קווה קווה

שם עממי:

קווה קווה, קאווה, Kava, Kava Kava, Awa, Yaqona, Sakau

שם מדעי:

Piper methysticum

משפחה:

פלפליים (Piperaceae)

חלקי הצמח בשימוש:

שורש, קני שורש

מקור, תפוצה ובית גידול

קווה קווה (Piper methysticum), הידוע גם בשם קאווה, הוא צמח מסורתי חשוב בתרבויות האוקיינוס השקט, שם הוא משמש כחלק מטקסים חברתיים ורוחניים במשך מאות שנים. מוצאו מהאיים של מערב האוקיינוס השקט, והוא נחשב לאחד הצמחים הסמליים ביותר של אזור זה.

מקור והיסטוריה

הקווה קווה התפתח ככל הנראה מהצמח הברי Piper wichmannii, שנמצא באיי מלנזיה. תושבי האיים הפולינזיים, המיקרונזיים והמלנזיים בייתו את הצמח במשך אלפי שנים, תוך בחירה בזנים בעלי תכולת חומרים פעילים גבוהה יותר וללא השפעות לא רצויות.

ההיסטוריה של הקווה קווה קשורה קשר עמוק לתרבות האיים. פולינזים קדומים נהגו לשתות את המשקה המופק משורשיו בטקסים פולחניים, אירועים חברתיים ומפגשים דיפלומטיים. הוא שימש ככלי לחיזוק קשרים בין קהילות, וכאמצעי להרגעת מתחים במעמדים רשמיים.

לפי המסורת, הצמח הועבר מדור לדור, כאשר כל קהילה גידלה את הזן הייחודי שלה, בהתאם לתנאים האקלימיים ולשימושים התרבותיים שלה.

תפוצה גיאוגרפית

הקווה קווה נפוץ כיום בעיקר במדינות האוקיינוס השקט, כולל:

• פיג'י – אחת היצרניות הגדולות של קווה קווה, שם הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית.
• טונגה – המשקה מופיע בטקסים מסורתיים ובחגיגות מלכותיות.
• סמואה – צמח המשמש במפגשים חברתיים חשובים ובטקסים דתיים.
• ונואטו – שם נחשב הקווה קווה לצמח לאומי ומשמש במגוון הקשרים תרבותיים.

עם השנים, הקווה קווה התפשט גם למדינות אחרות, במיוחד לאוסטרליה, ניו זילנד וארצות הברית, שם הוא זכה לפופולריות כחלופה טבעית למשקאות אלכוהוליים.

בית הגידול ותנאי הסביבה

קווה קווה הוא צמח טרופי הזקוק לתנאים מיוחדים כדי לשגשג.

• אקלים: הקווה קווה דורש אקלים חם ולח עם טמפרטורות הנעות בין 20°C ל-35°C.
• קרקע: הוא משגשג בקרקעות עשירות בחומר אורגני, בעלות ניקוז טוב. אדמה וולקנית פורייה היא הסביבה האידיאלית עבורו.
• תנאי גידול: הצמח מעדיף צל חלקי ונמצא לרוב בשולי יערות טרופיים. הוא זקוק ללחות גבוהה לאורך כל השנה.
• התפשטות וגידול: הקווה קווה מתרבה בעיקר באמצעות ייחורים, שכן אינו מייצר זרעים פוריים.

הצמח גדל לגובה של 2-3 מטרים, עם גבעולים עבים ועלים ירוקים ורחבים. הוא נקטף בדרך כלל לאחר 3-5 שנות גידול, אז שורשיו מגיעים לגודל אופטימלי להפקת המשקה המסורתי.

תיאור בוטני

קווה קווה, ממשפחת הפלפליים (Piperaceae), הוא צמח רב-שנתי רב-גזעי הגדל באיים הטרופיים של האוקיינוס השקט. הוא מוכר בזכות שורשיו העשירים בתרכובות פעילות, המשמשים להכנת משקה מסורתי בעל השפעה מרגיעה. מבנהו הייחודי, אופני צמיחתו והתאמותיו לסביבה הטרופית הופכים אותו לצמח חשוב מבחינה בוטנית ותרבותית כאחד.

גובה ומבנה כללי

הקווה קווה הוא שיח עשבוני מסועף שגובהו מגיע ל-2 עד 3 מטרים.

