שם עממי:
מאקה, ג’ינסנג פרואני, Peruvian Ginseng, Maca Root, Maino, Ayak Chichira
שם מדעי:
Lepidium meyenii
משפחה:
מצליבים (Brassicaceae)
חלקי הצמח בשימוש:
שורש, זרעים
מקור, תפוצה ובית גידול
מאקה (Lepidium meyenii), הידועה גם בשם "ג’ינסנג פרואני", היא צמח עתיק שמקורו בהרי האנדים שבדרום אמריקה. זהו אחד הצמחים הבודדים המסוגלים לשרוד בתנאים הקיצוניים של רכסי ההרים הגבוהים, מה שהפך אותו לחלק בלתי נפרד מהמסורת החקלאית והרפואית של תרבויות האנדים במשך אלפי שנים.
מקור והיסטוריה
המאקה היא ילידת פרו, שם היא עובדה ונצרכה עוד על ידי תרבויות אינדיאניות קדומות, כולל בני האינקה. לפי מקורות היסטוריים, האינקה החשיבו את המאקה כמקור אנרגיה חיוני ללוחמים שלהם, שאכלו אותה לפני קרבות כדי להגביר כוח וסיבולת.
בכתבים מהתקופה הקולוניאלית הספרדית במאה ה-16, מתועדים דיווחים על השימוש הנרחב במאקה ככלי לחיזוק הגוף ולשיפור הפוריות. הכובשים הספרדים, שהבחינו בתכונות המרשימות של הצמח, החלו לסחור בו ולשלוח אותו לאירופה.
תפוצה גיאוגרפית
כיום, המאקה גדלה באופן טבעי רק בפרו ובאזורים מוגבלים בבוליביה ובאקוודור. עם זאת, בשל הביקוש הגובר לשורש המזין שלה, חקלאים מנסים לגדלה גם באזורים אחרים בעולם, כולל חלקים מסוימים של סין.
פרו נותרה היצואנית המובילה של מאקה בעולם, כאשר רוב הגידולים מתרכזים במחוזות חונין ופונו, שם חקלאים מקומיים ממשיכים לגדל את הצמח בשיטות מסורתיות.
בית הגידול ותנאי הסביבה
מאקה היא צמח סתגלן במיוחד, המסוגל לשרוד בתנאים קיצוניים של גובה וטמפרטורה.
- גובה גידול: המאקה משגשגת בגבהים של 3,800 עד 4,500 מטרים מעל פני הים, שם האוויר דליל והטמפרטורות נעות בין כפור קיצוני ביום לחום עז בלילה.
- טמפרטורה: הצמח עמיד לכפור ולעומסי חום קיצוניים, ויכול לשרוד בטמפרטורות נמוכות מ-0°C ועד מעל 20°C.
- קרקע: מאקה מעדיפה קרקעות חוליות ודלות בחומר אורגני, אך היא מתפתחת היטב בקרקעות וולקניות עשירות במינרלים.
- אקלים: הצמח דורש חשיפה גבוהה לקרני שמש ישירה ורוחות חזקות, מה שמעניק לו עמידות ייחודית לסביבה קשה במיוחד.
בגלל התנאים הייחודיים של אזור הגידול, המאקה כמעט ולא סובלת ממזיקים ומחלות טבעיות, מה שמאפשר לחקלאים המקומיים לגדל אותה ללא צורך בחומרי הדברה או התחדשות חקלאית.
הפצת הזרעים ומחזור החיים
המאקה היא צמח דו-שנתי ממשפחת המצליבים (Brassicaceae), אשר גדל בעיקר באמצעות זרעים. מחזור החיים שלה כולל שלבים של נביטה, צמיחת עלים ופיתוח שורש, שמגיע להבשלה לאחר כ-8-10 חודשים.
זרעי המאקה קטנים מאוד, אך הם בעלי יכולת נביטה גבוהה, מה שמאפשר את הפצתם וגדילתם מחדש בתנאי שטח קשים. לאחר הקטיף, השורשים מיובשים בשמש במשך מספר שבועות לפני השימוש, כפי שנהוג במסורת האנדים.
