שם עברי: מרווה מרושתת
שם עממי: clary sage, Cleareye
שם מדעי: Salvia sclarea
משפחה: השפתניים
חלקי הצמח בשימוש:
החלקים הנפוצים ביותר הם העלים והפרחים. אלה משמשים לרוב כמרכיב בשמנים אתריים בזכות התכונות הארומטיות שלהם.
מוצא ואזורי תפוצה
- המקור של המרווה המרושתת הוא בצפון אגן הים התיכון. הצמח פילס את דרכו לתרבויות ואזורים שונים.
- צמח זה זכה להערכה רבה בעולם העתיק, במיוחד באזורים המקיפים כיום את איטליה, סוריה ודרום צרפת. השימושים העתיקים שלו היו רפואיים ומיסטיים, שכן האמינו שיש לו את היכולת להאיר את הנפש והנשמה.
- עם הזמן הוא התפשט מעבר לאזור הים תיכוני, הסתגל למגוון תנאי אקלים ושטחים, והפגין את חוסנו ורבגוניותו. כיום, הוא משגשג באזורים הממוזגים של אירופה ומרכז אסיה, וגם מצא בית מסביר פנים בגנים ובשדות הפראיים של צפון אמריקה.
- בית הגידול של מרווה מרושתת מגוון כמו התפשטותו הגיאוגרפית. הוא פורח באדמה מנוקזת היטב, שנמצאת לעתים קרובות על גבעות ושדות שטופי שמש. לצמח יש העדפה לסביבות המציעות שילוב של אור שמש וצל מתון, ואיזון בין חום וקרירות.
תיאור בוטני
- מרווה מרושתת הוא עשב רב-שנתי זקוף, המגיע בדרך כלל לגבהים של כחצי מטר, ולפעמים אף יותר.
- גבעוליו עבים, מרובעים ושעירים, ומספקים מסגרת איתנה, האופיינית למשפחת השפתניים.
- העלים מרשימים לא פחות. הם גדולים, שרועים לרוב על הקרקע, בצורת לב ומעט מקומטים. הם מציגים גוון ירוק עם שמץ של מרקם קטיפתי, הודות לשערות העדינות שמכסות את פני השטח שלהם. עלווה זו לא רק מוסיפה למשיכה החזותית של הצמח אלא גם ממלאת תפקיד חיוני באיכויות הארומטיות שלו.
- הפרחים מסודרים בדורים לאורך החלק העליון של הגבעול, ומציגים מגוון בולט של צבעים, מכחול בהיר ועד לילך או אפילו ורוד רך. הם מדיפים ניחוח עדין אך ייחודי.
- משלימים את התמונה הזרעים הקטנים, צבעם חום-שחור, השוכנים בתוך הגביע לאחר עונת הפריחה. בזרעים נעשה שימוש בפרקטיקות מסורתיות בשל תכונותיהם הטיפוליות.
רכיבים פעילים ומנגנון פעולה
יעילות המרווה נגזרת בעיקר מהשמן האתרי שלו, שהוא תערובת מורכבת של תרכובות ביו-אקטיביות.
- לינלול: זהו אלכוהול טרפן טבעי, הידוע בהשפעותיו המרגיעות והמרגיעות. לינלול הוא מרכיב עיקרי בשמן קלרי מרווה, ותורם לשימוש בו לצורך הפחתת מתח ושיפור השינה.
- לינאליל אצטט: מרכיב משמעותי נוסף הוא לינאליל אצטט, אסטר (תרכובת שנוצרת מאלכוהול וחומצה) הידוע בתכונותיו המרגיעות והאנטי דלקתיות. רבים מייחסים לו את יעילותו של השמן בהרגעת גירויים בעור והפחתת מתח.
- גרניול: מדובר במונוטרפנואיד (סוג של מולקולה נדיפה) ואלכוהול, המקנה לצמח איכויות אנטי-מיקרוביאליות ואנטיספטיות. גרניול שימושי במאבק בזיהומים חיידקיים ופטרייתיים.
- סקלראול (Sclareol): סקלראול, אשר נמצא באופן ייחודי במרווה מרושתת, הוא דיטרפן (טרפן שמורכב מארבע יחידות איזופרן) שנחקר לגביי הפוטנציאל שלו לחקות את ההורמון אסטרוגן. תכונה זו מעידה על שימושיותו באיזון בעיות הורמונליות, במיוחד אצל נשים.
מנגנון הפעולה של תרכובות אלו כרוך בעיקר באינטראקציה עם מערכת העצבים המרכזית של הגוף. באמצעות השפעתן על שחרור נוירוטרנסמיטורים (כימיקלים המעבירים מסרים בין תאי עצב).
רכיבים אלו יכולים לגרום להשפעות מרגיעות, נוגדות חרדה ודיכאון. בנוסף, הפעולות האנטי דלקתיות והאנטי מיקרוביאליות שלהן תורמות לשימושם בטיפוח העור וריפוי פצעים.
