מאמר זה בוחן את היישומים הרפואיים של מגנזיום, על צורותיו השונות, כמו גם את תפקיד התוסף בניהול מצבים רפואיים שונים. נעמיק בתיאור הכימי שלו, תפקידיו הביולוגיים, מקורותיו מזון, מנגנון הפעולה, מינונים מומלצים, תופעות לוואי אפשריות ואינטראקציות עם תרופות.
מהו מגנזיום?
מגנזיום הוא יסוד כימי עם הסמל "Mg" והמספר האטומי 12. זהו מינרל חיוני הממלא תפקיד מכריע, בתהליכים ביוכימיים שונים בגוף האדם. הוא מעורב בייצור אנרגיה ברמה התאית, בתפקוד שרירים ועצבים, סינתזת DNA ו-RNA, ויסות רמת הגלוקוז בדם ובריאות העצם.
מדובר בתוסף תזונתי חיוני המתקבל ממקורות תזונתיים שונים, כגון: ירקות ירוקים, עלים, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים, וסוגי דגים מסוימים. מגנזיום זמין בצורות שונות כתוסף תזונה וממלא תפקיד חשוב בבריאות האדם.

סוגי מגנזיום
ישנם מספר סוגי מגנזיום, הזמינים לשימוש כתוספיים תזונתיים. לכל תוסף מאפיינים ויתרונות יחודיים לו. הבחירה באיזה סוג של תוסף מגנזיום להשתמש, תלויה בהעדפה אישית ובמטרה הבריאותית הספציפית לה הוא נדרש.
להלן מספר סוגים נפוצים של תוספי מגנזיום והשימושים הרפואיים שלהם:
- מגנזיום ציטראט: מגנזיום ציטראט הוא אחת הצורות הפופולריות והיעילות ביותר של תוספי מגנזיום. הוא נספג היטב בגוף ומשמש לעתים קרובות לקידום יציאות סדירות ולהקלה על עצירות. מגנזיום ציטראט זמין בנוזל ובכמוסות.
- מגנזיום גליצינאט: מגנזיום גליצינאט הוא סוג של מגנזיום הנספג היטב בגופנו. מגנזיום גליצינאט נוטה לגרום פחות תופעות לוואי במערכת העיכול, כמו שלשולים. לכן הוא מועדף לרוב על ידי אנשים עם קיבה רגישה או אלו שמעוניינים להגדיל את צריכת המגנזיום, מבלי לסבול מאי נוחות במערכת העיכול.
- מגנזיום אוקסיד: למגנזיום אוקסיד יש תכולת מגנזיום גבוהה, אולם היא פחות זמינה ביולוגית, מאשר צורות אחרות. כלומר, הגוף סופג אותה פחות ביעילות. תוסף זה משמש בדרך כלל כסותר חומצה להקלה על צרבת ובעיות עיכול.
- מגנזיום ל-טראונט (MgT): צורה זו של מגנזיום ידועה ביכולתה לחצות את מחסום דם-מוח, מה שעשוי להפוך את המגנזיום ל-טראונט לשימושי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ולבריאות המוח. מספר מחקרים מראים שהתוסף עשוי לתמוך בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי.
- מגנזיום כלוריד: לעתים קרובות נעשה שימוש במגנזיום כלוריד לטיפול מקומי, למשל שמן מגנזיום או מלחי אמבט. צורה זו יכולה להיספג דרך העור ועשויה להקל על התכווצויות שרירים ולגרום הרפיה. כמו כן, ישנו מחקר מ—2003 שהראה תועלת במתן מגנזיום כלוריד דרך הפה בהגברת הרגישות לאינסולין ושיפור בשליטה המטאבולית בחולי סוכרת מסוג 2 (ראו פירוט בהמשך מאמר זה).
- מגנזיום סולפט: מגנזיום סולפט, הידוע בכינוי מלח אפסום, משמש גם הוא לטיפול מקומי וכתוס לאמבטיה. מלח אפסום לא ניתן בדרך כלל כתוסף פומי (דרך הפה), אך יכולתו להיספג דרך העור, מקלה על שרירים כואבים ומסייעת להרפיה, בדומה למגנזיום כלוריד.