תיאור בוטני
מאקה (Lepidium meyenii) היא צמח רב-שנתי קטן ממשפחת המצליבים (Brassicaceae), אשר גדל בתנאים קיצוניים בהרי האנדים של פרו. למרות גודלה הצנוע, היא בעלת מבנה ייחודי המאפשר לה לשרוד בגבהים של 3,800-4,500 מטרים מעל פני הים, שם תנאי האקלים קשים במיוחד.
גובה ומבנה כללי
מאקה היא צמח עשבוני נמוך, המגיע לגובה של 10-20 ס"מ בלבד.
- היא יוצרת שושנת עלים הקרובה לפני הקרקע, מה שמסייע לצמח להתגונן מפני הרוחות החזקות השוררות בהרי האנדים.
- השורש הבשרני שלה, שהוא החלק העיקרי בשימוש האדם, מתפתח מתחת לקרקע ומגיע לקוטר של 2-5 ס"מ, כאשר צורתו דומה לזו של צנון או לפת קטנה.
עלים
למאקה עלים קטנים, בעלי צורה מנוצה ומפוצלת, בדומה לעלים של צמחי הסלרי.
- הם מסודרים בצורה רדיאלית קרובה לקרקע ומסייעים להפחתת איבוד מים בסביבה ההררית היבשה.
- צבע העלים ירוק בהיר עד כהה, והם הופכים צהבהבים כאשר הצמח מגיע לשלבי הבשלה.
פרחים והאבקה
מאקה מפתחת תפרחות קטנות עם פרחים זעירים, בצבע לבן או קרם.
- סוג הפריחה: פרחי המאקה הם דו-מיניים (מכילים הן איברי רבייה זכריים והן נקביים).
- תהליך האבקה: הצמח מסתמך בעיקר על האבקה עצמית, אך גם רוח וחרקים תורמים לתהליך.
- הפריחה מופיעה לאחר מספר חודשים של גידול, והיא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של הצמח, שכן היא מובילה להפקת הזרעים המשמשים לריבוי.
זרעים והפצה
לאחר ההאבקה, מתפתחים זרעי המאקה – קטנים, עגולים וצהבהבים, בקוטר של כ-2 מ"מ.
- הזרעים מופצים בעיקר על ידי הרוח, אך גם על ידי חקלאים האוספים אותם להמשך הגידול.
- זרעים אלו ניחנים בכושר נביטה גבוה, דבר המאפשר גידול חוזר גם בתנאים קשים במיוחד.
שורש – האיבר המרכזי של הצמח
שורש המאקה הוא חלקו המזוהה ביותר של הצמח, והוא בעל מבנה עגול או מוארך, בהתאם לזן.
- צבעים מגוונים: השורשים מופיעים במגוון צבעים, כולל צהוב, אדום, סגול, שחור ולבן – כאשר לכל צבע מיוחסים תכונות שונות במסורת האנדים.
- השורש מתפקד כמאגר אנרגיה, אוגר עמילנים, סוכרים ומינרלים המאפשרים לצמח לשרוד בתנאים קיצוניים.
- לשורש טעם מתקתק-אדמתי, עם מרקם המזכיר לפת או צנון לאחר הבשלה.
התאמות סביבתיות
מאקה היא אחת מהצמחים המעטים בעולם המסוגלים לשרוד בגבהים קיצוניים מעל 4,000 מטרים.
- עמידות לקור: הצמח עמיד לכפור מתמשך, שיכול להגיע ל-10°C- מתחת לאפס.
- התמודדות עם קרינת UV חזקה: בגובה זה, קרינת השמש אינטנסיבית מאוד, אך המאקה פיתחה התאמות פיזיולוגיות שמונעות נזק לתאיה.
- חוסן בפני יובש ורוחות עזות: השורש העמוק מאפשר לו לאגור מים וחומרי הזנה, ולחיות בתנאים מדבריים למחצה.
רכיבים פעילים
מאקה היא צמח עשיר במגוון רחב של תרכובות פעילות המאפשרות לה לשרוד בתנאי הסביבה הקשים של הרי האנדים. שורש המאקה מכיל פחמימות, חלבונים, חומצות אמינו, אלקלואידים, גלוקוזינולטים, סטרולים צמחיים, פלבנואידים וחומצות שומן חיוניות.