• גבעוליו עבים ורכים יחסית, אך יכולים להתקשות עם הגיל.
• הצמח אינו מייצר זרעים פוריים ולכן מתרבה אך ורק באמצעות ייחורים.
• שורשיו הגדולים והמסועפים הם האיבר החשוב ביותר בצמח, שכן מהם מפיקים את המשקה המסורתי.

גבעולים

• מבנה וצבע: הגבעולים ירוקים עד חומים, בעלי צורה פרוקה (מחולקים למקטעים).
• מרקם: מעט מחוספס, עם נטייה לפתח קליפה סיבית דקה.
• צמיחה: הצמח מתפשט אופקית באמצעות גבעולים שלעיתים משתרשים מחדש בקרקע.

עלים

• גודל וצורה: העלים רחבים, דמויי לב, באורך 10-30 ס"מ.
• צבע: ירוק כהה, עם גוון מבריק.
• שוליים: חלקים או מעט גליים.
• מרקם: מעט שעוותי, מה שמגן על הצמח מפני לחות גבוהה וריקבון.
• סידור על הגבעול: מסודרים בצורה חלופית (עלה אחד בכל מפרק), מחוברים בגבעול קצר.

פרחים והאבקה

• הקווה קווה מייצר תפרחות בצורת שיבולים גליליים קטנים, דמויי קוצים.
• צבע הפרחים נע בין לבן לירקרק.
• הפריחה אינה שופעת, ולעיתים נדירות הצמח מייצר פירות.
• הפרחים הם דו-מיניים (מכילים איברי רבייה זכריים ונקביים).
• מאחר שהקווה קווה עבר ביות ממושך, רוב הזנים אינם מפיקים זרעים פוריים, ולכן הרבייה מתבצעת רק באמצעות ייחורים.

שורש ומערכת השורשים

שורש הקווה קווה הוא החלק החשוב ביותר של הצמח.

• מבנה: שורשים עבים, מסועפים, עם גוון חום-צהבהב.
• מרקם: קשיח מבחוץ אך רך ולח מבפנים.
• חומרים פעילים: השורש מכיל קוואלקטונים (Kavalactones), קבוצת תרכובות ייחודיות האחראיות להשפעתו המרגיעה של הצמח.
• אופן הגידול: השורשים מתרחבים לרוחב ויוצרים מעין מערכת צפופה של קני שורש.

הפצת הצמח ורבייה

מאחר שהקווה קווה אינו מייצר זרעים פוריים, התרבותו מתבצעת באופן וגטטיבי בלבד – כלומר, באמצעות ייחורים מגבעולים קיימים.

• ייחורים נחתכים מגבעולים צעירים ומונחים באדמה לחה.
• לאחר מספר שבועות, הייחור מפתח שורשים חדשים ומתחיל לגדול לצמח בוגר.
• השיטה הזו מבטיחה שמירה על הזנים הקיימים ומאפשרת גידול חקלאי מתוכנן.

התאמות סביבתיות

• אקלים: הצמח מותאם לאקלים טרופי, עם טמפרטורות בין 20°C ל-35°C.
• לחות: משגשג בסביבה לחה, אך רגיש לעודפי מים העלולים לגרום לריקבון שורשים.
• קרקע: מעדיף קרקעות פוריות עם ניקוז טוב, במיוחד אדמות וולקניות.
• חשיפה לשמש: מעדיף חצי-צל, שכן שמש ישירה מדי עלולה לגרום לצריבה בעלים.

רכיבים פעילים

1. קוואלקטונים (Kavalactones) – התרכובות הפעילות העיקריות

קוואלקטונים הם קבוצה של תרכובות כימיות ייחודיות לצמח הקווה קווה, האחראיות להשפעותיו הביולוגיות.

• קאווין (Kawain) – קוואלקטון נפוץ המעניק לצמח חלק גדול מהשפעתו הפיזיולוגית.
• די-הידרו-קאווין (Dihydrokawain) – וריאנט של קאווין, מסיס בשומן, שנמצא בכמויות משתנות בזנים שונים של קווה קווה.
• יאנגונין (Yangonin) – קוואלקטון בעל מבנה מולקולרי ייחודי, המשפיע על אינטראקציות תאיות מסוימות.
• מתיסטיצין (Methysticin) – תרכובת מסיסת שומן שמתקיימת בריכוזים גבוהים יותר בחלק מהזנים המסורתיים של הצמח.
• די-הידרו-מתיסטיצין (Dihydromethysticin) – קוואלקטון נוסף המסייע בתהליכים הביוכימיים של הצמח.

