש לא זהיר ו/או בשילוב עם תרופות מסוימות.

תופעות לוואי אפשריות:

• עייפות ונמנום: אחת מתופעות הלוואי השכיחות של שעונית רפואית היא נמנום ועייפות, שעלולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי. מחד מדובר בהשפעה רצויה, כאשר משתמשים בה כעזר שינה, אך מאידך עלולה להיות בעייתית ואף מסוכנת, במהלך היום, בעת נהיגה או הפעלת מכונות כבדות.
• הפרעות במערכת העיכול: מקצת מהאנשים עלולים לסבול מתופעות לוואי קלות במערכת העיכול, כגון בחילות, קלקול קיבה או שלשול.
• תגובות אלרגיות תגובות אלרגיות לפסיפלורה, אמנם נדירות, אך יכולות להתרחש. התסמינים יכולים לכלול פריחה בעור, גרד, נפיחות וקשיי נשימה. אם אחד מהתסמינים הללו מתרחש, הפסיקו את השימוש מיד ופנו לטיפול רפואי.
• לחץ דם נמוך: לפסיפלורה יכול להיות אפקט המפחית במעט את רמת לחץ דם. תכונה זו יכולה להיות מועילה עבור אנשים מסוימים אולם בעייתית עבור אנשים הסובלים מלחץ דם.
• סחרחורת: חלק קטן מהמשתמשים עלולים להרגיש סחרחורת, כתופעת לוואי.

אינטראקציות בין תרופתיות

• תרופות הרגעה: שילוב של פסיפלורה רפואית עם תרופות הרגעה, הכוללות תרופות מרשם כמו בנזודיאזפינים, ברביטורטים או תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, יכול להעצים את האפקט המרגיע ולגרום לישנוניות.
• תרופות נוגדות קרישה: קיימות עדויות מוגבלות לכך שלמייפופ עלול להיות אפקט קל של דילול דם. לכן שילוב עם תרופות נוגדות קרישה, כמו וורפרין או אספירין, עלול להגביר את הסיכון לדימום.
• תרופות להורדת לחץ דם: מאחר ולשעונית רפואית יש יכולת להוריד במקצת את לחץ הדם, השימוש בה בשילוב עם תרופות להורדת לחץ דם עלול להוביל ללחץ דם נמוך מדי.
• מעכבי MAO: לפסיפלורה עשויות להיות אינטראקציות עם מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOIs), סוג של תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן (כיום כמעט ולא משתמשים בהן). שילוב של השניים עלול לגרום לסיכון מוגבר לתסמונת סרוטונין, מצב שעלול להיות חמור.
• תרופות אחרות: רצוי להתייעץ עם רופא לפני השימוש בפסיפלורה לצד כל תרופות מרשם או ללא מרשם, שכן יכולות להיות אינטראקציות פוטנציאליות אחרות, המבוססות על בריאות הפרט.
• הריון והנקה: הבטיחות של שעונית רפואית, במהלך ההריון וההנקה, טרם הוכחה באופן מוחלט. לכן רצוי שנשים הרות ומניקות יתייעצו עם רופא לפני השימוש בצמח.

לתשומת לבכם!

התגובות האישיות לתוספי צמחים, יכולות להיות שונות בין אדם לאדם, והבטיחות והיעילות תלויים בגורמים שונים. לפני השימוש בפסיפלורה, או בכל תרופה צמחית לצורך העניין, מומלץ להתייעץ עם בר סמכא בתחום הבריאות.

בנוסף יש לקחת בחשבון, שהמינונים המוזכרים כאן הם הנחיות כלליות בלבד, המבוססות על מחקר זמין, אך המלצות המינון הספציפיות עשויות להשתנות בהתאם למוצר ולנוסחה שלו. היצמדו ופעלו תמיד לפי ההוראות על תווית המוצר, כפי שסופקו על ידי היצרן.

ביבליוגרפיה