פחמימות וחלבונים – מקורות האנרגיה של הצמח
מאקה היא צמח עמילני, עם 60-75% פחמימות מורכבות המרכיבות את רוב מסת השורש.
- עמילנים אלו מספקים לצמח אנרגיה ושומרים על יציבותו בטמפרטורות קיצוניות.
- השורש עשיר גם בחלבונים (10-14%), המורכבים ממגוון חומצות אמינו חיוניות (אבני הבניין של החלבונים בגוף), אשר מסייעים בצמיחת הצמח ובהתמודדותו עם תנאי הגובה.
גלוקוזינולטים (Glucosinolates) – חומרים מגנים טבעיים
גלוקוזינולטים הם תרכובות גופריתיות המצויות במשפחת המצליבים (כגון כרוב וברוקולי), אשר מסייעים להגנת הצמח מפני מזיקים.
- במאקה נמצאו כמה סוגים של גלוקוזינולטים, אשר מסייעים בהגנה על השורש מפני חיידקים ומזיקים.
- תרכובות אלו אחראיות גם לחלק מהטעם הייחודי של מאקה, המזכיר שילוב של צנון ולפת.
אלקלואידים (Alkaloids) – חומרים פעילים ביולוגית
שורש המאקה מכיל מספר אלקלואידים טבעיים, שהם תרכובות אורגניות בעלות פעילות ביולוגית חזקה בצמחים.
- אלקלואידים אלו ממלאים תפקיד בהגנה על הצמח מפני תנאים סביבתיים קיצוניים, כגון קרינת UV גבוהה והרוחות החזקות בהרי האנדים.
- אחד האלקלואידים המרכזיים בזן מסוים של מאקה הוא מאקאמידים (Macamides) – קבוצה ייחודית של תרכובות שנמצאות רק במאקה ותורמות לתכונותיה הביוכימיות.
סטרולים צמחיים (Plant Sterols) – חומרים מבניים של הצמח
סטרולים הם חומרים טבעיים הנמצאים בצמחים ותורמים לשמירה על מבנה קרומי התא.
- שורש המאקה מכיל בטא-סיטוסטרול (Beta-sitosterol), קמפסטרול (Campesterol) וסטיגמאסטרול (Stigmasterol) – שלושה סטרולים נפוצים שמשחקים תפקיד חשוב בתפקוד התאי של הצמח.
- סטרולים צמחיים אלו מסייעים לעמידות הצמח בתנאי גובה ולחץ אטמוספרי נמוך.
פלבנואידים (Flavonoids) – פיגמנטים נוגדי חמצון
פלבנואידים הם תרכובות טבעיות המצויות בצמחים ומספקות הגנה מפני קרינת UV ונזק חמצוני (תהליכים שפוגעים בתאים).
- מאקה מכילה פלבנואידים שונים, אשר מעניקים לצמח את צבעי השורשים השונים שלו – צהוב, אדום, שחור וסגול.
- פלבנואידים מסייעים גם בצמיחת השורש ובהתמודדות הצמח עם עקה סביבתית (תנאי לחץ טבעיים כמו קור או קרינת שמש חזקה).
חומצות שומן חיוניות – חומרים מזינים
שורש המאקה מכיל חומצות שומן בלתי רוויות, שתורמות לאגירת אנרגיה בצמח ולשמירה על קרומי התאים.
- בין חומצות השומן שנמצאו במאקה:
- חומצה לינולאית (Linoleic Acid) – חומצת שומן חיונית ממשפחת אומגה-6.
- חומצה אולאית (Oleic Acid) – חומצת שומן חד-בלתי-רוויה המצויה גם בשמן זית.
- חומצה פלמיטית (Palmitic Acid) – אחת מחומצות השומן הנפוצות ביותר בצמחים.
סאפונינים (Saponins) – חומרים בעלי מרקם קצפי
מאקה מכילה סאפונינים, שהם חומרים טבעיים המסייעים להגנה מפני מזיקים ושיפור עמידות הצמח.
- תרכובות אלו אחראיות ליכולתו של הצמח להתמודד עם פטריות וחיידקים באדמה שבה הוא גדל.
