הרבלי – רפואה טבעית עם גישה מדעית

טיפול תזונתי, צמחי מרפא, רפואה טבעית מסורתית ותוספי תזונה

טיפולים טבעיים בילדים עם ADHD ו-ADD

ילד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD עומד על שולחן בכתה, זורק מטוס נייר ומפריע לשיעור

במאמר זה נציג בפניכם 5 אפשרויות טבעיות, מגובות מחקרית, לטיפול בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ובהפרעת קשב וריכוז (ADD).

הטיפול ב-ADHD וב-ADD מהווה אתגר משמעותי ובעל חשיבות רבה לבריאות הנפשית של ילדים ומתבגרים.

הפרעות אלו משפיעות על כ-5-10% מהילדים ברחבי העולם, ומתאפיינות במגוון תסמינים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על הישגים אקדמיים, אינטראקציות חברתיות ואיכות החיים הכללית[1].

המאפיינים או התסמינים העיקרים של ADHD הם חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. ADD נחשבת לרוב כתת-קבוצה של ADHD, כאשר חוסר קשב הוא התסמין העיקרי, ללא ההיפראקטיביות או האימפולסיביות הבולטים ב-ADHD.

דוגמאות להמחשה

להלן תרחישי התנהגות אופייניים של ילד וילדה, הסובלים מ-ADHD ו- ADD בהתאמה, במהלך לימודיהם בבית הספר, על פי תיאור של הצוות החינוכי:

אלון, בן 9, אובחן עם ADHD

  • אלון מתעסק לעתים קרובות בכיסאו, מקיש בעיפרון על השולחן או משמיע קולות שונים.
  • לעתים קרובות הוא קם ממושבו בזמנים שבהם הוא צפוי ואמור לשבת במקומו.
  • במהלך השיעורים, אלון נוטה לפלוט תשובות מבלי להרים את ידו ומפריע למורה או לחברים לכיתה.
  • לעתים קרובות הוא מתחיל את המשימות שלו בהתלהבות אך מאבד במהירות את המיקוד ועובר למשימה אחרת מבלי להשלים את הראשונה.
  • אלון מגלה קושי בביצוע הוראות ונראה שהוא שוכח את מה שהוסבר לו זה עתה.
  • במהלך פעילות קבוצתית, אלון חסר מנוחה ומתקשה לחכות לתורו.

נעמה, בת 8, אובחנה עם ADD

  • נעמה נוהגת לחלום בהקיץ במהלך השיעור. מבטה אינו ממוקד במורה או במשימה העומדת על הפרק.
  • היא מתקשה לארגן את המשימות שלה ולפעול לפי הנחיות מרובות שלבים.
  • כאשר נותנת משימה, נעמה מתחילה בדרך כלל טוב, אבל אז מאבדת את המעקב אחר מה שהיא עשתה. היא עשויה להביט בחלל או להיראות כאילו היא אבודה במחשבותיה.
  • השולחן ועבודות בית הספר של נעמה נראים לעתים קרובות לא מאורגנים, והיא מאבדת מחברות, ספרים וכלי כתיבה לעתים קרובות.
  • היא לא גורמת להפרעות בכיתה ובדרך כלל שקטה, אבל צריכה שיחזרו בפניה על הסברים מספר פעמים רב.
  • בפעילויות קבוצתיות, ייתכן שנעמה לא תשתתף באופן פעיל או שנראה שאינה בטוחה במה שעליה לעשות.

הבדלים מרכזיים בין ADD ו-ADHD

  • היפראקטיביות ואימפולסיביות: אלון, עם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), מפגין התנהגויות היפראקטיביות ואימפולסיביות, כמו התפרעות, הפרעה וקושי להמתין לתורו. תסמינים אלה אופייניים לסוג ההיפראקטיבי/אימפולסיבי של ADHD.
  • חוסר תשומת לב: גם אלון וגם נעמה מראים סימנים של חוסר תשומת לב, אבל הביטוי שונה. בעוד שאלון אינו קשוב עקב היפראקטיביות ואימפולסיביות, הרי שחוסר הקשב של נעמה נובע יותר מכך שדעתה מוסחת בקלות, היא לא מאורגנת ושכחנית, ללא נוכחות של היפראקטיביות או אימפולסיביות.