שימושים ברפואה העממית
- רפואה אירופית מסורתית: באירופה של ימי הביניים, גידלו מרווה היה בעיקר בגנים. הצמח נודע ביכולתו 'לנקות את העין', הוא שימש לעתים קרובות כתרופה לבעיות עיניים. זה מקורו של שמו העממי האנגלי: Cleareye שפירושו 'עין צלולה' או 'עין בהירה'.
- הרבליסטים רשמו אותו לבריאות האישה, במיוחד לבעיות מחזור וגיל המעבר, בשל תכונותיו המחקות אסטרוגן. בנוסף שימש כטוניק למערכת העצבים, על מנת להקל על מתח ונדודי שינה.
- איורוודה (הודו): באיורוודה, מערכת הרפואה העתיקה של הודו, השתמשו בצמח הודות לתכונותיו המקררות והמרגיעות. הוא שימש לאיזון הדושות (דושה=נטייה לצאת מאיזון), במיוחד במקרים של דלקת עור והפרעות עיכול. ההשפעות המרגיעות שלו על הנפש נוצלו גם לטיפול במתח נפשי וחרדה.
- רפואה סינית מסורתית: העוסקים ברפואה סינית מסורתית העריכו את הצמח בזכות יכולתו לווסת את ה"צ'י" (אנרגיה חיונית) ודם. הוא שימש בדרך כלל כמרכיב בפורמולות לטיפול במצבים הקשורים לאי-סדירות במחזור החודשי, תסמונת קדם-וסתית ומחזור הדם.
- שיטות רפואיות מזרח תיכוניות: נעשה בצמח שימוש הקשור לתכונותיו שנוגדות עוויתיות (מניעת עוויתות) ואפרודיזיאק האמינו שהוא משפר את החשק והביצועים המיניים. כמו כן שימש כמרכיב בתרופות למחלות קיבה.
- רפואה עממית בצפון אמריקה: האינדיאנים הכירו את סגולותיו הרפואיות, והשתמשו בו לטיפול בהצטננות, כאבי גרון וכחומר מחזק כללי לחולשה. מתיישבים שהגיעו מאירופה השתמשו בו לבעיות בריאות אצל נשים וכחומר מרגיע להפרעות עצבים
שימוש רפואי מבוסס מחקר
מחקרים שונים מדגישים את הפוטנציאל של מרווה מרושתת בטיפול במצבים בריאותיים שונים, בהתבסס על מרכיביו הפעילים, במיוחד סקלראול, אלכוהול דיטרפן.
דיסמנוריאה
- דיסמנוריאה, מתבטאת בכאבים בבטן התחתונה והאגן לפני או בזמן הווסת. במחקר[1] משנת 2022 נבדקה היעילות של שמן אתרי מרווה בטיפול בתופעה. המחקר התמקד בהשפעות משככות הכאב של סקלראול, מרכיב בשמן האתרי.
- נמצא שסקלראול עיכב גורמים שונים להתכווצות הרחם. כמו כן היו לו השפעות משככות כאבים במודלים של בעלי חיים. ממצאים אלה מצביעים על סקלראול כתוסף חלופי פוטנציאלי לטיפול בדיסמנוריאה.
השפעות אנטי דלקתיות
- תכונותיו האנטי דלקתיות נחקרו, במיוחד בהקשר של labdane diterpenes (משפחה של תרכובות שאליהן שייך סקלראול). נמצא[2] שסקלראול מפחית באופן משמעותי את חומרת הדלקת במודלים של בעלי חיים עם אטופיק דרמטיטיס ודלקת מפרקים שגרונית, הודות לעיכוב מסלולי מפתח בדלקת.
- ממצאים אלה מדגישים את הפוטנציאל שלו בטיפול במצבים דלקתיים.
הפחתת לחץ דם ואיזון סוכרת
- במחקר[3] מ-2014 התגלה שמרווה יכול להפחית לחץ דם בחולדות, מה שמצביע על הפוטנציאל שלו כאמצעי להורדת לחץ דם, באנשים עם מחלות לב וכלי דם.
- יתר על כן, סקלראול נמצא במחקר[4] כמועיל בשיפור של פגיעה כלייתית, שנגרמת על ידי היפרגליקמיה, שהיא משמעותית במניעת נפרופתיה סוכרתית (פגיעה בתפקודי כליות בחולי סוכרת).
- זה מצביע על היישום הפוטנציאלי שלו בטיפול ביתר לחץ דם וסוכרת.
נוגד עוויתות ומרחיב סימפונות
- במחקר[5] מ-2023 הוערך השימוש המסורתי במרווה, כחומר נוגד עוויתות ומרחיב סימפונות. נמצא כי, לתמציות מתנוליות, הנמצאות בצמח, יש השפעות נוגדות עוויתיות משמעותיות המשפיעות על מערכת העיכול והנשימה.