- סאפונינים מעניקים לצמח מרירות מסוימת, במיוחד לשורשים הבשלים ביותר.
ויטמינים ומינרלים – רכיבי תזונה חיוניים לצמח
מאקה נחשבת לאחד הצמחים המזינים ביותר, והיא עשירה בוויטמינים ובמינרלים החיוניים לתפקוד הצמח ולשמירה על חוזקו.
- ויטמינים עיקריים במאקה:
- ויטמין C (Ascorbic Acid) – מסייע בהגנה מפני קרינת UV חזקה בגבהים בהם הצמח גדל.
- ויטמינים מקבוצת B (B1, B2, B3, B6) – תורמים לתהליכי חילוף החומרים של הצמח.
- מינרלים מרכזיים:
- ברזל (Iron) – מסייע בהובלת חמצן לצמחים בגבהים קיצוניים.
- אבץ (Zinc) – חשוב לצמיחת השורש ולתפקוד אנזימטי בצמח.
- סידן (Calcium) – מסייע בחיזוק דפנות התאים ובשמירה על יציבות השורש.
שימושים ברפואה העממית
מאקה היא צמח עתיק בעל חשיבות רבה בתרבויות האנדים. במשך אלפי שנים היא שימשה את תושבי האזור כמזון וכצמח מרפא, תוך הסתמכות על תכונותיה התזונתיות והביולוגיות הייחודיות. הילידים הפרואנים ראו במאקה מתנה מהטבע, כזו שמעניקה כוח, סיבולת ובריאות, והשימוש בה היה מושרש עמוק במסורת, בטקסים דתיים ובטיפול במגוון בעיות בריאותיות.
האינקה והתרבויות הפרה-קולומביאניות – שצמח שמקנה עוצמה וסיבולת
האינקה, שהיו אחת הציוויליזציות המתקדמות ביותר בדרום אמריקה, גידלו את המאקה בהרי האנדים ושמרו עליה כמשאב יקר ערך.
- מאכל קדוש ללוחמים: לפי המסורת, לוחמי האינקה צרכו כמויות גדולות של מאקה לפני קרב כדי להגביר כוח וסיבולת. הם האמינו שהשורש מסייע להם להתמודד עם התנאים הקיצוניים של ההרים הגבוהים ומעניק להם יתרון פיזיולוגי ונפשי.
- שימוש בקורבנות דתיים וטקסים: המאקה הייתה חלק מטקסים פולחניים שבהם הוענקה לאצילים ולכהנים. היא נחשבה למזון "אלוהי", כזה שמחזק את הקשר בין הגוף לרוח.
- חיזוק בני המעמד הגבוה: השליטים והכהנים של האינקה שילבו את המאקה בתזונתם היומית מתוך אמונה שהיא משמרת בריאות כללית ומגנה מפני מחלות.
הרפואה המסורתית של הרי האנדים – חיזוק ושיקום הגוף
לאורך ההיסטוריה, קהילות חקלאיות בהרי האנדים המשיכו להשתמש במאקה באופן מסורתי, וראו בה מקור להזנה ולחיזוק.
- מזון מחמם בעונת החורף: בחורפים הקשים של הרי האנדים, שבהם החום נמוך והמשאבים הדלים מקשים על ההישרדות, המאקה שימשה כמזון בסיסי. המקומיים ייבשו את השורש ושמרו אותו לאכילה בתקופות שבהן לא ניתן היה לגדל צמחים אחרים.
- תמיכה באנשים מחלימים: רופאים מסורתיים השתמשו במאקה כדי לעזור לאנשים שהחלימו ממחלות קשות או חוו חולשה ממושכת. השורש נטחן לאבקה ונמהל במשקאות מחממים, שהוענקו למחלימים כדי לשקם את כוחותיהם.
- איזון הגוף בתנאי גובה קיצוניים: תושבי האנדים האמינו שהמאקה עוזרת להסתגל לרמות החמצן הנמוכות בגבהים בהם הם חיו, ומסייעת בהפחתת תשישות ועייפות שנובעות מהאוויר הדליל.
