פרוביוטיקה

מאמר זה סוקר את היישומים הרפואיים של פרוביוטיקה, על סוגיה השונים, כמו זני לקטובצילוס וביפידובקטריום, ואת תפקידה בניהול והתמודדות עם מצבים רפואיים שונים.

לאורך המאמר נתעמק בתיאור הכימי, תפקודים ביולוגיים, מקורות מזון, מנגנוני פעולה, מינונים מומלצים, תופעות לוואי אפשריות ואינטראקציות עם תרופות. כמו כן נביא בפניכם מחקרים מדעיים רלוונטיים.

מהי פרוביוטיקה?

פרוביוטיקה היא מיקרואורגניזמים חיים הנחשבים מועילים, בעיקר "חיידקים ידידותיים" ושמרים מסוימים, המספקים יתרונות בריאותיים כאשר צורכים אותם בכמויות נאותות.

חיידקים ידידותיים אלו עוזרים לשמור על מיקרוביום מעי מאוזן, תומכים בפעולת העיכול ומשחקים תפקיד בהיבטים שונים של בריאות, כולל תפקוד חיסוני ורווחה נפשית (מיטביות סובייקטיבית).

ניתן למצוא פרוביוטיקה במזונות מסוימים, כגון יוגורט, קפיר וירקות מותססים, כמו כן הם זמינים כתוספי תזונה, לקידום בריאות המעיים והבריאות הכללית.

סוגי פרוביוטיקה נפוצים

הפרוביוטיקה מקיפה מגוון רחב של זנים, כאשר לכל זן עשויים להיות יתרונות ויישומים ספציפיים. להלן חלק מהסוגים הנפוצים והנחקרים ביותר:

לקטובצילוס

לקטובצילוס (Lactobacillus) הוא שם כללי למגוון חיידקי גראם-חיוביים, הכולל מינים וזנים רבים. הם ידועים ביכולתם לייצר חומצה לקטית מתסיסה של סוכרים, ויוצרים סביבה חומצית במעי. חומציות זו מעכבת את הצמיחה של חיידקים מזיקים.

דוגמאות לזני לקטובצילוס ידועים: לקטובצילוס רמנוסוס, לקטובצילוס קזאי ולקטובצילוס אצידופילוס.
הם משמשים לעתים קרובות לתמיכה בבריאות מערכת העיכול ועשויים לעזור במצבים כמו שלשולים, עצירות ואי סבילות ללקטוז.

ביפידובקטריום

ביפידובקטריום (Bifidobacterium) הוא סוג משמעותי נוסף של חיידקים פרוביוטיים. חיידקים אלו מצויים בשפע במיוחד במעי הגס והם חשובים לשמירה על מיקרוביום בריא במעיים.

דוגמאות לזני ביפידובקטריום ידועים: ביפידובקטריום ביפידום, ביפידובקטריום לונגום וביפידובקטריום ברווה. הם תורמים לבריאות מערכת העיכול, תמסייעים ליציאות סדירות ועשויים להקל על תסמינים של תסמונת המעי הרגיז (IBS).

סקרומיצס בולרדי

סקרומיצס בולרדי (Saccharomyces boulardii) היא פרוביוטיקה מועילה על בסיס שמרים. בניגוד לפרוביוטיקה חיידקית, לא ניתן להשמידה באמצעות אנטיביוטיקה, ולכן ניתן ליטול אותה במקביל לטיפול אנטיביוטי.

זן שמרים זה ידוע בפוטנציאל שלו למנוע ולטפל בשלשולים, ובכלל זה שלשולים הקשורים למתן אנטיביוטיקה ושלשול מטיילים. הוא גם עשוי לעזור להקל על תסמינים של מחלות מעי דלקתיות, למשל מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.

סטרפטוקוקוס תרמופילוס

סטרפטוקוקוס תרמופילוס (Streptococcus thermophiles) הוא זן פרוביוטי המשמש בדרך כלל בייצור יוגורט ומוצרי חלב מותססים אחרים. בנוסף לתרומה שלו, בעיקר לתהליך התסיסה, הוא גם יכול לתרום לבריאות המעיים, באמצעות ייצור חומצת חלב וקידום מיקרוביום מאוזן.

לקטוקוקוס לקטיס

לקטוקוקוס לקטיס (Lactococcus lactis) הוא חיידק חומצת חלב (ניזון מלקטוז) המשמש בתסיסת חלב. ייתכן שיש לו פוטנציאל פרוביוטי היכול לעזור לשפר את בריאות המעיים. זן זה משמש לרוב לייצור גבינות וחלב.

