הרבלי – רפואה טבעית עם גישה מדעית

טיפול תזונתי, צמחי מרפא, רפואה טבעית מסורתית ותוספי תזונה

חיזוק מערכת החיסון באופן טבעי

אשה זקנה עם כובע עובדת בגינת צמחי מרפא בעזרת מגרפה

חסר בוויטמינים ומינרלים חיוניים, כגון אבץ וויטמיני D ו-C, יכול לפגוע בתפקוד המערכת החיסונית. השלמת החסרים בעזרת תוספי תזונתיים וצמחי מרפא יכולה בהחלט לשפר את התגובה החיסונית ויכולת ההגנה הטבעית של הגוף.

מערכת החיסון היא למעשה מכלול של תאים, תהליכים וכימיקלים שפועלים באופן רציף להשמדת פולשים ובהם פתוגנים חיצוניים, הכוללים וירוסים, רעלנים וחיידקים[1].

לפניכם רשימה של תוספי מזון וצמחי מרפא, הכוללת ויטמינים ומינרלים, שיכולה לחזק את המערכת החיסונית ולעזור לכם להתמודד עם זיהומים ומחלות פוטנציאליות באופן מיטבי.

ויטמין D

ויטמין D הוא למעשה קבוצה של 5 תרכובות המסיסות בשומן וחיוניות לתפקוד הסידן והזרחן בגופנו.

חלק מתרכובות D מיוצרות בגוף ואת חלקן יש לצרוך במזון. הוא משפר את היכולות של תאי הם הלבנים בגופנו להילחם בפתוגנים מסוימים וכן מפחית את התגובה הדלקתית[2].

מחקרים הראו כי מתן ויטמין D יכול לשפר את ההגנה מפני חיסונים בדרכי הנשימה. למשל בסקירה שיטתית[3] ומטה-אנליזה מ-2012 שבדקה את היעילות של מתן ויטמין D למניעת זיהומים בדרכי הנשימה, נמצא כי מספר הזיהומים היו נמוכים משמעותית בקבוצה שקיבלה ויטמין D בהשוואה לקבוצת הביקורת. הן בילדים והן במבוגרים.

ראוי לציין כי בוצעו מחקרים רבים הקשורים למתן ויטמין D לחולי קורונה.

למשל בסקירה[4] שיטתית מ-2022 שכללה 28 מחקרים נמצא שרמות ויטמין D קשורות לשכיחות, חומרה ושיעור התמותה מקורונה. אין בכך לטעון שמתן וויטמין D יכול לחסל את הווירוס אלא כי מחסור בו עלול להגביר את הסיכון ללקות בקורונה ולהגביר את חומרת והתקדמות המחלה והתמותה.

ויטמין C

ויטמין C ידוע כוויטמין חיוני, המסיס במים, ונחוץ ליצירת קולגן. כלל בעלי החיים, למעט האדם קופים ומספר מצומצם של בעלי חיים, מייצרים אותו בגופם באופן טבעי.

בוצעו מחקרים רבים לגביי השימוש בויטמין C למניעת סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות כרוניות שונות והצטטנות. כמו כן נבדקה השפעתו על מערכת החיסון. שכן הוא נמצא בריכוז גבוה בתאי מערכת החיסון ומאגריו בגוף מתרוקנים בעת זיהום.

הוא ידוע כנוגד חמצון חזק הקשור גם הוא לתפקוד מערכת החיסון ונמצא במחקרים רבים כמועיל במצבי זיהום בדרכי הנשימה העליונות.

למשל במחקר[5] מ- 1975 בו נבדקה היעילות של הוויטמין לטיפול במחלות חורף והצטננות, נכללו 622 משתתפים שקיבלו ויטמין C במינון תחזוקה של 500 מ"ג, אחת לשבוע, ומינון טיפולי של 1500 מ"ג ביום הראשון ו-1000 מ"ג בארבעה ימים הבאים של כל מחלה.

התוצאות הראו שנבדקים שקיבלו ויטמין C חוו מחלה פחות חמורה מאשר נבדקים בקבוצת הפלצבו.

אבץ

אבץ הוא מינרל קורט, החיוני לפעילות של שלל אנזימים וכן לתפקודים ביולוגיים אחרים בגופנו. הוא משמש לתקשורת בין תאי מערכת החיסון, מניעת תגובה דלקתית ומניעת כניסה של גופים זרים.

היעילות שלו בעיכוב השכפול של רינו-וירוס (rhinovirus) ידועה מזה שנים רבות והוכחה בניסוי[6] in vitro (מבחנה). כמו כן נמצא כי ביכולתו להפחית את זמן וחומרת הצטננות. מחסור בו משפיע על תפקוד המערכת החיסונית ומגביר את הסיכון מזיהומים ומחלות שונות.