- מגנזיום מאלאט: מגנזיום מאלאט הוא למעשה שילוב של מגנזיום וחומצה מאלית. הוא עשוי להועיל באנשים עם מצבים רפואיים הקשורים לכאבי שרירים ועייפות, כגון פיברומיאלגיה או תסמונת העייפות הכרונית.
- מגנזיום טאורט: צורה זו של מגנזיום קשורה לחומצת האמינו טאורין. עשויות להיות לו יתרונות קרדיווסקולריים (מחלות לב וכלי דם) בשל הפוטנציאל שלו לתמוך בוויסות לחץ הדם ובריאות הלב.
- מגנזיום אורוטאט: לעתים קרובות נעשה שימוש במגנזיום אורוטאט בשל הפוטנציאל שלו לתמוך בבריאות הלב ובתפקוד הלב וכלי הדם. הוא מכיל חומצה אורוטית, שלה השפעה מגנה על מערכת העצבים המרכזית, ואשר עשויה לסייע בספיגת מגנזיום.
מקורות במזון
תזונה מאוזנת יכולה לספק כמות מספקת של מגנזיום. מקורות מזון העשירים במגנזיום כוללים:
- ירקות ירוקים עלים (תרד, קייל)
- אגוזים וזרעים (שקדים, קשיו)
- דגנים מלאים (אורז חום, שיבולת שועל)
- קטניות (שעועית, עדשים)
- אבוקדו
- בננות
- שוקולד מריר
- דגים שומניים (סלמון, מקרל)
שימושים רפואיים עם אסמכתא מדעית
להלן רשימת מצבים רפואיים, שבהם מגנזיום עשוי להועיל, בשילוב הפניות למחקרים מדעיים התומכים בשימוש בתוסף:
עצירות
- מגנזיום אוקסיד הוא חומר משלשל נפוץ הניתן להקלה על עצירות, שכן הוא שואב מים למעיים, מרכך צואה ומקדם יציאות.
- אסמכתא מדעית: בניסוי[1] בהקצאה אקראית, כפול סמיות, מבוקר פלצבו מ-2019 אודות השפעת מגנזיום אוקסיד בחולים עם עצירות כרונית נמצא שהטיפול היה יעיל בשיפור היכולת לעשות צרכים וקיצור זמן מעבר הצואה במעי בחולים עם תסמינים קלים עד בינוניים.
צרבת (רפלוקס)
- תחמוצת מגנזיום יכולה לספק הקלה לטווח קצר בצרבת על ידי נטרול עודף חומצת קיבה.
- אסמכתא מדעית: מחקר[2] מ-1995 בדק את ההשפעות של תכשיר המכיל אלומיניום/מגנזיום הידרוקסיד וסידן קרבונט על ה- pH (רמת החומציות) של הוושט והקיבה בנבדקים עם צרבת. הממצאים הדגימו את היעילות והעליונות היחסית של התכשיר בהשוואה לתכשיר המכיל סידן פחמתי בהגברת ה-pH בוושט ובקיבה.
לחץ דם גבוה
- מספר מחקרים מצביעים על כך שתוסף מגנזיום יכול לעזור בהורדה מתונה של לחץ הדם, ועשוי להועיל לסובלים מיתר לחץ דם.
- אסמכתא מדעית: מטה-אנליזה[3] מ-2012 בדקה את ההשפעה של תוסף מגנזיום על לחץ הדם. יש לציין שלא כל הניסויים הראו מובהקות בהפחתת לחץ הדם, אולם שילוב כל הניסויים אכן הראה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי בשיעור של 3-4 מ"מ כספית ובלחץ הדם הדיאסטולי של 2-3 מ"מ כספית. נראה שתוספי מגנזיום משיגים הפחתה קטנה בלחץ הדם, אך בעלת משמעות קלינית.