אנטרוקוקוס פאציום

אנטרוקוקוס פאציום ((Enterococcus faecium הוא חיידק חומצת חלב המשמש לעתים כפרוביוטיקה במזון לבעלי חיים, ובמידה פחותה, בתוספי מזון המיועדים לבני אדם. סבורים שיש לו יתרונות פוטנציאליים עבור המעיים, אך השימוש בו בבני אדם אינו נפוץ כמו זנים פרוביוטיים אחרים.

בצילוס קואגולנס

בצילוס קואגולנס ((Bacillus coagulans הוא חיידק פרוביוטי היוצר נבגים (גופיפי רבייה). הוא ידוע בעמידותו בתנאים קשים, כגון חומצת קיבה, יכולת שהופכת אותו לבעל סיכויים טובים לשרוד ולהתיישב במעיים.

זן זה משמש לעתים קרובות לקידום בריאות מערכת העיכול, ועשוי לסייע במצבים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS) ושלשולים.

לקטובצילוס רמנוסוס

לקטובצילוס רמנוסוס (Lactobacillus rhamnosus GG או LGG), הוא זן פרוביוטי שנחקר רבות ונמצא בשימוש נרחב. הוא ידוע בפוטנציאל שלו לתמוך בבריאות מערכת העיכול ולחזק את המערכת החיסונית. קיימות המלצות לשימוש בו לטיפול בבעיות שונות במערכת העיכול.

מקורות במזון

פרוביוטיקה קיימת באופן טבעי במזונות ומשקאות מסוימים, ובהם:

• יוגורט עם תרביות חיות
• קפיר (משקה)
• מזונות מותססים כמו כרוב כבוש, קימצ'י וחמוצים
• טמפה (מאכל אינדונזי מקטניות)
• מיסו (מוצר תיבול יפני עשוי סויה)
• מספר גבינות מיושנות

שימושים רפואיים מבוססי מחקר

להלן רשימת מצבים רפואיים, בהם פרוביוטיקה הראתה או לא הראתה יתרונות פוטנציאליים, יחד עם הפניות למחקרים מדעיים רלוונטים:

תסמונת המעי הרגיז (IBS)

• פרוביוטיקה עשויה לסייע בהקלה על תסמינים של IBS, כולל כאבי בטן ויציאות לא סדירות.
• אסמכתא מדעית: סקירה[1] שיטתית מעודכנת עם מטה-אנליזה מ-2015, אודות יעילות פרוביוטיקה בתסמונת המעי הרגיז, שפורסמה ב- World Journal of Gastroenterology מצאה שפרוביוטיקה מפחיתה את הכאב ואת חומרת הסימפטומים. התוצאות הדגימו את ההשפעות המועילות של פרוביוטיקה בחולי IBS בהשוואה לפלסבו.

שלשול, כולל שלשולים הקשורים לטיפול אנטיביוטי (AAD)

• פרוביוטיקה יכולה להפחית את הסיכון לשלשול, במיוחד AAD, באמצעות החזרת האיזון המיקרוביוטי של המעיים.
• אסמכתא מדעית: מחקר[2] שפורסם ב- The Cochrane Database of Systematic Reviews בשנת 2017 העריך את היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה למניעת שלשול הקשור בזיהום (Clostridium difficile C.difficile-associated diarrhea, CDAD) במבוגרים ובילדים.
  
  בהתבסס על סקירה שיטתית זו ומטה-אנליזה של 31 מחקרים אקראיים מבוקרים, הכוללים 8672 מטופלים, פרוביוטיקה הייתה יעילה במניעת CDAD. אמנם דווחו תופעות לוואי, אולם היו יותר תופעות לוואי בקרב החולים בקבוצות הביקורת. נראה כי השימוש לטווח קצר בפרוביוטיקה בטוח ויעיל, כאשר נעשה בו שימוש יחד עם אנטיביוטיקה, בחולים שאינם מדוכאי חיסון או עם תשישות חמורה.

מחלות מעי דלקתיות (IBD)

• זנים פרוביוטיים מסוימים עשויים לסייע באופן מוגבל בהתמודדות עם תסמינים ולהפחית דלקת במצבים כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
• אסמכתא מדעית: סקירה[3] שפורסמה ב- Cochrane Database of Systematic Reviews ועודכנה בשנת 2020, אודות שימוש בפרוביוטיקה להשראת הפוגה בקוליטיס כיבית מצביעה על עדויות בוודאות נמוכה לכך שפרוביוטיקה עשויה לגרום להפוגה קלינית בקוליטיס כיבית פעילה בהשוואה לפלסבו.
  
  נמצאו עדויות מוגבלות, ממחקר בודד, לכך שפרוביוטיקה עשויה לשפר מעט את השראת הפוגה בשימוש בשילוב עם 5-ASA. לא היו ראיות להעריך אם פרוביוטיקה יעילה באנשים עם מחלה קשה ונרחבת יותר, או אם תכשירים ספציפיים עדיפים על אחרים.

