בחינת גישות הוליסטיות, ובהן צמחי מרפא ותוספי תזונה, להקלה על כאב ועייפות מתמשכים.
תסמונת עייפות כרונית (באנגלית: Chronic Fatigue Syndrome ובקיצור CFS) ופיברומיאלגיה (באנגלית: Fibromyalgia ובקיצור FM) הם שניים מהמצבים המורכבים והמאתגרים ביותר ברפואה המודרנית, הן מבחינת אבחון והן מבחינת אפשרויות הטיפול.
ישנו ספקטרום נרחב של תסמינים, כשהמרכזיים בהם הם עייפות מתמשכת וכאב, אשר הפוגעים באופן משמעותי בתפקוד היומיומי. במאמר זה נגשר בין השימוש בידע מסורתי והמחקר המדעי המודרני, תוך סקירה מקיפה של אפשרויות הטיפול הקונבנציונאליות והטבעיות, המבוססות על ראיות מדעיות.
תסמונת עייפות כרונית
הגדרה
תסמונת עייפות כרונית (CFS) היא הפרעה מורכבת שביטויה המרכזי הוא עייפות קיצונית, שאינה משתפרת בעזרת מנוחה או שינה, ואין לה הסבר רפואי ידוע. העייפות היא בדרך כלל חמורה דיה כדי להפריע לפעילויות היומיומיות ואיכות חיי החולה.
תסמינים מרכזיים כוללים:
- עייפות מתמשכת: בניגוד לעייפות רגילה, מדובר בתשישות עמוקה ובלתי פוסקת הפוגעת בפעילות היומיומית.
- קשיים קוגניטיביים: תופעה המכונה לעתים קרובות "ערפול מוחי" (Brain fog) וכוללת בעיות בזיכרון, וקשיים ביכולת הריכוז וארגון המחשבות.
- תשישות לאחר מאמץ (Post-exertional malaise): תשישות קשה והחמרה קשה בשאר התסמינים בעקבות פעילות גופנית או נפשית.
- שינה לא מרעננת: למרות שינה שאמורה להיות מספקת, החולים מתעוררים בתחושת עייפות.
- אי סבילות אורתוסטטית (אי סבילות לעמידה): התסמינים מחמירים בעת קימה ממצב שכיבה או ישיבה, ולעתים קרובות גורמים לסחרחורת.
- כאבי שרירים ומפרקים: כאבים בלתי מוסברים וחוזרים באזורים שונים בגוף.
פיברומיאלגיה
הגדרה
פיברומיאלגיה (FM) היא מצב כרוני המתבטא בכאבי שרירים ושלד מפושטים, המלווים בעייפות, הפרעות שינה, קשיי זיכרון ובעיות הקשורות למצב רוח. מצב זה גורם להגברת תחושות כואב, בכך שהוא משפיע על האופן שבו המוח מעבד את אותות הכאב.
התסמינים כוללים:
- עייפות: שינה מרובה, שלעיתים קרובות מופרעת בשל כאב. לחולי פיברומיאלגיה רבים יש הפרעות שינה אחרות ובהן דום נשימה בשינה או תסמונת רגליים חסרות מנוחה (RLS).
- כאב כרוני מפושט: כאב עמום וממושך בשרירים ובמפרקים שנמשך חודשים. הכאב יכול להופיע בשני צידי הגוף, מעל ומתחת למותניים.
- קשיים קוגניטיביים: בדומה ל-CFS, גם בפיברומיאלגיה עלולה להיות פגיעה ביכולת הריכוז והמיקוד.
- תסמינים המתרחשים במקביל: חולים רבים סובלים גם מדיכאון, חרדה וכאבי ראש.
הערת עורך:
למרות שונותם, שני המצבים חולקים הרבה סימפטומים משותפים, ולעתים קרובות מהווים אתגרים לאבחוני לרופא, בין היתר, בשל האופי הסובייקטיבי של הסימפטומים.
יתרה מכך, בשניהם טרם פותח מבחן אובייקטיבי שיאשר אבחון מדויק. תחת זאת, הרופאים מסתמכים על לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, תוך הערכה יסודית של הסימפטומים ושלילת מצבים רפואיים אחרים.
גורמים ידועים ל-CFS
מחקרים רבים בוצעו בתחום זה, אולם הגורם או הגורמים המדויקים להופעת תסמונת עייפות כרונית אינם ברורים דיים. חוקרים מאמינים שהיא מולטי-פקטוריאלית, כלומר עלולה להיגרם בשל גורמים רבים. ובהם:
- חוסר איזון הורמונלי: נצפו[1] חריגות בתפקוד ציר ה-HPA, הכולל את ההיפותלמוס (תת הרמה), ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) והאדרנל (בלוטת יותרת הכליה), בחולי CFS.