הרפואה העממית של ילידי פרו – צמח מרפא לשימושים מגוונים
מאקה הייתה חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הרפואית של המרפאים המסורתיים בהרי האנדים.
- חיזוק מערכת העיכול: חליטות המבוססות על מאקה שימשו להפחתת בעיות עיכול קלות ולשיפור חילוף החומרים.
- תמיכה בגוף לאחר לידה: נשים מקומיות נהגו לשתות משקה מאקה לאחר הלידה כדי להשיב לעצמן כוח ולשפר את הבריאות הכללית.
- שימוש במשחות מסורתיות: אבקת מאקה עורבבה עם צמחי מרפא נוספים והונחה על פצעים וחתכים כדי להאיץ את תהליך ההחלמה.
ההשפעה של הקולוניאליזם הספרדי – סחר וייבוא של המאקה
עם הגעת הכובשים הספרדים לדרום אמריקה במאה ה-16, הם החלו להכיר בערך של המאקה ולשלבה במערכת הסחר הקולוניאלית.
- מאקה כמצרך סחר חשוב: הספרדים, שהתקשו להתמודד עם האקלים ההררי, הבחינו כי המאקה משמשת את הילידים להסתגלות לתנאי הגובה הקיצוניים.
- ייצוא לאירופה: במהלך התקופה הקולוניאלית, מאקה נשלחה לספרד ולמדינות אירופאיות נוספות, שם היא זכתה להכרה כצמח ייחודי מן העולם החדש.
יישומים רפואיים מבוססי מחקר
שיפור התפקוד המיני והפריון
מחקרים קליניים מצביעים על כך שמאקה עשויה לשפר את החשק המיני והתפקוד המיני בגברים. מחקר[1] אקראי מבוקר הראה כי גברים בריאים שנטלו 1,500-3,000 מ"ג מאקה ליום במשך 12 שבועות דיווחו על עלייה משמעותית בחשק המיני בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא שינוי ברמות הטסטוסטרון בדם (Gonzales et al., 2001).
[2]מחקר[2]Zenico, T., Cicero, A. F., Valmorri, L., Mercuriali, M., & Bercovich, E. (2009). Subjective effects of Lepidium meyenii (Maca) extract on well‐being and sexual performances in patients with mild erectile dysfunction: A randomized, double‐blind clinical trial. Andrologia, 41(2), 95-99. https://doi.org/10.1111/j.1439-0272.2008.00892.x" class="js–wpm-format-cite">מחקר[2] נוסף הצביע על כך שהשימוש במאקה שיפר את מדדי הפוריות, כולל ריכוז הזרע, תנועתיות הזרע ונפח נוזל הזרע בגברים בריאים (Zenico et al., 2009).
שיפור הפריון בנשים
מחקר[3] שבחן את השפעת מאקה על הורמוני הפוריות בנקבות עכברים הראה כי מינונים גבוהים של תמצית מאקה העלו משמעותית את רמות ההורמון המשרה ביוץ (LH) ואת רמות ההורמון מעורר זקיקים (FSH), מה שמצביע על פוטנציאל לשיפור הפוריות בנשים (Uchiyama et al., 2014). עם זאת, מחקרים בבני אדם נדרשים כדי לאשש ממצאים אלה.
השפעה על תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח
מחקר[4] בבעלי חיים הצביע על כך שמאקה עשויה לשפר זיכרון ולספק הגנה נוירולוגית. תמצית מאקה שיפרה תפקודים קוגניטיביים בעכברים עם תסמינים של מחלת אלצהיימר (Pino-Figueroa et al., 2010). מחקרים קליניים גם הצביעו על כך שמאקה עשויה לשפר מצב רוח ולהפחית תסמיני דיכאון וחרדה (Gonzales et al., 2009).
השפעה אנטי-דלקתית ונוגדת חמצון
תמציות מאקה מכילות נוגדי חמצון חזקים כמו פוליפנולים וגלוקוזינולטים, אשר יכולים[5] להפחית דלקת ולמנוע נזק חמצוני לתאים (Chen et al., 2021). פעילות זו עשויה להיות רלוונטית למניעת מחלות ניווניות ודלקתיות כרוניות.