צריכת אבץ לזמן ממושך נחשבת בטוחה במבוגרים עם בריאות תקינה, במינון יומי מתחת ל- 40 מ"ג[7]. מינון מוגזם עלול לפגוע בספיגת נחושת, ובכך להגביר סכנה לזיהום.

כורכומין

כורכומין משתייך לקבוצת הפוליפנולים ומופק משורש צמח הכורכום. הוא למעשה החומר הפעיל יש לו יכולות נוגדות דלקת חזקות ומניסויים בבעלי חיים נראה כי הוא יכול לשפר את התגובה החיסונית.

מחקרים שונים הראו כי תוספת של פיפרין (אלקלואיד שמקנה לפלפל שחור את הטעם החריף) מגבירה את ספיגתו במעי ולכן תוספי מזון של כורכומין יכילו לרוב גם פיפרין.

השמנת יתר היא הפרעה המלווה בדרך כלל בדלקת מערכתית והפעלה של המערכת החיסונית. במחקר[8] בהקצאה אקראית מ-2014 נבדקו ההשפעות של כורכומין על ציטוקינים (חלבונים המהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון לבין תאי הרקמות) בסרום של אנשים שמנים.

ממצאי הניסוי העלו כי לכורכומין יש השפעות אימונומודולטוריות.

ליקוריץ (שוש קירח)

שורש ליקוריץ (שם מדעי: Glycyrrhiza glabra) מכיל רכיבים חשובים רבים ובהם ויטמינים מקבוצת B, סידן, אבץ, ברזל, מגנזיום וגליצריזין. שיכולים, בין היתר, להגן עלינו מפני זיהומים ויראליים.

במחקר[9] משנת 2017 נבדקה הפעילות האימונומודולטורית של פוליסכרידים ליקוריץ בעכברים נושאי גידולים מסוג CT 26. נצפתה פעילות אימונומודולטורית והפוליסכרידים דיכאו באופן משמעותי את צמיחת הגידול ובין היתר הגדילו את אינדקס האיברים החיסוניים.

סמבוק שחור

סמבוק שחור נחשב לאחד מצמחי המרפא הנמצאים בשימוש הרב ביותר ברפואה העממית. נעשה שימוש בכל חלקי הסמבוק השחור (שם מדעי: Sambucus) והצמח נחקר לגביי השפעותיו על מערכת החיסון.

פירותיו עשירים בפוליפנולים, טריטרפנים, טאנינים, גליקוזידים אירידואידים, אנתוציאנינים, פיטוסטרולים, חומצה כלורוגנית, חומצה אורסולית ולקטינים[10].

מחקרים[11] רבים חשפו את תפקידם המרכזי והחיובי של פיטוכימיקלים ובהם: פלבנואידים, לקטונים, אלקלואידים ופוליסכרידים על פעילות מערכת החיסון מבחינת במניעה וטיפול משלים בזיהומים ומצבים הקשורים לדלקת.

סמבוק שחור משמש כחומר אנטי ויראלי, וכנוגד זיהומים ואלרגיה. הוא משמש ברפואה העממית לטיפול בשפעת והצטננות. מאמר[12] משנת 2020, מונה את השימוש בו כ-1 מבין 7 ההמלצות להפחתת התמותה בשל וירוס קורונה.

הואנג-קי (Astragalus)

הואנג-קי המכונה גם קדד סיני או אסטרגלוס (שם מדעי: Astragalus membranaceus) הוא צמח ממשפחת הפרפרניים ונעשה שימוש רב בשורש שלו, במסגרת הרפואה הסינית המסורתית.

הוא נחשב כמחזק את המערכת החיסונית ולכן נמצא בפורמולות רבות של שיטת רפואה עתיקה זו. מחקר

בסקירת מחקרים[13] מ-2022 נבדקה ההשפעה האימונומודולטורית של אסטרגלוס פוליסכריד, על איברי חיסון מרכזיים והיקפיים, כולל מח עצם, תימוס, בלוטות לימפה, טחול ורקמות רירית.

המחקרים הראו שפוליסכריד אסטרגלוס יכול לקדם את הפעילות של מקרופאגים, תאים דנדריטים, לימפוציטים T, לימפוציטים B ומיקרוגליות ולעורר ביטוי של מגוון ציטוקינים וכימוקינים.

ההשפעה האימונומודולטורית שלו הופכת אותו לאפשרות טיפול פוטנציאלי במחלות רבות, ובהן: סרטן, זיהום, סוכרת מסוג 1, אסטמה ומחלות אוטואימוניות. כאשר האפקט האנטי סרטני הוא הבולט ביותר.

תוספים נוספים

תוספים נוספים שנבדקו במחקרים מדעיים והנם בעלי השפעה חיובית על מערכת החיסון הם: סלניום, שום, אנדרוגרפיס פניקולטה, אכיניציאה ופרופוליס (דבק דבורים).