- נטייה גנטית: נמצאו[2] גורמים גנטיים העלולים לגרום לאנשים לפתח CFS.
- זיהום ויראלי: מספר מחקרים מצביעים על קשר בין CFS לזיהומים ויראליים. לדוגמה[3] תת-קבוצה של חולים פיתחה CFS בעקבות מחלה ויראלית, מה שמצביע על טריגר ויראלי פוטנציאלי.
- תפקוד לא תקין של מערכת החיסון: ישנן עדויות[4] לחריגות במערכת החיסון אצל חולי CFS, מה שמצביע על תפקיד מערכת החיסון בפתוגנזה שלה (מסלול התפתחות המחלה).
גורמים ידועים לפיברומיאלגיה
בדומה ל-CFS, גם הסיבות המדויקות של פיברומיאלגיה אינן מובנות במלואן, אך החוקרים סבורים שישנם מספר גורמים התורמים להופעתה:
- שינויים נוירולוגיים: ממצאים מחקריים מראים כי שינויים[5] באופן שבו המוח וחוט השדרה מעבדים אותות כאב ממלאים תפקיד, הגורם רגישות מוגברת לכאב.
- גנטיקה: ישנן ראיות[6] לנטייה משפחתית לפיברומיאלגיה, דבר המצביעה על כך שגנטיקה משחקת תפקיד.
- הפרעות שינה: דפוסי שינה לא תקינים הנם שכיחים[7] בקרב חולי פיברומיאלגיה ויכולים להיות גורם תורם להופעתה.
- גורמים פסיכולוגיים: חולים רבים מדווחים[8] על מתח רגשי וטראומה, פיזית ורגשית כאחד, לפני התפרצות פיברומיאלגיה.
טיפולים קונבנציונליים
טיפולים רפואיים קונבנציונליים עבור CFS ופיברומיאלגיה כוללים לרוב שילוב של תרופות, תמיכה פסיכולוגית והתאמות באורח החיים. הם אינם מרפאים אלא מתמקדים בניהול הסימפטומים ושיפור איכות חיי המטופלים.
תרופות:
אין כיום תרופה ספציפית ל- CFS או FM, אך ישנן מספר תרופות הניתנות כטיפול סימפטומטי:
- עזרי שינה (היפנוטים): תרופות אלו, בעיקר ממשפחת הבנזודיאזפינים, עוזרות לווסת את דפוסי השינה, היבט מכריע בניהול CFS. דוגמאות לתרופת כאלה הן ואליום ואטיבן. יש גם תרופות היפנוטיות חדשות יותר (דור ה-Z) שאינן בנזודיאזפינים. כגון: אמביאן וסונטה.
- נוגדי דיכאון: תרופות נגד דיכאון עשויות להועיל לחולים הסובלים מדיכאון ו/או הפרעות שינה. הם מסייעים בשיפור השינה ובהקלה על כאבים.
- משככי כאבים: תרופות נגד כאבים ללא מרשם כמו NSAIDs (תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות) יכולות להקל על כאבי פרקים ושרירים.
- ממריצים: חלק מהרופאים רושמים תרופות ממריצות, כמו ויואנס וריטלין, כדי להתגבר על העייפות הקשה, אם כי יש להשתמש בהם בזהירות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT):
טיפול CBT הוא סוג של פסיכותרפיה, ונמצא כמסייע למטופלים להתמודד עם המצב על ידי שינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות. יש מחקרים[9] שמראים על יעילות בשיפור המצב התפקודי והפחתת הסימפטומים של CFS.
פעילות גופנית הדרגתית:
אימונים מובנים והדרגתיים של הפעילות הגופנית כדי לשפר את הסיבולת. טיפול זה נועד למנוע מאמץ יתר והראה יתרונות[10] אצל חלק מחולי ה-CFS.
שינויים באורח החיים:
טכניקות לניהול מתח, פעילות גופנית סדירה והרגלי שינה בריאים הם חיוניים בניהול תסמיני פיברומיאלגיה ותסמונת תשישות כרונית. כמו כן יכולים להועיל פעילויות להפחתת מתחים כמו יוגה ומדיטציה.
צמחי מרפא
אשווגנדה (ויתניה משכרת)
- רכיבים פעילים: ויתנולידים (Withanolidesuh)
- אשווגנדה הוא אדפטוגן, המסייע לגופנו להתמודד עם מתח. מחקר[11] שפורסם ב-2012 מצא כי אשווגנדה יכולה לשפר את רמות האנרגיה ולהפחית מתח בחולי CFS.