יישומים רפואיים פוטנציאליים (נדרש מחקר נוסף)
שיפור רמות אנרגיה וסיבולת גופנית
מאקה נחשבת למזון פונקציונלי שמסייע לשיפור האנרגיה והסיבולת הגופנית. מחקרים[6] ראשוניים הצביעו על כך שהשימוש במאקה עשוי לשפר ביצועים אתלטיים, אך חסרים מחקרים קליניים מבוקרים שמאששים זאת (Ni Dongshen, 2013).
השפעה על מחלות מטבוליות
מספר מחקרים[7] בבעלי חיים מצביעים על כך שתמציות מאקה עשויות לווסת רמות גלוקוז בדם ולשפר עמידות לאינסולין, אך מחקרים קליניים בבני אדם טרם בוצעו בהיקף מספק (Othman et al., 2024).
תמיכה בבריאות העצם
מאקה מכילה סטרולים וחומרים פעילים נוספים שעשויים למנוע איבוד מסת עצם, במיוחד בקרב נשים בגיל המעבר. מחקרים[8] ראשוניים מצביעים על כך שצריכת מאקה עשויה להפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס, אך ממצאים אלו מצריכים אישור במחקרים קליניים ארוכי טווח (Gonzales, 2011).
הגנה מפני קרינה אולטרה-סגולה (UV)
מחקר בבעלי חיים מצביע על כך שמאקה עשויה לספק הגנה לעור מפני נזקי קרינת UV, דבר שעשוי להוות יישום עתידי בטיפוח העור (Gonzales et al., 2012).
מינונים מומלצים
מבוגרים
מחקרים קליניים מצביעים על כך שהמינון האופטימלי של מאקה תלוי במטרה הטיפולית.
- שיפור החשק המיני והתפקוד המיני
מחקר אקראי מבוקר מצא כי נטילת 1.5-3 גרם של מאקה ליום במשך 12 שבועות שיפרה את החשק המיני בקרב גברים בריאים בגילאי 21-56, ללא השפעה על רמות הטסטוסטרון (Gonzales et al., 2003) - שיפור פוריות הגבר
במחקר נוסף, גברים שנטלו 1.5-3 גרם מאקה ליום במשך 4 חודשים חוו שיפור במדדי הזרע, כולל נפח, ריכוז, ותנועתיות, ללא שינוי ברמות ההורמונים (Gonzales et al., 2001) - שיפור סיבולת גופנית ויכולת גופנית
מחקר בעכברים הראה כי תמצית מאקה במינון של 800 מ"ג/ק"ג במשך 30 ימים שיפרה את סיבולת הריצה ואת מספר תאי הזרע בעכברים זכרים (Shin et al., 2008). ממצאים אלו מצריכים מחקר נוסף בבני אדם. - שיפור איכות הזרע בגברים עם בעיות פוריות
במחקר קליני מבוקר, גברים עם בעיות פוריות קיבלו 2 גרם מאקה ביום במשך 12 שבועות. נמצא שיפור משמעותי בריכוז הזרע בהשוואה לפלסבו (Alcalde & Rabasa, 2020). - תמיכה באנרגיה ורמות עייפות
מחקרים מצביעים על כך שמינון של 2-3 גרם מאקה ביום עשוי להפחית עייפות ולהעלות רמות אנרגיה בקרב אנשים בריאים. מנגנון הפעולה עשוי לכלול שיפור חילוף החומרים והפחתת עקה חמצונית (Kasprzak et al., 2018).
ילדים
- שימוש תזונתי מסורתי
באזורים מסוימים בפרו, ילדים צורכים מאקה כחלק מהתזונה הרגילה, אך אין מחקרים קליניים נרחבים המגדירים מינונים מדויקים. - מחקרים פרה-קליניים
מחקרים על בעלי חיים הצביעו על כך שצריכת מאקה אינה רעילה במינונים של עד 5 גרם/ק"ג משקל גוף (Chung et al., 2005). - המלצות כלליות
אין המלצות רשמיות למינון מאקה בילדים, ולכן מומלץ להימנע מתוספים אלא אם יש הנחיה רפואית ברורה.
