הרבלי – רפואה טבעית עם גישה מדעית

טיפול תזונתי, צמחי מרפא, רפואה טבעית מסורתית ותוספי תזונה

כורכום

turmeric plant

שם עברי:

כורכום, כורכומה ארוכה

שם עממי:

כורכום ידוע בכינויים "זעפרן הודי" או "תבלין זהב" בשל צבעו הצהוב-כתום העמוק. בשפות שונות, יש לו שמות שונים; לדוגמה, בהינדית הוא מכונה "האלדי", ובסנסקריט "הרידרה" שפירושו הצהוב.

שם מדעי:

Curcuma longa

משפחה:

כורכום שייך למשפחת הזנגביליים. משפחה זו כוללת עוד הרבה תבלינים וצמחי מרפא ידועים, כגון: ג'ינג'ר, הל, גלנגל ומיוגה.

חלקי הצמח בשימוש:

החלק הנפוץ ביותר בצמח הכורכום הוא קנה השורש, או הגבעול התת קרקעי דמוי השורש. בדרך כלל מבשלים אותו, מייבשים ולאחר מכן טוחנים לאבקה היא משמשת כתבלין וכחומר בעל סגולות רפואיות.

בנוסף, נעשה שימוש גם בעלי כורכום, בעיקר בבישול, במאכלים במדינות דרום מזרח אסיה.

מוצא ואזורי תפוצה

  • לכורכום היסטוריה עשירה המשתלבת בתרבות והחקלאות של מספר תרבויות עתיקות. מאמינים שמקורו בתת היבשת ההודית ודרום מזרח אסיה, כאשר, גם בימינו, הודו היא עדיין היצרנית והצרכנית הגדולה ביותר שלו.
    מקור הביות של כורכום הוא עוד בימי קדם, ייתכן שלפני כ-4000 שנה, בדרום אסיה. הוא לא היה רק מצרך קולינרי אלא גם היה בעל ערך תרבותי ותרופתי משמעותי בחברות אסייתיות שונות.
  • ניתן לייחס את התפשטות הכורכום לנתיבי מסחר נרחבים ולחילופי תרבות. בתקופת ימי הביניים, הוא הגיע לסין, מזרח אפריקה ומערב אפריקה, ובסופו של דבר עשה את דרכו לג'מייקה במאה ה-18.
    תפוצה נרחבת זו היא עדות להתאמתו וחשיבותו בתרבויות שונות.
  • מבחינת בית גידול, הצמח משגשג בתנאים סביבתיים מסויימים. דרושים לו תנאי אקלים חם ולח, האופייניים לאזורים טרופיים. כורכום גדל בצורה הטובה ביותר בקרקעות מנוקזות היטב ופוריות, רצוי עם pH נייטרלי עד חומצי קל.
    הוא מצוי בדרך כלל באזורים עם כמות ניכרת של גשמים, מכיוון שלצמיחה מיטבית הוא זקוק לתנאי קרקע לחה, אך לא ספוגה במים.
  • הצמח ידוע בפרחיו היפים, דמויי המשפך והריחניים. אך קני השורש, או הגבעולים התת-קרקעיים, הם החלק היקר והחשוב ביותר. קני השורש מבושלים, מיובשים ואז נטחנים לאבקה הצהובה המוכרת כתבלין כורכום. צבעו, טעמו וסגולותיו המרפאות הפכו אותו לאבן יסוד במסורות הקולינריות והמרפאות ברחבי העולם.
  • מסעו של כורכום, החל מהיותו צמח מקומי בדרום אסיה, ועד הפיכתו לתבלין מוכר בעולם, הוא סיפור מרתק של חילופי תרבות והתפשטות הידע הבוטני על פני יבשות.