2. פלבנואידים (Flavonoids) – תרכובות נוגדות חמצון טבעיות

פלבנואידים הם קבוצה של תרכובות צמחיות המסייעות לצמח בהגנה מפני קרינת UV ומזיקים.

• פינוסטין (Pinostrobin) – פלבנואיד המצוי בריכוזים גבוהים בקווה קווה, פועל כנוגד חמצון (מונע נזק לתאים על ידי עיכוב חומרים מזיקים הקרויים רדיקלים חופשיים).
• פלבון (Flavone) – אחד מהפלבנואידים הבסיסיים של הצמח, המגן על העלים והשורשים מפני נזק סביבתי.

3. אלקלואידים (Alkaloids) – תרכובות חנקניות בעלות השפעה ביולוגית

הצמח מכיל כמויות קטנות של אלקלואידים (תרכובות צמחיות אורגניות הכוללות חנקן), המשמשים כהגנה טבעית מפני מזיקים.

• פיפרין (Piperine) – אלקלואיד נפוץ במשפחת הפלפליים, המעניק לחלקים מסוימים בצמח טעם מעט חריף.

4. סטרולים צמחיים (Phytosterols) – מרכיבים מבניים של קרומי התא

סטרולים צמחיים הם תרכובות המצויות בדפנות התאים של הצמח ומסייעות לו לשמור על מבנה ותפקוד יציב.

• בטא-סיטוסטרול (Beta-sitosterol) – סטרול צמחי הנפוץ בצמחים רבים, המסייע בשמירה על שלמות קרומי התא.
• קמפסטרול (Campesterol) – סטרול נוסף בעל תפקיד בהגנה מפני מחלות צמחים.

5. חומצות אורגניות – שימור האנרגיה של הצמח

• חומצה קינמית (Cinnamic Acid) – משמשת את הצמח כחומר מגן מפני פתוגנים (גורמי מחלות).
• חומצה בנזואית (Benzoic Acid) – משמרת את יציבות הרקמות הפנימיות של הצמח ומגנה מפני חיידקים ופטריות.

6. שמנים נדיפים (Essential Oils) – תרכובות ארומטיות

שמנים נדיפים מעניקים לצמח את ריחו האופייני ותורמים להגנה מפני חרקים.

• אלפא-פינן (Alpha-Pinene) – מולקולה נפוצה בעלת ארומה המזכירה מחטי אורן.
• סאבינן (Sabinene) – מרכיב נדיף נוסף בעל ניחוח מתובל מעט, אשר משתתף בהגנה מפני חרקים.

7. סאפונינים (Saponins) – חומרים טבעיים המסייעים להגנה

סאפונינים הם תרכובות צמחיות בעלות מבנה מולקולרי המאפשר להן לייצר קצף במגע עם מים.

• הם משמשים בצמח כחומרים טבעיים דוחי חרקים, ומסייעים להגנה מפני פתוגנים סביבתיים.

שימושים ברפואה העממית

קווה קווה (Piper methysticum) הוא צמח מרכזי בתרבויות האוקיינוס השקט, שבו השתמשו במשך מאות שנים כחלק בלתי נפרד מטקסים דתיים, מפגשים חברתיים ורפואת הצמחים המסורתית. ילידי פיג'י, טונגה, סמואה, ונואטו והאיים הקריביים ראו בקווה קווה מתנה מהאלים, והכינו ממנו משקה טקסי בעל השפעה מיוחדת, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה פיזית.

הרפואה המסורתית של איי האוקיינוס השקט – צמח מקודש לטקסים וחיזוק הגוף

1. טקסים דתיים ופולחניים

באיי האוקיינוס השקט, הקווה קווה נחשב לצמח קדוש ושימש בטקסים דתיים ואירועים מיוחדים.