גורמים ל-ADD ו-ADHD

הגורמים ל-2 ההפרעות קשורים למשחק גומלין מורכב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים: להלן פירוט:

גורמים גנטיים

  • היסטוריה משפחתית: ADD/ADHD מופיעים לעתים קרובות במשפחות, מה שמצביע על מרכיב גנטי משמעותי[2].
  • מחקר גנטי: גנים ספציפיים[3], במיוחד אלה המעורבים בוויסות דופמין, נקשרו ל-ADHD .

מבנה ותפקוד המוח

  • הבדלים נוירוביולוגיים: מחקרי[4] הדמיית מוח מראים הבדלים במוחם של אנשים עם ADHD, במיוחד באזורים השולטים בקשב ובשליטה בדחפים.
  • חוסר איזון של נוירוטרנסמיטורים: חוסר איזון במוליכים עצביים, כמו דופמין ונוראפינפרין, נחשבים כתורמים[5] להפרעות קשב וריכוז.

גורמים סביבתיים

  • חשיפה טרום לידתית: חשיפה של האם לרעלנים, אלכוהול וטבק, במהלך ההיריון, קשורה לסיכון מוגבר להפרעות קשב וריכוז בצאצא[6].
  • משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת: אלה נקשרו לסיכון גבוה[7] יותר ל-ADHD .

גורמים נוספים

  • השפעות פסיכו-חברתיות: אירועי חיים מלחיצים וחוסר תפקוד משפחתי עלולים להחמיר[8] תסמיני ADHD .
  • דיאטה ואורח חיים: באופן שנוי במחלוקת, מחקרים[9] מסוימים מצביעים על כך שגורמים תזונתיים מסוימים עשויים להשפיע על תסמיני הפרעת קשב וריכוז, אם כי זה לא מקובל בכל העולם.
  • פגיעה מוחית: פגיעה מוחית חמורה עלולה להוביל[10] לבעיות התנהגות הדומות ל-ADHD, אם כי מצב זה נדיר יחסית.

טיפולים קונבנציונליים

עיקר הטיפול הקונבנציונאלי ב-ADHD ו-ADD כולל בדרך כלל שילוב של תרופות לצד טיפולים התנהגותיים.

תרופות

הטיפול התרופתי כולל בעיקר שימוש בממריצים כמו מתילפנידאט (ידוע בשמות המסחריים "ריטלין" ו"קונצרטה") ואמפטמינים (למשל "אנטנט"), שהראו יעילות בניהול התסמינים במקרים רבים. עם זאת, יכולות להיות להם תופעות לוואי כמו הפרעות שינה, ירידה בתיאבון וסיכונים קרדיווסקולרים פוטנציאליים[11].

טיפולים התנהגותיים

טיפולים התנהגותיים מתמקדים בשינוי הסביבה ודפוסי ההתנהגות של הילד, כדי לשפר את הניהול והשליטה בסימפטומים.

צמחי מרפא ותוספי תזונה

השימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא, כגישה משלימה או אלטרנטיבית לטיפול הקונבנציונאלי ב-ADHD ול- ADD, נובע בין היתר מהרצון למצוא אלטרנטיביות יעילות לממריצים, עם פחות תופעות לוואי ובסיס טבעי יותר.

חומצות שומן אומגה 3

חומצות שומן מסוג אומגה 3, במיוחד EPA ו-DHA המצויות בשמן דגים, נחקרו בהרחבה בשל תפקידן בפעילות המוח ובריאותו. מחקרים[12] מצביעים על רמה נמוכה יותר של חומצות שומן אלו בילדים עם ADHD, מה שמצביע על תפקיד טיפולי פוטנציאלי.

תוספי אומגה 3 נקשרו לשיפור בקשב, היפראקטיביות ותפקוד קוגניטיבי כללי בילדים עם ADHD. מינון נפוץ נע בין 1-2 גרם ליום, אם כי היחס האופטימלי בין EPA ל-DHA עדיין בבדיקה.

תופעות הלוואי הן בדרך כלל מינימליות, אך עלולות לכלול טעם לוואי של דג בפה ותסמינים קלים במערכת העיכול. כמו כן, תוספי מזון אלה יכולים ליצור אינטראקציה עם תרופות נוגדות קרישה, מה שמחייב זהירות.

אבץ

אבץ, יסוד קורט חשוב להפעלת אנזימים רבים ובעל השפעה על ההורמונים ופעילות המוח. התגלה כי הוא קיים ברמות נמוכות יותר בילדים עם ADHD.