זיהומים במערכת העיכול

• פרוביוטיקה הוכחה כמפחיתה את משך וחומרת זיהומים שונים במערכת העיכול.
• אסמכתא מדעית: בסקירה[4] שיטתית עם מטה-אנליזה, אודות תוספת של סקרומיצס בולרדי לזיהום של הליקובקטר פילורי בילדים, שפורסמה ב- Alimentary Pharmacology & Therapeutics בשנת 2016, נמצא שלפרוביוטיקה מסוג זה הייתה השפעה חיובית על הפחתת הקולוניזציה של הליקובקטר פילורי במערכת העיכול האנושית, אך היא אינה מסוגלת להשמיד את הזיהום כאשר משתמשים בה כטיפול יחיד.

אלרגיות ואטופיק דרמטיטיס

• לפרוביוטיקה עשוי להיות תפקיד בהפחתת הסיכון לפתח אלרגיות, ובהתמודדות עם תסמינים של אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) אצל תינוקות.
• אסמכתא מדעית: מטה-אנליזה[5] של מחקרים אקראיים מבוקרים, אודות פרוביוטיקה למניעת אלרגיה, ופורסמה ב-Canadian Medical Association Journal בשנת 2015, מצאה שפרוביוטיקה שהייתה בשימוש של נשים בהריון או אמהות מניקות ו/או שניתנה לתינוקות – הפחיתה את הסיכון לאקזמה אצל תינוקות. עם זאת, הוודאות בראיות נמוכה.

דלקות בדרכי השתן (UTI)

• פרוביוטיקה עשויה לסייע במניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן, במיוחד אצל נשים.
• אסמכתא מדעית: מחקר[6] שפורסם ב- Cochrane Database of Systematic Reviews ועסק במתן פרוביוטיקה למניעת דלקות בדרכי השתן במבוגרים וילדים, משנת 2015, בו נמצאה תועלת מסויימת אבל לא משמעותית לפרוביוטיקה, בהשוואה לפלסבו או ללא טיפול. הנתונים היו מועטים, ונגזרו ממחקרים קטנים עם דיווח מתודולוגי לקוי.

.

מצב רוח, דיכאון, חרדה וקוגניציה

• מחקר חדש מצביע על קשר פוטנציאלי בין בריאות המעיים לבריאות הנפש. לפרוביוטיקה עשויה להיות תפקיד בהפחתת סימפטומים של חרדה ודיכאון.
• אסמכתא מדעית: סקירה[7] שיטתית שפורסמה ב- Annals of General Psychiatry, אודות ההשפעות של פרוביוטיקה על תסמיני דיכאון בבני אדם מ-2017, התייחסה ל-10 מחקרים שעמדו בקריטריונים ונותחו לגבי השפעות על מצב רוח, חרדה וקוגניציה.
  
  חמישה מחקרים העריכו תסמיני מצב רוח, שבעה מחקרים העריכו תסמיני חרדה ושלושה מחקרים העריכו קוגניציה. ברוב המחקרים נמצאו תוצאות חיוביות, על כל המדדים של תסמיני דיכאון; עם זאת, זן הפרוביוטיקה, המינון ומשך הטיפול היו שונים בכל מחקר. אף מחקר לא העריך את ההשפעה על השינה.

תופעות לוואי הקשורות לאנטיביוטיקה

• פרוביוטיקה עשויה למתן תופעות לוואי מסוימות של טיפול אנטיביוטי, כגון שלשולים והפרעה במיקרוביום של המעי.
• אסמכתא מדעית: סקירה[8] שיטתית ומטה-אנליזה, אודות השימוש בפרוביוטיקה למניעה וטיפול בשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה פורסמה ב- Journal of the American Medical Association בשנת 2012. המסקנה של כותבי הסקירה הייתה ששימוש בפרוביוטיקה, כטיפול משלים, היה קשור להפחתה בסיכון להופעת שלשולים הקשורים למתן אנטיביוטיקה.

תיאור ביוכימי ומנגנון פעולה

פרוביוטיקה היא מיקרואורגניזמים חיים, המשתייכים לסוגים ומינים שונים של חיידקים, כמו גם כלמספר זני שמרים. מיקרואורגניזמים אלה מתאפיינים ביכולתם להעניק יתרונות בריאותיים כאשר הם נצרכים בכמויות נאותות.

הרכב כימי

פרוביוטיקה מורכבת בעיקר מזנים שונים של חיידקים ובמקרים מסוימים, משמרים. המרכיבים הכימיים העיקריים של פרוביוטיקה כוללים:

1. תאים מיקרוביאליים: פרוביוטיקה מורכבת בעיקר מתאי מיקרואורגניזמים מועילים, שהם בדרך כלל חיידקים כמו לקטובצילוס, ביפידובקטריום או סקרומיצס בולרדי (זן של שמרים). תאים אלו מכילים חומר גנטי (DNA) ומבנים תאיים שונים.
2. מטבוליטים: מיקרואורגניזמים פרוביוטיים מייצרים מטבוליטים, במהלך תהליכי הגדילה והתסיסה שלהם. מטבוליטים אלה כוללים חומצות אורגניות (למשל, חומצה לקטית), בקטריוצינים (פפטידים אנטי-מיקרוביאליים) ותרכובות ביו-אקטיביות אחרות, התורמות לתכונותיהם.