תופעות לוואי אינטראקציות ובטיחות
תופעות לוואי
- הפרעות במערכת העיכול: חלק מהמשתמשים במאקה עלולים לחוות תסמינים כמו נפיחות, גזים או כאבי בטן. תופעות אלו נחשבות לקלות ונוטות לחלוף עם הזמן.
- תגובות אלרגיות: במקרים נדירים, אנשים עלולים לפתח תגובה אלרגית למאקה, המתבטאת בפריחה, גרד או נפיחות. במקרה של הופעת תסמינים אלו, יש להפסיק את השימוש ולפנות לייעוץ רפואי.
- שינויים הורמונליים: מאקה עשויה להשפיע על המערכת האנדוקרינית (מערכת ההורמונים), ולכן אנשים עם מצבים הורמונליים רגישים, כמו נשים עם היסטוריה של סרטן השד או הרחם, צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש.
אינטראקציות בין-תרופתיות
- תרופות המשפיעות על המערכת ההורמונלית: מאקה עשויה להשפיע על רמות ההורמונים בגוף. לכן, אנשים הנוטלים תרופות הורמונליות, כמו טיפולים בתחליפי הורמונים או גלולות למניעת הריון, צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש במאקה.
- תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם): אין עדויות מחקריות המצביעות על כך שמאקה משפיעה על קרישת הדם. עם זאת, מומלץ לנקוט זהירות ולהתייעץ עם רופא לפני השימוש במאקה במקביל לתרופות אלו.
- תרופות לטיפול במחלות כרוניות: אנשים הנוטלים תרופות למחלות כרוניות, כמו יתר לחץ דם או סוכרת, צריכים להתייעץ עם רופא לפני השימוש במאקה, כדי למנוע אינטראקציות בלתי צפויות.
ביבליוגרפיה
- [1] Gonzales, G. F., Cordova, A., Vega, K., Chung, A., Villena, A., Góñez, C., & Castillo, S. (2001). Effect of Lepidium meyenii (Maca) on sexual desire and its absent relationship with serum testosterone levels in adult healthy men. Andrologia, 33(6), 375-378. https://doi.org/10.1046/j.1439-0272.2001.00497.x
- [2] מחקרמחקרZenico, T., Cicero, A. F., Valmorri, L., Mercuriali, M., & Bercovich, E. (2009). Subjective effects of Lepidium meyenii (Maca) extract on well‐being and sexual performances in patients with mild erectile dysfunction: A randomized, double‐blind clinical trial. Andrologia, 41(2), 95-99. https://doi.org/10.1111/j.1439-0272.2008.00892.x
- [3] Uchiyama, F., Jikyo, T., Takeda, R., & Ogata, M. (2014). Lepidium meyenii (Maca) enhances the serum levels of luteinizing hormone in female rats. Journal of Ethnopharmacology, 151(2), 897-902. https://doi.org/10.1016/j.jep.2013.11.058
- [4] Pino-Figueroa, A., Nguyen, D., & Maher, T. (2010). Neuroprotective effects of Lepidium meyenii (Maca). Annals of the New York Academy of Sciences, 1199(1), 77-85. https://doi.org/10.1111/j.1749-6632.2009.05174.x
- [5] Chen, R., Wei, J., & Gao, Y. M. (2021). A review of the study of active components and their pharmacology value in Lepidium meyenii (Maca). Phytotherapy Research, 35(4), 6706-6719. https://doi.org/10.1002/ptr.7257
- [6] Ni, D. (2013). The study of Lepidium meyenii (Maca) on sexual function and related health benefits. The Chinese Journal of Human Sexuality.
- [7] Othman, N. H., Ismawi, H. R., Zainudin, M. M., & Fuaat, A. A. (2024). In Vivo Studies of Lepidium meyenii or Maca in Animal Models of Diabetes Mellitus and Other Metabolic Syndrome-Related Diseases: A Scoping Review. IIUM Medical Journal Malaysia. https://doi.org/10.31436/imjm.v23i02.2266
- [8] Gonzales, G. F. (2011). Ethnobiology and Ethnopharmacology of Lepidium meyenii (Maca), a Plant from the Peruvian Highlands. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2012, 1-10. https://doi.org/10.1155/2012/193496