תיאור בוטני

  • כורכום הוא צמח עשבוני רב שנתי שפילס לעצמו נישה בעולם הקולינרי והרפואי כאחד. הוא שייך למשפחת הזנגביליים ומקורו בתת היבשת ההודית ובדרום מזרח אסיה. הצמח בולט בסגולותיו האסתטיות והארומטיות.
  • מאפיינו הבולט ביותר הוא קנה השורש, גזע התת-קרקעי שממנו הוא צומח. קני שורש אלה עבים ובשרניים, צבעם כתום-צהוב בהיר, והם עשירים בתרכובות ביו-אקטיביות, במיוחד כורכומין. לאחר שמייבשים וטוחנים אותם, ניתן לייצר את אבקת הכורכום הצהובה המוכרת לנו.
  • מעל פני הקרקע, צמחי כורכום יכולים להגיע לגובה של מטר אחד. יש להם עלים גדולים ומוארכים בצבע ירוק, מעט מבריק, עם קצה מחודד. העלים בוקעים ישירות מהגבעול ויוצרים מראה מסודר וקומפקטי.
  • פרחי הכורכום הם היבט נוסף ראוי לציון. הם מגיחים בקוצים, עולים ישירות ממרכז העלים. קוצים אלה עמוסים, בצפיפות, בפרחים שצבעם נע בין לבן לורוד. עובדה זו לא ידועה לרבים כיוון שכורכום נקטף לרוב לפני שהוא פורח.
  • מחזור הצמיחה של הכורכום מתחיל באביב. הוא דורש אקלים חם ולח, והטמפרטורות האידיאליות לשגשוגו נעות שבין 20°C ל-30°C. כפי שציינו לעיל, הצמח מעדיף אדמה מנוקזת היטב ופורייה עם pH נייטרלי עד חומצי קל. הוא רגיש לכפור ולתקופות ממושכות של מזג אוויר יבש.

רכיבים פעילים ומנגנון פעולה

  • כורכום הוא לא משמש רק לצרכים קולינריים, אלא גם מהווה מאגר עצום של תרכובות ביו-אקטיביות. חומרים אלה הם בעלי השפעה ביולוגית על הגוף, התורמים ליתרונותיו הבריאותיים הרבים. הבולט מבין התרכובות הללו הוא כורכומין, שידוע בתכונותיו האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון העוצמתיות.
  • כורכומין, המרכיב הפעיל העיקרי בכורכום, מעניק לתבלין את צבעו הצהוב האופייני. הוא שייך לקבוצת תרכובות הנקראות כורכומינואידים. למרות ריכוזו הנמוך, שהינו רק כ-3% ממשקל הכורכום, כורכומין הוא נושא למחקר מדעי נרחב, בשל הפוטנציאל הטיפולי הרב שלו.
  • מנגנון הפעולה של הכורכומין מורכב ורב-פנים. הוא מקיים אינטראקציה עם מטרות מולקולריות שונות בגוף, ומשפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים.
  • היבט מרכזי אחד הוא פעולתו האנטי דלקתית. כידוע, דלקת היא תגובה טבעית של הגוף לפציעה או זיהום, אך דלקת כרונית עלולה לגרום ולהחמיר מחלות שונות.
  • כורכומין עוזר לעכב את הפעילות של מולקולות כמו NF-kB, קומפלקס חלבון הממלא תפקיד מכריע בוויסות התגובה החיסונית לזיהום. באמצעות דיכוי הקומפלקס הזה, כורכומין יכול להפחית דלקת.
  • בנוסף, כורכומין הוא נוגד חמצון חזק. נוגדי חמצון הם חומרים שיכולים למנוע או להאט נזק לתאים הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים, מולקולות לא יציבות שהגוף מייצר כתגובה ללחצים סביבתיים ואחרים. כורכומין מנטרל רדיקלים חופשיים, הודות למבנה הכימי שלו ובנוסף מגביר את פעילות האנזימים נוגדי החמצון, של הגוף עצמו.
  • מלבד אלה, הוכח כי כורכומין משפיע על מספר מסלולי איתות (סדרה של תגובות כימיות בתוך תא המופעלות על ידי גירוי) המעורבים בצמיחת תאים, הישרדות ומוות. יש לכך השלכות בתחומים שונים, כמו חקר הסרטן, ולכן בוצעו מחקרים שבדקו את הפוטנציאל שלו לעכב את הצמיחה וההתפתחות של תאי סרטן.
  • עם זאת, חשוב לציין שהזמינות הביולוגית של הכורכומין (הקצב וההיקף שבו חומר נספג ומשתמש בגוף) נמוכה יחסית. המשמעות היא שבצריכה, רק אחוז קטן נספג לזרם הדם. כדי לשפר את הזמינות הביולוגית שלו, משלבים אותו בדרך כלל עם חומרים אחרים כמו פיפרין, שנמצא בפלפל שחור.