תוספת אבץ, במיוחד באוכלוסיות המועדות לפתח מחסור באבץ, הראתה[13] שיפורים בהיפראקטיביות, אימפולסיביות ותסמיני הפרעה חברתית. המינון המתאים משתנה בהתאם לצריכת האבץ בתזונה והגיל.

תופעות לוואי אפשריות כולל בחילות וטעם מתכתי. כמו כן תוספי אבץ עלולים ליצור אינטראקציה עם תרופות אנטיביוטיות מסוימות ולהפחית את יעילותן.

ג'ינקו בילובה

ג'ינקו בילובה ידוע היטב בהשפעותיו הפוטנציאליות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. מחקר[14] מ-2010 הדגים שיפורים בקשב בילדים עם ADHD בעקבות תוספת גינקו. יש לכייל בקפידה את המינון בילדים.

תופעות הלוואי מנטילתו יכולות לכלול הפרעות במערכת העיכול וכאבי ראש. גינקו בילובה עשוי גם לקיים אינטראקציה עם מדללי דם ו-SSRI (נוגדי דיכאון), מה שמחייב מעקב קפדני.

קמומיל

בקמומיל (בבונג דו גווני) נעשה שימוש רב ברפואה המסורתית בשל השפעותיו המרגיעות, והוא עשוי לסייע בהתמודדות עם חרדה והפרעות שינה הקשורות לעיתים קרובות ל-ADHD.

המחקר המדעי בילדים עם ADHD מוגבל, אולם השימוש בקמומיל כחומר הרגעה קל, מוכר היטב. הוא ניתן בדרך כלל במינון מוגבל בצורה של תה, ותופעות הלוואי, הנחשבות נדירות, יכולות לכלול תגובות אלרגיות.

כמו כן, קמומיל עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות הרגעה ומדללי דם.

פיקוגנול

פיקנוגנול הוא שמו המסחרי של נוגד חמצון בעל עוצמה רבה, המכיל ביופלבונואידים. הוא ומופק מקליפת עץ אורן שגדל בצרפת ונמכר כתמצית.

במחקר[15] בהקצאה אקראית, כפול סמיות ומבוקר פצלבו שפורסם ב-2006, השתתפו 61 ילדים, שקיבלו תוספת של 1 מ"ג/ק"ג ליום פיקנוגנול או פלצבו במשך 4 שבועות.

התוצאות הראו כי מתן פיקנוגנול למשך חודש גרם להפחתה משמעותית בהיפראקטיביות, משפר את הקשב ואת הקואורדינציה הוויזואלית-מוטורית וכן את הריכוז של ילדים עם ADHD. בקבוצת הפלצבו לא נמצאו השפעות חיוביות.