• כהנים ושמאנים נהגו לשתות את המשקה בטקסים שנועדו לתקשר עם הרוחות ולזכות בברכת האלים.
• במקרים מסוימים, השורשים הוקרבו כמתנה לאלים והוגשו למנהיגי השבט בטקסים של חניכה והתעלות רוחנית.
• באירועי פיוס בין שבטים, המשקה שימש כאמצעי להרגעת הרוחות ולהשגת שלווה, כחלק מתהליך ההתקרבות בין הצדדים.

2. ריפוי מחלות וחיזוק הגוף

הרפואה המסורתית של אנשי האוקיינוס השקט כללה שימוש בקווה קווה לטיפול במגוון רחב של מצבים בריאותיים.

• הילידים השתמשו במשקה הקווה קווה כדי להקל על מתחים, חרדות ומצבים נפשיים, מתוך אמונה שהוא "מרגיע את הנשמה" ומאזן את הגוף.
• בטונגה ובפיג'י, רופאים מסורתיים העניקו את המשקה לאנשים שסבלו מחום גבוה, כאבי ראש או דלקות, מתוך אמונה שהצמח מסייע בניקוי הגוף והוצאת "רוחות רעות" מהמערכת.
• בונואטו, קווה קווה נחשב לצמח המחזק את הגוף לאחר מחלה ממושכת, והוא ניתן למטופלים שנדרשו להתאושש ולהחזיר לעצמם אנרגיה.

3. תמיכה בלוחמים ובמנהיגים

בתרבויות מסורתיות רבות, המשקה הופק במיוחד עבור לוחמים שחזרו מקרבות, במטרה להעניק להם רוגע ושלווה לאחר מאמץ נפשי ופיזי ממושך.

• מנהיגי השבטים נהגו לשתות קווה קווה לפני קבלת החלטות חשובות, מתוך אמונה שהוא מסייע להם לחשוב בבהירות ומקנה להם חוכמה.
• בטקסי חניכה, גברים צעירים שהפכו ללוחמים קיבלו משקה קווה קווה כחלק מהמעבר שלהם לבגרות.

השפעת הקווה קווה על מבנה החברה והתרבות

קווה קווה שיחק תפקיד חברתי משמעותי בחיי היומיום של אנשי האוקיינוס השקט, מעבר לשימושיו הדתיים והרפואיים.

• המשקה הוגש במפגשים קהילתיים, כחלק ממנהג הכנסת האורחים המסורתי.
• בטונגה ובסמואה, טקסי שתיית קווה קווה היוו דרך להביע כבוד למבוגרים ולמנהיגי השבט.
• המשקה נצרך בטקסי פיוס בין משפחות יריבות, מתוך אמונה שהוא מקדם הרמוניה ושלום בין אנשים.

יישומים רפואיים מבוססי מחקר

השפעה על הפרעות חרדה ודיכאון

מחקרים מצביעים על כך שלקווה קווה השפעה מובהקת בהפחתת חרדה. סקירה[1] מדעית מצאה כי צריכת תמציות מהצמח עשויה להיות יעילה לטיפול בהפרעות חרדה קלות עד בינוניות, תוך הפחתת תחושת לחץ ללא פגיעה קוגניטיבית (Seilin Cardoso Justo & Chana de Medeiros da Silva, 2008).

מנגנון הפעולה מיוחס לקוואלקטונים (kavalactones), תרכובות הפעילות בצמח, אשר פועלות על רצפטורי GABA (גאבא), בדומה לבנזודיאזפינים אך ללא הסיכון הגבוה לתלות. מחקר[2] נוסף אישר כי צריכת קווה קווה עשויה להוות חלופה טבעית לתרופות נוגדות חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים (Tanchuck et al., 2010).

הקלה על נדודי שינה ושיפור איכות השינה

השימוש בקווה קווה כאמצעי להרפיה ושיפור השינה תועד במספר מחקרים[3]. תמצית הצמח שיפרה את איכות השינה במשתתפים עם בעיות שינה הקשורות לחרדה, תוך הפחתת זמן ההירדמות והגברת משך השינה הרציפה (Sarris et al., 2011). כמו כן, מחקר[4] מצא כי הצמח עשוי להיות יעיל בטיפול בהפרעות שינה ללא תופעות לוואי משמעותיות (Schmidt et al., 2005).