שימושים ברפואה העממית

  • באיורוודה, מערכת הרפואה ההודית העתיקה, נעשה בכורכום שימוש למעלה מ-4,000 שנה. הוא נחשב למטהר רב עוצמה ומשמש לתמיכה בעיכול, שיפור מצבי עוריים וכן כחומר אנטי דלקתי.
    טקסטים איורוודיים ממליצים על כורכום למצבים כמו בעיות נשימה, הפרעות בכבד ולריפוי פצעים או חבורות. הוא משמש גם בטקסים וטקסים איורוודיים, המסמלים טוהר, שגשוג ופוריות.
  • ברפואה הסינית המסורתית (TCM) הכורכום, הידוע בשם Jiang Huang שמשמעותו ג'ינגר צהובנ, נמצא בשימוש במשך 1,000 שנים לפחות. ברפואה הסינית מאמינים שהוא ממריץ את הדם ומבטל חסימת מרידיאנים (המסלולים שדרכם זורמת אנרגיית החיים).
    בכך הוא מקל על כאב, במיוחד במצבים הקשורים לתסמיני מחזור או פציעות. כורכום משמש גם בשל תכונותיו המחממות ולטיפול בבעיות כבד וכיס מרה.
  • ברפואה האינדונזית המסורתית, הוא ידוע בשם Jamu ומהווה מרכיב מפתח. נעשה בו שימוש במשקה בשם Jamu Kunyit,שהוא תערובת של כורכום ועשבי תיבול אחרים. סבורים כי הוא מנקה את הדם ומשפר את תפקוד הכבד. תערובת זו, על בסיס כורכום, היא תרופה פופולרית למחלות עור שונות ולחיזוק ושיפור הבריאות הכללית.
  • ברפואה התאילנדית המסורתית, נעשה בו שימוש פנימי חיצוני. שימושים פנימיים קשורים לתכונותיו האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון, במיוחד למחלות קיבה וכבד. שימושיו החיצוניים (מריחה על העור) קשורים לתכונותיו האנטיספטיות, ולכן הוא משמש לטיפול בפצעים ומחלות עור.
  • במזרח התיכון, כורכום שימש ברפואת צמחים, גם כן הודות לתכונותיו האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון. הוא מהווה מרכיב נפוץ בתרופות לבעיות עיכול, לבעיות עור ולחיזוק המערכת החיסונית.

שימוש רפואי מבוסס מחקר

כורכום, ובמיוחד המרכיב הפעיל שלו כורכומין, עורר עניין רב בתחום הרפואה הקונבנציונלית. המחקר המדעי, ובעיקר מחקרים פרה-קליניים וניסויים בבני אדם, מצא תועלת של חלק משימושיו הרפואיים, כפי שידועים זה מכבר ברפואה המסורתית.

תכונות אנטי דלקתיות ונוגדי חמצון

  • אחד ההיבטים הנחקרים ביותר של כורכומין הוא תכונותיו האנטי דלקתיות. דלקת היא אמנם תגובה טבעית של הגוף, אך יכולה לגרום למחלות כרוניות שונות כאשר היא הופכת כרונית.
  • הוכח כי כורכומין מעכב מולקולות מפתח המעורבות בדלקת, כגון ציטוקינים ואנזימים כמו cyclooxygenase-2 (COX-2). מאמר[1] שפורסם בירחון המדעי “Advances in Experimental Medicine and Biology” בשנת 2007, מדגיש תכונה זו, המצביעה על הפוטנציאל שלו בטיפול במחלות דלקתיות כרוניות.

חקר הסרטן

  • קיים עניין מדעי רב בתכונותיו האנטי-סרטניות של הכורכומין.
  • מחקרים[2] הראו שביכולתו להשפיע על גדילה, התפתחות והתפשטות סרטן ברמה המולקולרית (Aggarwal et al., 2003, “Anticancer Research"). נמצא שכורכומין מפריע לצמיחת תאים סרטניים ואף מעכב את צמחית גידולים במודלים של בעלי חיים.

השפעות עצביות

  • התפקיד של כורכומין במחלות נוירודגנרטיביות נחקר, תוך התמקדות במחלת אלצהיימר.
  • מחקרים[3] מצביעים על יכולתו לסייע בניקוי פלאקים עמילואידים המצויים במוח של חולי אלצהיימר (Reddy et al., 2018, "Journal of Alzheimer's Disease")
  • למרות שממצאים אלה הם ראשוניים, הם פותחים דלתות למחקר עתידי בבני אדם.

בריאות לב וכלי דם

השפעתו של כורכומין על בריאות הלב נחקרה גם כן. מחקר[4] שפורסם בכתב העת "Nutrition Research" (Wongcharoen et al., 2009) הוכיח שכורכומין יכול לשפר את תפקוד האנדותל (רקמה תאית המכסה את השטח הפנימי של כלי דם), שחיוני לבריאות הלב וכלי הדם.