- ממצאים אלה מצביעים על יישומים אפשריים, כחלק מרפואה משלימה, לטיפול במחלות במערכת העיכול ודרכיי הנשימה.
הפחתת מתח ודיכאון והשריית רגיעה
- מחקרים מצביעים על כך שלצמח יש השפעות מרגיעות. ניסוי[6] מבוקר, בהקצאה אקראית, מ-2013, בדק את ההשפעה של שאיפת אדי שמן אתרי מרווה מרושתת על חולדות.
התוצאות הראו הפחתה משמעותית של לחץ הדם הסיסטולי, לחץ הדם הדיאסטולי וקצב הנשימה בחולות עם בריחת שתן שעברו הערכות אורודינמיות (חלק מתהליך אבחון הפרעה במתן שתן).
תוצאות אלו מצביעות על הפוטנציאל של שמן מרווה בהשריית רוגע והפחתת מתח. - מחקר[7] מ-2010 העריך את ההשפעות נוגדות הדיכאון של שמנים אתריים של מרווה מרושתת בחולדות, וחשף שלשמן קלארי הייתה השפעה נוגדת מתח משמעותית. השפעה זו הייתה קשורה לאמודולציה של מסלול הדופמין, מה שמעיד על הפוטנציאל של השמן כאמצעי טיפולי בדיכאון.
- מחקר[8] מ-2014 שבמהלכו העריכו החוקרים את השפעות הצמח על תפקוד אנדותל לקוי כרוני (סימן היכר של מחלות דם), שנגרם כתוצאה מיצירת לחץ מלאכותי בחולדות. הם גילו שטיפול במרווה הפחית באופן משמעותי את לחץ הדם הסיסטולי ואת קצב הלב.
החוקרים הגיע למסקנה שמרווה עשויה להיות יעילה במניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם, שנגרמו על ידי מתח נפשי.
מינונים מומלצים
- קביעת המינון המומלץ, במיוחד בילדים, היא מאתגרת בשל היעדר מחקרים מדעיים ספציפיים העוסקים בכך.
- רוב המחקרים הקיימים מתמקדים בשימוש למבוגרים, וגם אז קשה לכמת את המינון הנכון עבור ארומתרפיה או שימושים אחרים בגלל התרכובות הביו-אקטיביות המגוונות בצמח.
- עבור ארומתרפיה, ההנחיה הכללית היא להשתמש במידה המספיקה להעניק ארומה נעימה, כגון הדלקת מקלות קטורת. עם זאת, זה די סובייקטיבי ומשתנה על סמך העדפה ורגישות אישית.
- בחלק מהמחקרים[9] נמרחו קרמים, המכיל תערובת של מרווה מרושתת עם שמנים אתריים אחרים, על בטן הנבדקים, אך שוב, ריכוזים אלו הותאמו ספציפית לתכנון המחקרי והם לא מינונים סטנדרטיים.
- בילדים, המצב מורכב עוד יותר. גופם של ילדים מגיב בצורה שונה לטיפולים בצמחי מרפא, ומה שבטוח למבוגר עלול שלא להיות בטוח לילד. ללא מחקרים ספציפיים או ניסויים קליניים על ילדים, לא ניתן להמליץ עבורם על מינון בטוח ויעיל.
תופעות לוואי / אינטראקציות / בטיחות
אצל רוב האוכלוסייה, מרווה מרושתת נחשבת בטוחה בשימוש נכון. עם זאת, וכמו בכל תרופה צמחית, יכולות להיות תופעות לוואי ו/או אינטראקציה עם תרופות אחרות, ולכן נדרשת מידה של בזהירות.
תופעות לוואי
- השפעות הורמונליות: בשל השפעותיו הפוטנציאליות, דמויות האסטרוגן, הצמח עלול להשפיע על אנשים הסובלים ממצבים רפואיים הגורמים לרגישות הורמונלית. כגון סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן השחלות, אנדומטריוזיס או שרירנים ברחם. השימוש בו בתנאים אלה צריך להיות תחת הדרכה רפואית.
- השפעות סדטיביות: בשימוש בארומתרפיה או במריחה מקומית, הצמח יכול להגביר את ההשפעות של תרופות הרגעה או חומרי הרדמה, מה שעלול להוביל לנמנום מוגבר או ישנוניות.
- תגובות אלרגיות: תגובות אלרגיות נחשבות נדירות, אך עלולות להתרחש, במיוחד אצל אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת השפתניים. התסמינים יכולים לכלול פריחה בעור, נפיחות או קשיי נשימה.
- בעיות במערכת העיכול: במקרים מסוימים, צריכה פומית (בליעה) של מרווה עלולה לגרום להרגשת חוסר נוחות במערכת העיכול, הכוללת בחילות או התכווצויות בבטן.