מחלות לב
- נטילת מגנזיום עשויה לתמוך בבריאות הלב וכלי הדם באמצעות ויסות קצב הלב ותפקוד כלי הדם. וכמו כן להפחית את הסיכון למחלות לב.
- אסמכתא מדעית: בסקירה[4] שיטתית ומטה-אנליזה מ-2013 של צריכת מגנזיום והסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם נמצא קשר הפוך. ממצא חיובי זה תומך בצורך בביצוע ניסויים קליניים כדי להעריך את התפקיד הפוטנציאלי של מגנזיום במניעת מחלות לב וכלי דם, הכוללות מחלת לב איסכמית קטלנית.
סוכרת
מחקרים הראו שצריכת מגנזיום כלוריד עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין, ועלולה לסייע בניהול סוכרת.
אסמכתא מדעית: ניסוי[5] מבוקר כפול סמיות אקראי מ-2003, מצא שתמיסת מגנזיום כלוריד, במתן פומי, משפרת את הרגישות לאינסולין ואת השליטה המטבולית בחולי סוכרת מסוג 2, שחלה אצלם ירידה ברמות המגנזיום בדם.
אוסטאופורוזיס (דלדול עצם)
- מגנזיום חיוני לבריאות העצם, תורם למינרליזציה של העצם, ועשוי להפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס.
- אסמכתא מדעית: מאמר[6] מ-1999, שפורסם ב- The American Journal of Clinical Nutrition, מדווח שצריכת אשלגן, מגנזיום ופירות וירקות קשורה לצפיפות עצם מוגברת בקשישים (גברים ונשים). תוצאות אלו תומכות בהשערה שרכיבים תזונתיים המייצרים אלקליין, ובמיוחד אשלגן, מגנזיום, פירות וירקות, תורמים לשמירה על צפיפות עצם.
מיגרנה
- מתן תוסף מגנזיום הוכח כמפחית את התדירות והחומרה של כאבי ראש מסוג מיגרנה, אצל חלק מהאנשים.
- אסמכתא מדעית: תוצאות ממחקר[7] פרוספקטיבי, בהקצאה אקראית, מבוקר פלצבו וכפול סמיות מ-1996, שבדק את האפשרות למניעת מיגרנה באמצעות מגנזיום.המשתתפים קיבלו מינון יומי של של 600 מ"ג מגנזיום, במשך 12 שבועות, במתן אוראלי.
בשבועות 9-12 הופחתה תדירות ההתקף ב-41.6% בקבוצת שקיבלה המגנזיום וב-15.8% בקבוצת הפלצבו בהשוואה לנקודת ההתחלה. גם מספר הימים עם מיגרנה וצריכת התרופות לטיפול סימפטומטי ירדו משמעותית בקבוצה שקיבלה מגנזיום. כמו כן משך ועוצמת ההתקפים וצריכת התרופות, בכל התקף, נטו לרדת בהשוואה לפלסבו, אך לא היו משמעותיים.
תופעות הלוואי היו שלשולים (18.6%) וגירוי בקיבה (4.7%). לסיכום נראה כי צריכת מגנזיום באופן פומי, ובמינון גבוה, יעיל כטיפול מונע למיגרנה.
מנגנון פעולה
המגנזיום מתפקד כקו-פקטור (חומר הנדרש בכמות מסויימת לפעולתו של אנזים מסוים) לאנזימים המעורבים בתגובות ביוכימיות שונות. מנגנון הפעולה שלו ביישומים רפואיים משתנה בהתאם למצב המטופל.
לדוגמה, לצורך הקלה על עצירות, מגנזיום ציטראט שואב מים למעיים, מרכך צואה. בניהול צרבת, תחמוצת מגנזיום מנטרלת עודף חומצת קיבה.