ג'ינסנג קוריאני / אסייתי
- רכיבים פעילים: ג'ינסנוזידים
- הג'ינסנג ידוע ברפואה העממית בתכונותיו הממריצות, וביכולתו לתרום לפעילות המטאבולית, להעלות את רמות האנרגיה ולשפר את תפקוד מערכת החיסון. במחקר[12] נמצא שג'ינסנג קוריאני מסוגל להפחית באופן משמעותי את העייפות בחולי CFS.
כורכום
- רכיב פעיל: כורכומין
- לכורכום, ובעיקר למרכיב הפעיל בו – כורכומין, יש תכונות אנטי דלקתיות. מחקר[13] מ-2007 הצביע על הפוטנציאל של כורכומין בהפחתת תסמינים הקשורים לדלקת ב-FM וב-CFS .
היפריקום (פרע מחורר)
- רכיבים פעילים: היפריצין והיפרפורין
- היפריקום, הידוע גם בשמו העממי סנט ג'ון וורט, מוכר בעיקר בזכות השפעותיו נוגדות הדיכאון. כמו כן הוא משמש גם לשיכוך כאב עצבי, סימפטום שכיח בפיברומיאלגיה
- מחקר[14] משנת 2009 מצא כי היפריקום יכול להקל על תסמיני דיכאון בחולי FM.
שורש ולריאן רפואי
- רכיב פעיל: חומצה ולרנית
- לשורש ולריאן רפואי יש תכונות מרגיעות, שיכולות להועיל לחולי FM ובעיקר לאלו הסובלים מהפרעות שינה.
- מחקר[15] מ-1999 דיווח על שיפור משמעותי ברווחה ובאיכות השינה של חולי FM בעקבות טיפול בוולריאן. כמו כן חלה הפחתה ניכרת במספר נקודות הכאב.
תוספי תזונה
קו-אנזים Q10
- רכיב פעיל: יוביקינון (Ubiquinone)
- קו-אנזים 10Q, הוא חומר מסיס בשומן, דמוי ויטמין, הידוע בתפקידו בייצור אנרגיה תוך תאית.
- מחקר[16] שפורסם ב-2009 מצביע על כך שרמות נמוכות של CoQ10 משפיעות באופן שלילי על מנגנונים בסיסיים של ל-FM ול- CFS , וקשורות להחמרה בתסמינים כמו עייפות, כמו גם בתפקודים אוטונומיים ונוירוקוגניטיביים.
NADH
- NADH הוא הצורה המחוזרת של +NAD (NAD הוא קואנזים שמצוי בתאים).
- ישנם מחקרים מדעיים שבדקו את ההשפעה של מתן NADH בשילוב עם קו-אנזים Q10 בחולי CFS ו-FM.
- למשל, מחקר[17] מ- 2021 מצא שמתן קו-אנזים Q10 בתוספת NADH השפיע באופן חיובי על עייפות קוגניטיבית ואיכות החיים בחולים אלה.
מגנזיום
- רכיב פעיל: מגנזיום
- מגנזיום ממלא תפקיד מכריע ביותר מ-300 תהליכים בגוף האדם, כולל בתפקוד השרירים והעצבים, פעולה שעשויה להועיל לחולי FM.
- מחקר[18] מ-2013 מצא שמתן תוספת מגנזיום הייתה קשורה לירידה בתסמיני FM, בעיקר בהפחתת כאבי שרירים ורגישות.
חומצות שומן אומגה 3
- רכיבים פעילים: EPA (חומצה איקוסאפנטאנואית) ו-DHA (חומצה דוקוסאהקסאנואית)
- לחומצות שומן מסוג אומגה 3, הנמצאות בדרך כלל בשמן דגים, יש תכונות אנטי דלקתיות.
- מאמר[19] שכלל 5 מקרים, שפורסמה ב-2010 דיווח על הפחתת כאב ונוקשות ושיפור הפונקציונאליות בחולי FMבעקבות טיפול תתוספי אומגה 3, השיפור נמשך עד 19 חודשים לאחר תחילת הטיפול .
ויטמין D
- מרכיב פעיל: כולקלציפרול
- מחסור בוויטמין D קשור למצבי כאב כרוניים כמו FM. מחקר[20] מ-2012 דיווח שמתן תוסף ויטמין D עזר להפחית את חומרת הכאב בחולים אלו.
ויטמין B12 וחומצה פולית
- רכיבים פעילים: קובלמין (ויטמין B12) ופולאט (ויטמין B9)
- גם ויטמין B12 וגם חומצה פולית ידועים בחשיבות בפעילותם בבריאות העצבים ובמטבוליזם.
