הרבלי – רפואה טבעית עם גישה מדעית

טיפול תזונתי, צמחי מרפא, רפואה טבעית מסורתית ותוספי תזונה

טיפול טבעי בחרדות

פנים של נערה שסובלת מחרדה

במאמר זה נבחן לעומק תרופות ביתיות וצמחי מרפא לטיפול טבעי בחרדה, נסקור את מנגנוני הפעולה הכימיים והביולוגיים שלהן, מינונים מומלצים, תופעות לוואי אפשריות ואינטראקציות בין תרופתיות.

מהי חרדה?

חרדה היא מצב בריאותי נפשי נפוץ המתאפיין בדאגה מוגזמת, פחד ואי שקט, המובילים לעתים קרובות למצוקה פיזית ורגשית. חרדה יכולה להתבטא בצורות שונות, כגון הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת חרדה חברתית, הפרעת פאניקה ופוביות ספציפיות.

יש לדעת כי חרדה לכשעצמה, היא תגובה טבעית למצבי לחץ. אולם חרדה כרונית חריפה, יכולה להיות מתישה ולפגוע באופן קשה באיכות חייו של האדם הסובל, וסביבתו הקרובה. מצב זה מחייב אבחון וטיפול.

הפרעות חרדה

הפרעות חרדה הן מצב רפואי מורכב. הן יכולות להופיע כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. תסמינים נפוצים של חרדה כוללים: דאגה מוגזמת, חוסר שקט, מתח שרירי, עצבנות, קשיי ריכוז, דופק מהיר, הזעה, בחילות, קוצר נשימה ונדודי שינה.

סיבות רפואיות וטיפול רפואי

גורמים רפואיים לחרדה כוללים חוסר איזון הורמונלי, מחלות רקע שונות ותופעות לוואי תרופתיות. חיוני לשלול גורמים אלה ואחרים, ולכן יש לבצע הערכה רפואית יסודית לפני מתן טיפול כלשהו.

לאחר האבחנה, ניתן לטפל בהפרעות חרדה באמצעות התערבויות רפואיות שונות, הכוללות:

  1. פסיכותרפיה (כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי).
  2. תרופות (כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים או תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים).
  3. שינויים באורח החיים (פעילות גופנית, ניהול מתח ותזונה מאוזנת).
  4. טיפולים משלימים (יוגה, מדיטציה ודיקור)

תרופות טבעיות וצמחי מרפא לחרדה

להלן רשימת צמחי מרפא, בעלי יעילות מדעית מוכחת, היכולים לתמוך בטיפולים התרופתיים או הפסיכולוגיים הקיימים, ולעתים אף לשמש אלטרנטיבה טבעית להתמודדות עם חרדות.

לבנדר (Lavandula angustifolia)

אזוביון רפואי, הידוע בכינויו לבנדר, הוא אחד מצמחי המרפא הפופולריים ביותר המשמשים להקלה על חרדה. לבנדר נחקר רבות בשל השפעותיו נוגדות החרדה. מאמינים שהוא פועל בעזרת אינטראקציה עם קולטני GABA במוח, ומקדם הרפיה.

מחקרים מצביעים על כך ששאיפת שמן אתרי לבנדר או נטילתו בצורת תוסף יכולה לעזור להפחית תסמיני חרדה. המינון המומלץ למבוגרים הוא בדרך כלל 80-160 מ"ג שמן לבנדר ליום.

קמומיל / בבונג (German Chamomile, Matricaria recutita)

בבונג, הידוע בשמו הלועזי קמומיל, הוא צמח חד שנתי, הידוע בסגולותיו המרגיעות. הקמומיל מכיל תרכובות כמו אפגנין הנקשרות לקולטני בנזודיאזפינים במוח, וגורמות להפחתת חרדה.

תה קמומיל הוא דרך פופולרית ונוחה לצרוך אותו. מינון מומלץ למבוגרים הוא 400-1,600 מ"ג ליום.