ביולוגיה ומנגנון פעולה

1. קולוניזציה של המעיים: הפרוביוטיקה נועדה ליישב את מערכת העיכול, במיוחד את המעיים. לאחר הבליעה היא נכנסת לקיבה, שם היא נתקלת בחומצת הקיבה ואנזימי עיכול. חלק מהפרוביוטיקה עמידה לסביבה החומצית של הקיבה, ומסוגלת להגיע למעיים.
2. אינטראקציה עם המיקרוביוטה של המעיים: במעיים, הפרוביוטיקה מקיימת אינטראקציה עם מיקרוביוטת המעיים הקיימת, המורכבת ממיקרואורגניזמים שונים, מועילים ומזיקים כאחד. הפרוביוטיקה עוזרת לשמור על קהילה מיקרוביאלית מאוזנת, באמצעות עיכוב צמיחת חיידקים מזיקים וקידום הצמיחה של חיידקים מועילים.
3. תסיסה: חיידקים פרוביוטיים רבים הם חיידקים המייצרים חומצת חלב, כמו לקטובצילוס וביפידובקטריום. הם מבצעים תהליכי תסיסה, הממירים סוכרים ותרכובות אחרות לחומצות אורגניות, במיוחד חומצת חלב. החמצה זו של סביבת המעיים, תורמת לעיכוב של חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות).
4. אימונומודולציה: הפרוביוטיקה יכולה ליצור אינטראקציה עם מערכת החיסון, ובכך להשפיע על התגובות החיסוניות במעי ובכל הגוף. היא עשויה לעזור בוויסות את ההגנה החיסונית של הגוף, לקדם "סובלנות חיסונית", ולהפחית דלקת ותגובות אלרגיות.
5. שיפור תפקוד מחסום המעי: מאמינים כי פרוביוטיקה מחזקת את המחסום הרירי של המעי. מחסום זה משמש כקו הגנה ראשון מפני פתוגנים ורעלים, ועוזר למנוע את כניסתם לזרם הדם.
6. ייצור תרכובות ביו-אקטיביות: פרוביוטיקה יכולה לייצר תרכובות ביו-אקטיביות שונות, כמו פפטידים אנטי-מיקרוביאליים (בקטריוצינים) ואנזימים, היכולים לעכב צמיחת מיקרואורגניזמים מזיקים ולתרום לסביבת מעיים בריאה.
7. פעילויות מטבוליות: פרוביוטיקה יכולה להשפיע על חילוף החומרים של המארח, כולל חילוף החומרים של תרכובות תזונתיות. היא עשויה למלא תפקיד בעיכול ובספיגה של חומרים מזינים מסוימים, כגון לקטוז וסיבים.
8. תקשורת נוירו-אנדוקרינית: מחקרים חדשים מצביעים על כך שציר מעי-מוח, מערכת תקשורת דו-כיוונית בין מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית, עשוי לכלול פרוביוטיקה. זו עשויה להשפיע על מצב הרוח, ההתנהגות ואפילו התפקוד הקוגניטיבי באמצעות רשת מורכבת זו.

מינון מומלץ

המינון המומלץ של פרוביוטיקה יכול להיות שונה בהתאם לזן הספציפי, הפורמולה והמטרות הבריאותיות. בדרך כלל, מבוגרים יכולים להפיק תועלת מלקיחת 1-10 מיליארד יחידות יוצרות מושבות (CFUs) של פרוביוטיקה מדי יום. את המינון לילדים יש להתאים לגיל ומשקל.

תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות

פרוביוטיקה נחשבת לרוב בטוחה, בשימוש לפי ההנחיות. עם זאת, חלק קטן מהאנשים עלולים לחוות תופעות לוואי קלות כמו גזים, נפיחות או אי נוחות במערכת העיכול. בייחוד כאשר צורכים לראשונה תוספת פרוביוטיקה.

לעיתים רחוקות, אנשים עם מערכת חיסון לקויה עלולים להיות בסיכון לזיהומים חמורים מזנים פרוביוטיים מסוימים.

חשוב להתייעץ עם בר סמכא בתחומי הבריאות, לפני השימוש בפרוביוטיקה, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות רקע, מדוכאי חיסון או שנוטלים תרופות העלולות ליצור אינטראקציה עם פרוביוטיקה.

ביבליוגרפיה