מערכת העיכול

  • כורכום שימש באופן מסורתי לטיפול בבעיות במערכת העיכול. חוקרים בני ימינו מבינים בהדרגה את הסיבות לכך.
  • לפי מחקר[5] בכתב העת "Digestive Diseases and Sciences" (Holt et al., 2005) , תכונותיו האנטי דלקתיות יכולות לעזור בטיפול במצבים כמו מחלת מעי דלקתית (IBD)

מגבלות ומחקר עתידי

  • למרות הממצאים המבטיחים, חשוב לשים לב למגבלות המחקר הנוכחי. מחקרים רבים משתמשים במינונים גבוהים של כורכומין, הרבה יותר ממה שניתן לצרוך בתזונה.
  • בנוסף, לכורכומין יש זמינות ביולוגית נמוכה, כלומר הוא לא נספג בקלות בגוף. יש צורך במחקר נוסף, במיוחד בניסויים קליניים בבני אדם, בקנה מידה גדול, כדי להבין היטב את הפוטנציאל הטיפולי ולפתח שיטות ספיגה יעילות.

מינונים מומלצים

קביעת המינון המומלץ של כורכום למבוגרים וילדים כרוכה בהתייחסות למרכיב הפעיל שלו, כורכומין.

חשוב לציין שבעוד שכורכום נמצא בשימוש נרחב כמרכיב מזון, כאשר הוא נלקח כתוסף למטרות בריאות, המלצות המינון עשויות להשתנות.

במבוגרים:

  • העמדה[6] של ארגון הבריאות העולמי (WHO) היא שהצריכה התזונתית המקובלת של כורכומין עד 3 מ"ג/ק"ג משקל גוף ליום.
  • כאמור, בניסויים קליניים נעשה לרוב שימוש במינונים גבוהים יותר, הנעים בין 500 ל-2,000 מ"ג כורכומין ליום, הניתנים בדרך כלל בצורה של תוספי מזון סטנדרטיים. למשל, במחקר[7] שפורסם ב"Journal of Nutrition" נמצא שמינונים של עד 8,000 מ"ג ליום של כורכומין, לא גרמו השפעות שליליות חמורות בבני אדם.
  • עם זאת, רוב המחקרים מציעים מינון יומי מתון יותר, של 500-2,000 מ"ג תמצית כורכום, המספק כ-60-200 מ"ג כורכומין.

בילדים

המינון המתאים לילדים פחות ברור בגלל היעדר מחקר מקיף. באופן כללי, כורכום נחשב בטוח כאשר משתמשים בו כתבלין במזון לילדים. עם זאת, למטרות טיפוליות או כתוסף, חיוני להתייעץ עם בר סמכא רפואי.

שיקולי זמינות ביולוגית

כפי שציינו, האתגר העיקר עם כורכומין הוא זמינותו הביולוגית הנמוכה. לכן, נוהגים לתת אותו בשילוב עם חומרים אחרים כמו פיפרין, שנמצא בפלפל שחור, כדי לשפר את הספיגה.

תופעות לוואי / אינטראקציות / בטיחות

כורכום נחשב לבטוח בדרך כלל כאשר הוא נצרך במזון. עם זאת, כאשר נלקח במינונים גדולים או כתוסף, עלולות להופיע תופעות לוואי ו/או אינטראקציות עם תרופות מסוימות.

תופעות לוואי:

  • בעיות במערכת העיכול: מינונים גבוהים של כורכום או כורכומין עלולים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול, כגון: ריפלוקס חומצי, שלשולים ונפיחות. הסיכוי גבוה יותר אם צורכים אותו כתוסף מאשר כורכום במזון.
  • סיכון לדימום: כורכום עלול להאט את קרישת הדם בשל תכונותיו נוגדות הטסיות (מדללות דם). זה אמנם יכול להיות מועיל במצבים מסוימים, אך גם להוות דאגה עבור אנשים עם דימום או מי שעובר ניתוח.
  • כיס המרה והכבד: אנשים עם מחלות כיס מרה צריכים להיות זהירים, מכיוון שכורכום עלול להחמיר את מצבם. למרות שמדובר במצב נדיר, צריכה מופרזת עלולה גם להשפיע על תפקודי הכבד.
  • רמות הסוכר בדם: כורכום יכול להוריד את רמות הסוכר בדם, מה שבהחלט יכול להיות מועיל אך גם יכול להוות סיכון לאנשים עם סוכרת, שאינם מודעים להשפעותיו, במיוחד בשילוב עם תרופות לסוכרת.
  • ספיגת ברזל: כמויות גבוהות של כורכום עלולות להפריע לספיגת הברזל, מה שעלול להוביל למחסור בברזל.