- מחקר[21] מ-2015 דיווח שמינונים גבוהים של ויטמין B12 וחומצה פולית יכולים לשפר את חומרת התסמינים בחולי CFS.
ביבליוגרפיה
- [1] Schlauch, K. A., et al. "Genome-wide association analysis identifies genetic variations in subjects with myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome." Translational psychiatry 6.2 (2016): e730-e730
- [2]
- [3] Hickie, Ian, et al. "Post-infective and chronic fatigue syndromes precipitated by viral and non-viral pathogens: prospective cohort study." Bmj 333.7568 (2006): 575.
- [4] Lorusso, Lorenzo, et al. "Immunological aspects of chronic fatigue syndrome." Autoimmunity reviews 8.4 (2009): 287-291
- [5] Wolfe, Frederick. "Fibromyalgia criteria and severity scales for clinical and epidemiological studies: A modification of the ACR preliminary diagnostic criteria for fibromyalgia." Arthritis Rheum. 62.10 (2010): S41.
- [6] Ablin, Jacob N., and Dan Buskila. "Update on the genetics of the fibromyalgia syndrome." Best practice & research Clinical rheumatology 29.1 (2015): 20-28
- [7] Roizenblatt, Suely, Nilton Salles Rosa Neto, and Sergio Tufik. "Sleep disorders and fibromyalgia." Current pain and headache reports 15 (2011): 347-357.
- [8] Afari, Niloofar, et al. "Psychological trauma and functional somatic syndromes: a systematic review and meta-analysis." Psychosomatic medicine 76.1 (2014): 2
- [9] White, Peter D., et al. "Comparison of adaptive pacing therapy, cognitive behaviour therapy, graded exercise therapy, and specialist medical care for chronic fatigue syndrome (PACE): a randomised trial." The Lancet 377.9768 (2011): 823-836
- [10] Larun, Lillebeth, et al. "Exercise therapy for chronic fatigue syndrome." Cochrane database of systematic reviews 10 (2019).
- [11] Chandrasekhar, Kartik, Jyoti Kapoor, and Sridhar Anishetty. "A prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults." Indian journal of psychological medicine 34.3 (2012): 255-262
- [12] Kim, Hyeong-Geug, et al. "Antifatigue effects of Panax ginseng CA Meyer: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial." PloS one 8.4 (2013): e61271.
- [13] Bright, John J. "Curcumin and autoimmune disease." The Molecular Targets and Therapeutic Uses of Curcumin in Health and Disease (2007): 425-451.
- [14] Sarris, Jerome, et al. "St. John's wort and Kava in treating major depressive disorder with comorbid anxiety: A randomised double‐blind placebo‐controlled pilot trial." Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental 24.1 (2009): 41-48
- [15] Ammer K, Melnizky P. Medizinalbader zur therapie der generalisierten fibromyalgie [Medicinal baths for treatment of generalized fibromyalgia]. Forsch Komplementarmed. 1999 Apr;6(2):80-5. German. doi: 10.1159/000021214. PMID: 10352370
- [16] Maes, Michael, et al. "Coenzyme Q10 deficiency in myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome (ME/CFS) is related to fatigue, autonomic and neurocognitive symptoms and is another risk factor explaining the early mortality in ME/CFS due to cardiovascular disorder." Neuro endocrinology letters 30.4 (2009): 470-476.
- [17] 23. Castro-Marrero J, Segundo MJ, Lacasa M, Martinez-Martinez A, Sentañes RS, Alegre-Martin J. Effect of Dietary Coenzyme Q10 Plus NADH Supplementation on Fatigue Perception and Health-Related Quality of Life in Individuals with Myalgic Encephalomyelitis/Chronic Fatigue Syndrome: A Prospective, Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. Nutrients. 2021 Jul 30;13(8):2658. doi: 10.3390/nu13082658. PMID: 34444817; PMCID: PMC8399248
- [18] Bagis, Selda, et al. "Is magnesium citrate treatment effective on pain, clinical parameters and functional status in patients with fibromyalgia?." Rheumatology international 33 (2013): 167-172
- [19] Ko, Gordon D., et al. "Omega-3 fatty acids for neuropathic pain: case series." The Clinical journal of pain 26.2 (2010): 168-172
- [20] Lombardo, Mauro, et al. "The efficacy of vitamin D supplementation in the treatment of fibromyalgia syndrome and chronic musculoskeletal pain." Nutrients 14.15 (2022): 3010.
- [21] Regland, Björn, et al. "Response to vitamin B12 and folic acid in myalgic encephalomyelitis and fibromyalgia." PLoS One 10.4 (2015): e0124648