ביוכימיה
מגנזיום (Mg) הוא מינרל עם המספר האטומי 12 והיסוד הרביעי בשכיחותו בגוף האדם. הוא מעורב בתהליכים ביולוגיים וכימיים רבים, ובכללם:
- הפקת אנרגיה בתאים (סינתזה של ATP)
- תפקוד שרירים ועצבים
- סינתזת DNA ו-RNA
- ויסות רמת הגלוקוז בדם
- סינתזת חלבון
- ויסות לחץ דם
מינון מומלץ
הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום שונה וצריכה להיות תלוית גיל, מגדר ומצב רפואי. בדרך כלל, למבוגרים מומלץ לצרוך 300-400 מיליגרם מגנזיום מדי יום. לילדים, הצריכה המומלצת נעה בין 65-410 מיליגרם ליום, בהתאם לגיל.
תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות
מגנזיום נחשב לבטוח, כאשר הוא נלקח במינונים מומלצים. אולם צריכה מופרזת עלולה להוביל לשלשולים, התכווצויות בבטן, ובמקרים חמורים, גם להרעלת מגנזיום.
תוספי מגנזיום עלולים גם לקיים אינטראקציה עם תרופות מסוימות, כגון אנטיביוטיקה ומשתנים, ולהשפיע על ספיגתן ויעילותן. חיוני להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני הוספת תוספי מגנזיום לשגרה שלך, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות או סובלים ממחלות רקע.
ביבליוגרפיה
- [1] Mori S, Tomita T, Fujimura K, Asano H, Ogawa T, Yamasaki T, Kondo T, Kono T, Tozawa K, Oshima T, Fukui H, Kimura T, Watari J, Miwa H. A Randomized Double-blind Placebo-controlled Trial on the Effect of Magnesium Oxide in Patients With Chronic Constipation. J Neurogastroenterol Motil. 2019 Oct 30;25(4):563-575. doi: 10.5056/jnm18194. PMID: 31587548; PMCID: PMC6786451. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31587548/
- [2] Decktor DL, Robinson M, Maton PN, Lanza FL, Gottlieb S. Effects of Aluminum/Magnesium Hydroxide and Calcium Carbonate on Esophageal and Gastric pH in Subjects with Heartburn. Am J Ther. 1995 Aug;2(8):546-552. doi: 10.1097/00045391-199508000-00006. PMID: 11854825. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11854825/
- [3] Kass L, Weekes J, Carpenter L. Effect of magnesium supplementation on blood pressure: a meta-analysis. Eur J Clin Nutr. 2012 Apr;66(4):411-8. doi: 10.1038/ejcn.2012.4. Epub 2012 Feb 8. PMID: 22318649. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22318649/
- [4] Del Gobbo LC, Imamura F, Wu JH, de Oliveira Otto MC, Chiuve SE, Mozaffarian D. Circulating and dietary magnesium and risk of cardiovascular disease: a systematic review and meta-analysis of prospective studies. Am J Clin Nutr. 2013 Jul;98(1):160-73. doi: 10.3945/ajcn.112.053132. Epub 2013 May 29. PMID: 23719551; PMCID: PMC3683817. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3683817/
- [5] Rodríguez-Morán M, Guerrero-Romero F. Oral magnesium supplementation improves insulin sensitivity and metabolic control in type 2 diabetic subjects: a randomized double-blind controlled trial. Diabetes Care. 2003 Apr;26(4):1147-52. doi: 10.2337/diacare.26.4.1147. PMID: 12663588. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12663588/
- [6] Tucker KL, Hannan MT, Chen H, Cupples LA, Wilson PW, Kiel DP. Potassium, magnesium, and fruit and vegetable intakes are associated with greater bone mineral density in elderly men and women. Am J Clin Nutr. 1999 Apr;69(4):727-36. doi: 10.1093/ajcn/69.4.727. PMID: 10197575. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10197575/
- [7] Peikert A, Wilimzig C, Köhne-Volland R. Prophylaxis of migraine with oral magnesium: results from a prospective, multi-center, placebo-controlled and double-blind randomized study. Cephalalgia. 1996 Jun;16(4):257-63. doi: 10.1046/j.1468-2982.1996.1604257.x. PMID: 8792038. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8792038/