שעונית רפואית / פסיפלורה (Passiflora incarnate, Passiflora incarnate)

שעונית רפואית, או בשמה הנפוץ פסיפלורה, שימשה באופן מסורתי כתרופה טבעית לחרדה. הסברה היא שהצמח מגביר את רמות ה-GABA במוח, דבר הגורם להרפיה והפחתת חרדה.

המינונים המומלצים של תמצית פסיפלורה למבוגרים נעים בין 500-1,000 מ"ג ליום.

שורש ולריאן רפואי (Valeriana officinalis)

ולריאן רפואי הוא צמח רב שנתי. נעשה שימוש בשורש ולריאן בשל השפעותיו המרגיעות והמשככות חרדה. ולריאן רפואי פועל על קולטני GABA ויכול גם לסייע בשיפור איכות השינה, לכן הוא נחשב לשימושי במיוחד עבור הפרעות שינה הקשורות לחרדה.

מינון מקובל במבוגרים הוא 300-900 מ"ג הנלקחים כשעה לפני השינה.

שורש קווה קווה / Kava-Kava

קאווה קאווה (שם בוטני: Piper methysticum) הוא שיח רב שנתי שמקורו בדרום האוקיינוס השקט, והתפרסם בתכונותיו נוגדות החרדה. מרכיבים הנמצאים בשורש קווה-קווה מקיימים אינטראקציה עם קולטני ה-GABA במוח, ומייצרים אפקט מרגיע.

עם זאת, יש לציין כי לקווה קווה עלולות להיות השפעות רעילות בכבד, בקרב אנשים מסוימים. לכן חשוב להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך לפני נטילה. המינון המומלץ האפקטיבי שונה בין אדם לאדם אך בדרך כלל 70-250 מ"ג קוואלקטונים (תרכובות לקטונים, הרכיבים הפעילים בצמח) מדי יום למבוגרים.

מנגנוני פעולה

הפעילות נוגדת החרדה של צמחי מרפא מבוססת על מנגנונים שונים. כאשר רובם מקיימים אינטראקציה עם קולטני ה-GABA במוח, אשר ממלאים תפקיד מכריע בהפחתת התרגשות עצבית, קידום הרפיה והפחתת חרדה.

מחקרים מדעיים

מחקרים מדעיים רבים בדקו את היעילות של צמחי מרפא אלה בטיפול בחרדה:

  1. לבנדר: מחקר[1] שפורסם ב-International Journal of Neuropsychopharmacology 2010 מצא כי כמוסות שמן לבנדר הפחיתו משמעותית את תסמיני החרדה אצל אנשים עם הפרעת חרדה כללית (GAD).
  2. קמומיל: מחקר[2] אקראי מבוקר, שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychopharmacology (2009) , דיווח שתמצית קמומיל הפחיתה את הסימפטומים של GAD במשתתפי הניסוי יותר מאשר הקבוצה שקיבלה פלצבו.
  3. פסיפלורה: בסקירה[3] שיטתית שפורסמה בכתב העת Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics (2013) הגיעו החוקרים למסקנה כי פסיפלורה יכולה להועיל בהפחתת תסמיני החרדה.
  4. שורש ולריאן: מחקר[4] שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychopharmacology (2011) מצא כי תמצית שורש ולריאן שיפרה את איכות השינה והפחיתה את תסמיני החרדה במשתתפים.
  5. קאווה-קאווה: היעילות של קווה-קווה להפחתת תסמיני חרדה נבדקה במחקרים שונים, כולל סקירה[5] שיטתית ב-Journal of Clinical Psychopharmacology 2013 שהדגימה את היתרונות של הצמח.

תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות

טיפולים טבעיים אלה לחרדה אמנם מציעים הקלה ותמיכה, אולם הם אינם נטולי תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות אפשריות. תופעות לוואי נפוצות העלולות להופיע במהלך השימוש בצמחי מרפא כוללות: נמנום, קלקול קיבה ותגובות אלרגיות.