תכונות נוגדות דלקת

מחקרים[5] במעבדה ובעלי חיים מצביעים על כך שלקווה קווה יש השפעה אנטי-דלקתית בזכות הקוואלקטונים שבו. מרכיבים אלו פועלים לדיכוי ייצור פרוסטגלנדינים (prostaglandins), המעורבים בתהליך הדלקתי (Wu et al., 2002). תכונה זו עשויה להפוך את הקווה קווה לטיפול משלים במחלות דלקתיות כרוניות, אך נדרש מחקר נוסף כדי לבחון את היעילות והבטיחות בבני אדם.

השפעה משככת כאבים

קווה קווה שימש במסורת הפולינזית לטיפול בכאבים כרוניים. מחקרים[6] מצביעים על כך שהחומרים הפעילים בצמח משפיעים על המערכת האופיאטית והמערכת האנדוקנבינואידית בגוף, מה שעשוי להסביר את ההשפעה המשככת שלו (Jahan et al., 2022).

כמו כן, מחקר[7] בבעלי חיים מצא כי לקווה קווה יש פוטנציאל להקלת כאבי שרירים וכאבי מפרקים באמצעות דיכוי דלקת ומודולציה של אותות כאב (Provino, 2009).

יישומים רפואיים פוטנציאליים (נדרש מחקר נוסף)

השפעה על תפקוד קוגניטיבי

מחקרים[8] ראשוניים מצביעים על כך שקווה קווה עשוי להשפיע על שיפור תפקודים קוגניטיביים, כולל ריכוז וזיכרון. תמציות הצמח שיפרו את ביצועי הזיכרון של חיות מעבדה במטלות קוגניטיביות, אך נדרש מחקר נוסף כדי לבחון השפעה זו בבני אדם (Piper, 2013).

השפעה נוגדת מיקרובים

מחקר[9] מעבדה הראה כי תמציות קווה קווה עשויות לעכב את צמיחת החיידק סלמונלה פראטיפי (Salmonella paratyphi), מה שמצביע על פוטנציאל אנטי-בקטריאלי רחב יותר של הצמח (Tanjung & Ngili, 2016). עם זאת, אין די מחקרים קליניים המאשרים יישום זה בבני אדם.

טיפול בפרקינסון ומחלות נוירולוגיות

מחקרים מצביעים על כך שהרכיבים הפעילים בצמח עשויים להגן על תאי עצב מנזק חמצוני ומעודדי אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן). למרות שתכונות אלו זוהו בניסויי מעבדה, אין עדויות קליניות ברורות לתועלת רפואית ישירה (Wu et al., 2002).

מינונים מומלצים

המידע המדעי לגבי המינון המדויק והבטוח לשימוש במבוגרים ובילדים מוגבל.​

מבוגרים

מחקרים[10] קליניים שבחנו את השפעות הקווה קווה על הפרעות חרדה במבוגרים השתמשו במינונים שונים. לדוגמה, מחקר אחד השתמש במינון של 100 מ"ג תמצית קווה קווה שלוש פעמים ביום, והראה הפחתה משמעותית בתסמיני חרדה בהשוואה לפלסבו (Volz & Kieser, 1997).

מחקר[11] נוסף השתמש במינון של 250 מ"ג תמצית קווה קווה ליום במשך 6 שבועות, והראה שיפור בתסמיני חרדה ללא תופעות לוואי משמעותיות (Sarris et al., 2013).​

עם זאת, חשוב לציין כי קיימים דיווחים[12] על רעילות כבדית הקשורה לשימוש בקווה קווה, מה שהוביל לאיסורים והגבלות על השימוש בו במדינות מסוימות (Teschke et al., 2011). לכן, מומלץ להתייעץ עם רופא לפני תחילת השימוש, במיוחד עבור אנשים עם בעיות כבד קיימות או אלו הנוטלים תרופות אחרות.​

ילדים

המחקר המדעי על השימוש בקווה קווה בילדים כמעט ואינו קיים. בשל היעדר נתונים על בטיחות ויעילות, אין המלצות מבוססות למינון בילדים.