אינטראקציות תרופתיות:
- תרופות הרגעה: עלולה להתקיים אינטראקציה עם תרופות הרגעה (מדכאות את מערכת העצבים המרכזית), שעלולה להגביר את השפעותיהן. התוצאה יכולה להיות נמנום יתר וקואורדינציה מוטורית לקויה. מה שמהווה סיכון, במיוחד במצבים שדורשים ערנות, כמו נהיגה או הפעלת מכונות.
- טיפולים הורמונליים: בהתחשב בהשפעות האסטרוגניות הפוטנציאליות שלו, עשויה להיות לצמח אינטראקציה עם טיפולים הורמונליים, במיוחד אלה המשמשים לטיפול בסוגי סרטן או מצבים רפואיים אחרים הרגישים להורמונים.
- תרופות נוגדות קרישה: למרות שאין תיעוד איכותי ומהימן, קיים חשש תיאורטי שמרווה עלולה להגביר את ההשפעה של תרופות נוגדות קרישה או נוגדות טסיות, ובכך להגביר את הסיכון לדימום.
ביבליוגרפיה
- [1] Zhou J, Xie X, Tang H, Peng C and Peng F (2022) The bioactivities of sclareol: A mini review. Front. Pharmacol. 13:1014105. doi: 10.3389/fphar.2022.1014105 https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fphar.2022.1014105/full
- [2] Wong J, Chiang YF, Shih YH, Chiu CH, Chen HY, Shieh TM, Wang KL, Huang TC, Hong YH, Hsia SM. Salvia sclarea L. Essential Oil Extract and Its Antioxidative Phytochemical Sclareol Inhibit Oxytocin-Induced Uterine Hypercontraction Dysmenorrhea Model by Inhibiting the Ca2+-MLCK-MLC20 Signaling Cascade: An Ex Vivo and In Vivo Study. Antioxidants (Basel). 2020 Oct 14;9(10):991. doi: 10.3390/antiox9100991. PMID: 33066489; PMCID: PMC7602146. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7602146/
- [3] Yang HJ, Kim KY, Kang P, Lee HS, Seol GH. Effects of Salvia sclarea on chronic immobilization stress induced endothelial dysfunction in rats. BMC Complement Altern Med. 2014 Oct 14;14:396. doi: 10.1186/1472-6882-14-396. PMID: 25311097; PMCID: PMC4200217. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4200217/
- [4] Behradmanesh S, Derees F, Rafieian-Kopaei M. Effect of Salvia officinalis on diabetic patients. J Renal Inj Prev. 2013 Jun 1;2(2):51-4. doi: 10.12861/jrip.2013.18. PMID: 25340127; PMCID: PMC4206016. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4206016/
- [5] Randjelović M, Branković S, Jovanović M, Kitić N, Živanović S, Mihajilov-Krstev T, Miladinović B, Milutinović M, Kitić D. An In Vitro and In Silico Characterization of Salvia sclarea L. Methanolic Extracts as Spasmolytic Agents. Pharmaceutics. 2023 Apr 29;15(5):1376. doi: 10.3390/pharmaceutics15051376. PMID: 37242618; PMCID: PMC10223974. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37242618/
- [6] Seol GH, Lee YH, Kang P, You JH, Park M, Min SS. Randomized controlled trial for Salvia sclarea or Lavandula angustifolia: differential effects on blood pressure in female patients with urinary incontinence undergoing urodynamic examination. J Altern Complement Med. 2013 Jul;19(7):664-70. doi: 10.1089/acm.2012.0148. Epub 2013 Jan 29. PMID: 23360656; PMCID: PMC3700459. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23360656/
- [7] Seol GH, Shim HS, Kim PJ, Moon HK, Lee KH, Shim I, Suh SH, Min SS. Antidepressant-like effect of Salvia sclarea is explained by modulation of dopamine activities in rats. J Ethnopharmacol. 2010 Jul 6;130(1):187-90. doi: 10.1016/j.jep.2010.04.035. Epub 2010 May 2. PMID: 20441789. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20441789/
- [8] Yang, H.J., Kim, K.Y., Kang, P. et al. Effects of Salvia sclarea on chronic immobilization stress induced endothelial dysfunction in rats. BMC Complement Altern Med 14, 396 (2014). https://doi.org/10.1186/1472-6882-14-396
- [9] Ou MC, Hsu TF, Lai AC, Lin YT, Lin CC. Pain relief assessment by aromatic essential oil massage on outpatients with primary dysmenorrhea: a randomized, double-blind clinical trial. J Obstet Gynaecol Res. 2012 May;38(5):817-22. doi: 10.1111/j.1447-0756.2011.01802.x. Epub 2012 Mar 22. PMID: 22435409.