אינטראקציות תרופתיות:

  • תרופות לדילול דם: בשל השפעותיו מדללות הדם, כורכום עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות נוגדות קרישה ונוגדי טסיות כמו וורפרין, קלופידוגרל ואספירין, ולהגביר את הסיכון לדימום.
  • תרופות לסוכרת: יכולתו של הכורכום להוריד את רמת הסוכר בדם, יכולה להגביר את ההשפעה של תרופות לסוכרת, ולגרום להיפוגליקמיה (סוכר נמוך בדם).
  • תרופות להפחתת חומצה: כורכום עלול להפריע לפעולתן התקינה של תרופות להפחתת חומצה, כגון אומפרזול, רניטידין וצימטידין, ולשנות את יעילותן.
  • תרופות כימותרפיות מסוימות: ישנן עדויות לכך שכורכום עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות כימותרפיות מסוימות, ולהשפיע על אופן פעולתן בגוף.

אמצעי זהירות והמלצות:

  • יש לגשת בזהירות לשימוש בתוספי כורכום, במיוחד במינונים גבוהים או לתקופות ממושכות.
  • אנשים עם מצבים מחלות רקע או שנוטלים תרופות, צריכים להתייעץ עם רופא או גורם רפואי בר סמכא אחר לפני נטילת תוספי כורכום.
  • ככלל, בטוח יותר לצרוך כורכום כתבלין קולינרי מאשר בצורת תוסף, בשל הריכוזים הנמוכים יותר של תרכובות פעילות.

ביבליוגרפיה

  • [1] Menon, V.P., Sudheer, A.R. (2007). ANTIOXIDANT AND ANTI-INFLAMMATORY PROPERTIES OF CURCUMIN. In: Aggarwal, B.B., Surh, YJ., Shishodia, S. (eds) The Molecular Targets and Therapeutic Uses of Curcumin in Health and Disease. ADVANCES IN EXPERIMENTAL MEDICINE AND BIOLOGY, vol 595. Springer, Boston, MA. https://doi.org/10.1007/978-0-387-46401-5_3
  • [2] Aggarwal BB, Kumar A, Bharti AC. Anticancer potential of curcumin: preclinical and clinical studies. Anticancer Res. 2003 Jan-Feb;23(1A):363-98. PMID: 12680238. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12680238/
  • [3] Reddy PH, Manczak M, Yin X, Grady MC, Mitchell A, Tonk S, Kuruva CS, Bhatti JS, Kandimalla R, Vijayan M, Kumar S, Wang R, Pradeepkiran JA, Ogunmokun G, Thamarai K, Quesada K, Boles A, Reddy AP. Protective Effects of Indian Spice Curcumin Against Amyloid-β in Alzheimer’s Disease. J Alzheimers Dis. 2018;61(3):843-866. doi: 10.3233/JAD-170512. PMID: 29332042; PMCID: PMC5796761. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5796761/
  • [4] Wongcharoen, Wanwarang, and Arintaya Phrommintikul. "The protective role of curcumin in cardiovascular diseases." International journal of cardiology 133.2 (2009): 145-151.
  • [5] Holt PR, Katz S, Kirshoff R. Curcumin therapy in inflammatory bowel disease: a pilot study. Dig Dis Sci. 2005 Nov;50(11):2191-3. doi: 10.1007/s10620-005-3032-8. PMID: 16240238. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16240238/
  • [6] https://www.e-lactancia.org/media/papers/Fitoterapia-WHO-01.pdf
  • [7] Hewlings SJ, Kalman DS. Curcumin: A Review of Its Effects on Human Health. Foods. 2017 Oct 22;6(10):92. doi: 10.3390/foods6100092. PMID: 29065496; PMCID: PMC5664031. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5664031/
כורכום
0 0 הצבעות
דירוג מאמר
הרשמה
הודעה על
0 תגובות
החדשה ביותר
הישן ביותר קיבל את מירב ההצבעות
משוב מוטבע
צפיה בכל התגובות
Scroll to top

תפריט נגישות