תופעות לוואי אינטראקציות ובטיחות

תופעות לוואי

1. רעילות כבדית (Hepatotoxicity)
   מספר דיווחים[13] רפואיים מצביעים על כך שצריכת קווה קווה עלולה לגרום לפגיעה בכבד. מחקר שבחן את הרעילות הפוטנציאלית של הצמח הצביע על קשר אפשרי בין צריכתו לבין מקרים של דלקת כבד חריפה, אי ספיקת כבד וצורך בהשתלת כבד (Provino, 2009).
   מחקר[14] נוסף מצא כי הרכיבים הפעילים בקווה קווה, כגון קאוולקטונים (kavalactones), עשויים לעכב אנזימי כבד האחראים על פירוק תרופות, מה שעלול להגביר את הצטברותן בגוף ולגרום לרעילות (Robinson et al., 2009). בשל דיווחים אלו, רשויות הבריאות בגרמניה ובמדינות נוספות אסרו על מכירת קווה קווה בשל חשש לבטיחות הכבד
2. פגיעה במערכת העצבים המרכזית (CNS Depression)
   קווה קווה ידוע בהשפעתו המרגיעה, אך במינונים גבוהים הוא עלול[15] לגרום להאטת פעילות מערכת העצבים המרכזית, דבר שעלול לגרום לעייפות, חולשה, חוסר קואורדינציה ואף פגיעה בזיכרון לטווח קצר (Selvan, 2013). בנוסף, דווח כי שימוש ממושך עלול לגרום ל"הרעלת קווה" (Kava Dermopathy), המתבטאת בעור מחוספס, עייפות כללית ופגיעה קוגניטיבית קלה.
3. השפעה על מערכת העיכול
   מחקרים[16] מסוימים מצביעים על כך ששימוש בקווה קווה עלול לגרום לבחילות, הקאות וכאבי בטן. קיימות עדויות לכך ששימוש ממושך בקווה קווה עשוי לגרום לפגיעה ברירית הקיבה ולעלייה ברמת חומציות הקיבה, דבר שעלול להוביל להתפתחות כיבים בקיבה (Schmidt et al., 2002).
4. תגובות אלרגיות
   קיימים דיווחים נדירים על תגובות אלרגיות לקווה קווה, כולל פריחות עור, גירודים ונפיחות בפנים או בלשון (Weiss et al., 2005).

אינטראקציות בין-תרופתיות

1. אינטראקציה עם תרופות המשפיעות על הכבד
   קווה קווה מעכב[17] את פעילותם של אנזימים בכבד המשתייכים למשפחת CYP450, האחראים על פירוק תרופות רבות, כולל תרופות נוגדות קרישה (כגון וורפרין), תרופות לטיפול בפרכוסים, ותרופות נוגדות דיכאון (Weiss et al., 2005). נטילת קווה קווה עם תרופות אלו עלולה לגרום להצטברות הרכיבים הפעילים שלהן בגוף ולהגברת רעילותן.
2. השפעה סינרגטית עם תרופות מרגיעות
   בשל השפעתו המדכאת על מערכת העצבים המרכזית, קווה קווה עלול להגביר את ההשפעה של תרופות הרגעה, כגון בנזודיאזפינים (כגון דיאזפם – וליום) ותרופות שינה (כגון זולפידם). שילוב זה עלול לגרום[18] לטשטוש חמור ואף להאטת קצב הנשימה (Pinto et al., 2005).
3. אינטראקציה עם תרופות נוגדות דיכאון
   קיימות עדויות לכך שקווה קווה משפיע על רמות הסרוטונין במוח, ולכן נטילתו במקביל לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI (כגון פלואוקסטין) עלולה להגביר את הסיכון ל"תסמונת סרוטונין" – מצב מסכן חיים המאופיין בהזעה מוגברת, דופק מהיר ושינויים בלחץ הדם (Weiss et al., 2005).
4. השפעה על אלכוהול ותרופות אחרות המשפיעות על הכבד
   שילוב של קווה קווה עם אלכוהול עלול להחמיר את ההשפעות הרעילות על הכבד. אנשים הצורכים אלכוהול באופן קבוע עלולים להיות בסיכון מוגבר לפגיעה כבדית בעת נטילת קווה קווה (Schmidt et al., 2002).
5. אינטראקציה עם תרופות אנטי-פסיכוטיות
   בשל השפעתו על מערכת העצבים המרכזית, קווה קווה עלול להשפיע על פעילותן של תרופות אנטי-פסיכוטיות (כגון הלופרידול וקלוזאפין), דבר שעשוי לשנות את יעילותן ולהגביר את הסיכון לתופעות לוואי (Weiss et al., 2005).

ביבליוגרפיה