ביבליוגרפיה

  • [1] 1. Chaplin DD. Overview of the immune response. J Allergy Clin Immunol. 2010 Feb;125(2 Suppl 2):S3-23. doi: 10.1016/j.jaci.2009.12.980. PMID: 20176265; PMCID: PMC2923430. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2923430/
  • [2] 2. Medrano M, Carrillo-Cruz E, Montero I, Perez-Simon JA. Vitamin D: Effect on Haematopoiesis and Immune System and Clinical Applications. Int J Mol Sci. 2018 Sep 8;19(9):2663. doi: 10.3390/ijms19092663. PMID: 30205552; PMCID: PMC6164750. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6164750/
  • [3] 3. Charan J, Goyal JP, Saxena D, Yadav P. Vitamin D for prevention of respiratory tract infections: A systematic review and meta-analysis. J Pharmacol Pharmacother. 2012 Oct;3(4):300-3. doi: 10.4103/0976-500X.103685. PMID: 23326099; PMCID: PMC3543548. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3543548/
  • [4] 4. Jordan T, Siuka D, Rotovnik NK, Pfeifer M. COVID-19 and Vitamin D- a Systematic Review. Zdr Varst. 2022 Mar 21;61(2):124-132. doi: 10.2478/sjph-2022-0017. PMID: 35432612; PMCID: PMC8937591. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35432612/
  • [5] 5. Anderson TW, Beaton GH, Corey P, Spero L. Winter illness and vitamin C: the effect of relatively low doses. Can Med Assoc J. 1975 Apr 5;112(7):823-6. PMID: 1091343; PMCID: PMC1958969. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1091343/
  • [6] 6. Singh M, Das RR. Zinc for the common cold. Cochrane Database of Systematic Reviews 2013, Issue 6. Art. No.: CD001364. DOI: 10.1002/14651858.CD001364.pub4. https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD001364.pub4/full
  • [7] 7. Saper RB, Rash R. Zinc: an essential micronutrient. Am Fam Physician. 2009 May 1;79(9):768-72. PMID: 20141096; PMCID: PMC2820120. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2820120/
  • [8] 8. Ganjali S, Sahebkar A, Mahdipour E, Jamialahmadi K, Torabi S, Akhlaghi S, Ferns G, Parizadeh SM, Ghayour-Mobarhan M. Investigation of the effects of curcumin on serum cytokines in obese individuals: a randomized controlled trial. ScientificWorldJournal. 2014 Feb 11;2014:898361. doi: 10.1155/2014/898361. PMID: 24678280; PMCID: PMC3942342. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24678280/
  • [9] 9. Ayeka PA, Bian Y, Githaiga PM, Zhao Y. The immunomodulatory activities of licorice polysaccharides (Glycyrrhiza uralensis Fisch.) in CT 26 tumor-bearing mice. BMC Complement Altern Med. 2017 Dec 15;17(1):536. doi: 10.1186/s12906-017-2030-7. PMID: 29246138; PMCID: PMC5732493. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5732493/
  • [10] 10. Kiselova-Kaneva Y, Nashar M, Roussev B, Salim A, Hristova M, Olczyk P, Komosinska-Vassev K, Dincheva I, Badjakov I, Galunska B, Ivanova D. Sambucus ebulus (Elderberry) Fruits Modulate Inflammation and Complement System Activity in Humans. Int J Mol Sci. 2023 May 13;24(10):8714. doi: 10.3390/ijms24108714. PMID: 37240060; PMCID: PMC10218470. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10218470/
  • [11] 11. Kinger M, Kumar S, Kumar V. Some Important Dietary Polyphenolic Compounds: An Anti-inflammatory and Immunoregulatory Perspective. Mini Rev Med Chem. 2018;18(15):1270-1282. doi: 10.2174/1389557517666170208143410. PMID: 28183265. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28183265/
  • [12] 12. Kronbichler A, Effenberger M, Eisenhut M, Lee KH, Shin JI. Seven recommendations to rescue the patients and reduce the mortality from COVID-19 infection: An immunological point of view. Autoimmun Rev. 2020 Jul;19(7):102570. doi: 10.1016/j.autrev.2020.102570. Epub 2020 May 3. PMID: 32376397; PMCID: PMC7252097. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32376397/
  • [13] 13. Li CX, Liu Y, Zhang YZ, Li JC, Lai J. Astragalus polysaccharide: a review of its immunomodulatory effect. Arch Pharm Res. 2022 Jun;45(6):367-389. doi: 10.1007/s12272-022-01393-3. Epub 2022 Jun 17. PMID: 35713852. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35713852/

חיזוק מערכת החיסון באופן טבעי
0 0 הצבעות
דירוג מאמר
הרשמה
הודעה על
0 תגובות
החדשה ביותר
הישן ביותר קיבל את מירב ההצבעות
משוב מוטבע
צפיה בכל התגובות
Scroll to top

תפריט נגישות