בנוסף, צמחי מרפא אלה עשויים לקיים אינטראקציה עם תרופות מסוימות, כולל תרופות הרגעה, נוגדי קרישה ותרופות נוגדות דיכאון. לכן חיוני להתייעץ עם רופא לפני הוספת תרופות טבעיות או תרופות ללא מרשם להתמודדות עם חרדה, במיוחד בקרב אנשים הנוטלים תרופות מרשם.

סיכום ומסקנות

חרדה היא מצב בריאותי נפשי שכיח ומטריד, שיכול להשפיע באופן משמעותי ושלילי על איכות החיים. טיפולים רפואיים תרופתיים ופסיכותרפיה נותרו הגישות העיקריות לניהול הפרעות חרדה, אולם אנשים רבים חוקרים ומנסים טיפולים משלימים ממקור טבעי כגון תרופות צמחיות.

לבנדר, קמומיל, פסיפלורה, שורש ולריאן וקווה-קווה שסקרנו לעיל, מוכרים כצמחי מרפא פופולאריים ושכיחים לטיפול תומך בתסמיני חרדה. צמחי מרפא אלו יכולים לפעול באמצעות מנגנונים שונים, כגון הגברת פעילות ה-GABA במוח. מחקרים מדעיים מספקים ראיות התומכות בשימוש בהם.

עם זאת, חיוני לגשת לתרופות צמחיות בזהירות, ולקחת בחשבון כי עלולות להיות להן תופעות לוואי ואינטראקציות בין תרופתיות. התייעצות עם רופא או גורם רפואי מהימן אחר חיונית כדי להבטיח שתרופות צמחיות בטוחות ומתאימות לנסיבות הספציפיות שלך.

בשימוש אחראי ותחת הדרכה נכונה, צמחי מרפא אלו ואחרים עשויים לספק תמיכה, רבת ערך, בהקלה על תסמיני חרדה וקידום איכות החיים ותחושת הבריאות הכללית.

ביבליוגרפיה

  • [1] Woelk, H., & Schläfke, S. (2010). A multi-center, double-blind, randomised study of the Lavender oil preparation Silexan in comparison to Lorazepam for generalized anxiety disorder. Phytomedicine, 17(2), 94-99. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19962288/
  • [2] Amsterdam, J. D., & Shults, J. (2009). A randomized, double-blind, placebo-controlled trial of oral Matricaria recutita (chamomile) extract therapy for generalized anxiety disorder. Journal of Clinical Psychopharmacology, 29(4), 378-382. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19593179/
  • [3] Miroddi, M., Calapai, G., Navarra, M., Minciullo, P. L., & Gangemi, S. (2013). Passiflora incarnata L.: ethnopharmacology, clinical application, safety and evaluation of clinical trials. Journal of Ethnopharmacology, 150(3), 791-804. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24140586/
  • [4] Taavoni, S., Ekbatani, N., Kashaniyan, M., & Haghani, H. (2011). Effect of valerian on sleep quality in postmenopausal women: a randomized placebo-controlled clinical trial. Menopause, 18(9), 951-955. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21775910/
  • [5] Sarris, J., Stough, C., Teschke, R., Wahid, Z. T., Bousman, C. A., Murray, G., … & Ng, C. (2013). Kava in the treatment of generalized anxiety disorder: a double-blind, randomized, placebo-controlled study. Journal of Clinical Psychopharmacology, 33(5), 643-648. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23635869/

טיפול טבעי בחרדות
0 0 הצבעות
דירוג מאמר
הרשמה
הודעה על
0 תגובות
החדשה ביותר
הישן ביותר קיבל את מירב ההצבעות
משוב מוטבע
צפיה בכל התגובות
Scroll to top

תפריט נגישות