ביבליוגרפיה

  • [1] 1. Polanczyk G, de Lima MS, Horta BL, Biederman J, Rohde LA. The worldwide prevalence of ADHD: a systematic review and metaregression analysis. Am J Psychiatry. 2007 Jun;164(6):942-8. doi: 10.1176/ajp.2007.164.6.942. PMID: 17541055. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17541055/
  • [2] 2. Faraone SV, Perlis RH, Doyle AE, Smoller JW, Goralnick JJ, Holmgren MA, Sklar P. Molecular genetics of attention-deficit/hyperactivity disorder. Biol Psychiatry. 2005 Jun 1;57(11):1313-23. doi: 10.1016/j.biopsych.2004.11.024. Epub 2005 Jan 21. PMID: 15950004. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15950004/
  • [3] 3. Banaschewski T, Becker K, Scherag S, Franke B, Coghill D. Molecular genetics of attention-deficit/hyperactivity disorder: an overview. Eur Child Adolesc Psychiatry. 2010 Mar;19(3):237-57. doi: 10.1007/s00787-010-0090-z. Epub 2010 Feb 10. PMID: 20145962; PMCID: PMC2839490. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2839490/
  • [4] 4. Shaw, P., Eckstrand, K., Sharp, W., Blumenthal, J., Lerch, J. P., Greenstein, D., Clasen, L., Evans, A., Giedd, J., & Rapoport, J. L. (2007). Attention-deficit/hyperactivity disorder is characterized by a delay in cortical maturation. Proceedings of the National Academy of Sciences, 104(49), 19649-19654. https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.0707741104
  • [5] 5. Del Campo, N., Chamberlain, S. R., Sahakian, B. J., & Robbins, T. W. (2011). The roles of dopamine and noradrenaline in the pathophysiology and treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder. Biological Psychiatry, 69(12), e145-e157. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0006322311002605
  • [6] 6. Linnet, K. M., Dalsgaard, S., Obel, C., Wisborg, K., Henriksen, T. B., Rodriguez, A., Kotimaa, A., Moilanen, I., Thomsen, P. H., Olsen, J., & Jarvelin, M. R. (2003). Maternal lifestyle factors in pregnancy risk of attention deficit hyperactivity disorder and associated behaviors: Review of the current evidence. American Journal of Psychiatry, 160(6), 1028-1040. https://ajp.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ajp.160.6.1028
  • [7] 7. Halmøy A, Klungsøyr K, Skjærven R, Haavik J. Pre- and perinatal risk factors in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder. Biol Psychiatry. 2012 Mar 1;71(5):474-81. doi: 10.1016/j.biopsych.2011.11.013. Epub 2011 Dec 24. PMID: 22200325. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22200325/
  • [8] 8. Deault, L. C. (2010). A systematic review of parenting in relation to the development of comorbidities and functional impairments in children with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Child Psychiatry & Human Development, 41(2), 168-192 https://link.springer.com/article/10.1007/s10578-009-0159-4
  • [9] 9. Nigg JT, Lewis K, Edinger T, Falk M. Meta-analysis of attention-deficit/hyperactivity disorder or attention-deficit/hyperactivity disorder symptoms, restriction diet, and synthetic food color additives. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2012 Jan;51(1):86-97.e8. doi: 10.1016/j.jaac.2011.10.015. PMID: 22176942; PMCID: PMC4321798. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22176942/
  • [10] Max, J. E., Schachar, R. J., Levin, H. S., Ewing-Cobbs, L., Chapman, S. B., Dennis, M., Saunders, A., & Landis, J. (2005). Predictors of attention-deficit/hyperactivity disorder within 6 months after pediatric traumatic brain injury. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 44(10), 1032-1040. https://psycnet.apa.org/record/2005-11523-014
  • [11] 11. Cortese, S., Adamo, N., Del Giovane, C., Mohr-Jensen, C., Hayes, A. J., Carucci, S., … Coghill, D. (2018). Comparative efficacy and tolerability of medications for attention-deficit hyperactivity disorder in children, adolescents, and adults: a systematic review and network meta-analysis. The Lancet Psychiatry, 5(9), 727-738. https://www.thelancet.com/journals/lanpsy/article/PIIS2215-0366(18)30269-4/fulltext
  • [12] 12. Hawkey, E., & Nigg, J. T. (2014). Omega‐3 fatty acid and ADHD: Blood level analysis and meta-analytic extension of supplementation trials. Clinical Psychology Review, 34(6), 496-505. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25181335/
  • [13] 13. Bilici, M., Yildirim, F., Kandil, S., Bekaroğlu, M., Yildirmiş, S., Değer, O., … Aksu, H. (2004). Double-blind, placebo-controlled study of zinc sulfate in the treatment of attention deficit hyperactivity disorder. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 28(1), 181-190. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0278584603002471
  • [14] 14. Salehi, B., Imani, R., Mohammadi, M. R., Fallah, J., Mohammadi, M., Ghanizadeh, A., … Akhondzadeh, S. (2010). Ginkgo biloba for attention-deficit/hyperactivity disorder in children and adolescents: a double-blind, randomized controlled trial. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 34(1), 76-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19815048/
  • [15] 15. Trebatická J, Kopasová S, Hradecná Z, Cinovský K, Skodácek I, Suba J, Muchová J, Zitnanová I, Waczulíková I, Rohdewald P, Duracková Z. Treatment of ADHD with French maritime pine bark extract, Pycnogenol. Eur Child Adolesc Psychiatry. 2006 Sep;15(6):329-35. doi: 10.1007/s00787-006-0538-3. Epub 2006 May 13. PMID: 16699814. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16699814/

טיפולים טבעיים בילדים עם ADHD ו-ADD
0 0 הצבעות
דירוג מאמר
הרשמה
הודעה על
0 תגובות
החדשה ביותר
הישן ביותר קיבל את מירב ההצבעות
משוב מוטבע
צפיה בכל התגובות
Scroll to top

תפריט נגישות