שם עממי:
גראס, ויד, ג'וינט, מריחואנה, חשיש, גנג'ה, צינגלה, פייסל
שם מדעי:
קנאביס סאטיבה
משפחה:
קנאביים
חלקי הצמח בשימוש:
- עלים ופרחים: משמשים בעיקר למטרות רפואיות ופנאי בשל תכונותיהם הפסיכואקטיביות.
- זרעים: בשל ערכם התזונתי, משמשים להזנת ציפורים, ולהפקת שמן זרעי המפ, המיועד לבישול וקוסמטיקה.
- גבעולים: משמש לסיבים בייצור טקסטיל, חבל, נייר וחומרי בניין.

מקור
מאמינים שמקורו של צמח קנאביס סאטיבה הוא במרכז אסיה, ובמיוחד באזורים שהם כיום חלק ממונגוליה ודרום סיביר.
עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שבני אדם השתמשו בצמח זה למעלה מ-10,000 שנים, בתחילה עבור הזרעים והסיבים שלו. עם הזמן, תכונותיו המגוונות הביאו להתפשטותו על פני הגלובוס, תוך שהוא מסתגל למגוון רחב של תנאי אקלים ותרבויות.
תפוצה
ממרכז אסיה, הצמח נדד בין יבשות, בסיוע הגירה וסחר אנושיים. יכולת ההסתגלות שלו לסביבות שונות אפשרה לו לשגשג באזורים מגוונים, כמו האקלים הטרופי של דרום מזרח אסיה והאזורים הקרירים והממוזגים של צפון אירופה וצפון אמריקה.
הודות לכך, החל מהמאה ה-19, הפך הקנאביס לצמח בעל תפוצה גלובלית, שתורבת בשל הסיבים, הזרעים ותכונותיו הפסיכואקטיביות.
בית גידול
קנאביס סאטיבה משגשג במגוון בתי גידול, ומציגה יכולת הסתגלות יוצאת דופן, שלא נמצאת בקרב מיני אחרים. הוא יכול לגדול באקלים טרופי וסובטרופי, באזורים ממוזגים ואפילו בתנאים צחיחים, כל עוד יש אספקת מים מספקת.
בדרך כלל, הוא מעדיף קרקעות מנוקזות היטב עם תכולת תזונה עשירה, ופורח הן בשדות מעובדים והן כצמח בר. במצבו הטבעי, הצמח נמצא לעתים קרובות ליד מקורות מים, על גדות הנהר והיכן שיש צמיחה של עשב, מה שמעיד על העדפתו לסביבות לחות ופוריות.
מאפיינים בוטניים ומורפולוגיים
עלים
עלי הקנאביס סאטיבה הם המאפיין הבולט והפופולארי ביותר שלו, המתוארת לעתים קרובות באמנות, תרבות ועוד. הם יוצאים ממפרקים על גבי הגבעול ומורכבים באופן המזכיר כף יד או מניפה.
העלונים הדקים והמשוננים יוצאים מנקודה מרכזית. מספר העלונים יכול להשתנות מאוד, בדרך כלל בין חמישה לשלושה עשר לכל עלה, עם גוון ירוק עשיר שיכול להתכהות או להתבהר בהתאם לגורמים שונים, כולל תנאי הסביבה ובריאות הצמח.
עלים אלה ממלאים תפקיד מכריע ביכולת הפוטוסינתזה של הצמח והנשימה, וכוללים נקבוביות זעירות הנקראות סטמטות המקלות על חילופי גזים.
פרחים
קנאביס סאטיבה היא דו-ביתית, כלומר צמחים בודדים. הם בדרך כלל זכר (מייצר אבקה) או נקבה (מייצרת זרעים), אם כי יש גם מקרים של הרמפרודיטיים. פרחי (קולה) הקנאביס סאטיבה הם המקום שבו מתרחש קסם הרבייה.
פרחים זכריים קטנים, ירוקים חיוורים עד צהובים, ותלויים באשכולות רופפים (תפרחות), ומשחררים אבקה כדי להפרות את הפרחים הנקביים. התפרחות הנקביות מורכבת יותר ויש להן חשיבות מרכזית אצל מגדלי קנאביס עבור THC (טטרהידרוקנבינול), CBD (קנאבידיול) וקנבינואידים אחרים.
פרחים אלו ארוזים בצפיפות בתפרחות, לרוב מכוסים בטריכומות, שהן שערות זעירות ובלוטות המייצרות שרף עשיר בקנבינואידים וטרפנים.
גבעול
הגבעול של הצמח הוא מבנה יציב וסיבי, שנועד לתמוך בצמיחה לגובה ולהקל על הובלת חומרי הזנה ומים. קנאביס יכול לצמוח לגבהים מרשימים, כאשר זנים מסוימים מגיעים לגובה של יותר מ- 6 מטרים, אם כי רוב הזנים התרבותיים מגודלים לגבהים נמוכים יותר כדי להקל על הקטיף.
אופיו הסיבי של הגבעול הפך את הקנאביס למקור רב ערך לחומרי לטקסטיל, חבלים ונייר, תוך ניצול החוזק והעמידות שלו.
זרעים
זרעי הקנאביס קטנים, עגולים, וכוללים משטח חלק המסומן על ידי וריאציות צבע עדינות, החל מחום בהיר ועד לחום כהה. הם עטופים במעטפת מגן המאכלסת את הנבט ואת הקוטילונים, העלים הראשונים שצצים עם הנביטה.
זרעים אלו אינם רק אמצעי הרבייה של הצמח אלא נקצרים גם בשל ערכם התזונתי, שעשיר בחומצות שומן חיוניות, חלבון ומינרלים שונים.
שורשים
למערכת השורשים תפקיד קריטי בבריאות הכללית של הצמח וביכולתו לספוג מים וחומרי מזון. קנאביס מפתח בדרך כלל שורש, שמגיע לעומק האדמה, מעגן את הצמח ומגיע למאגרי לחות וחומרי הזנה הנמצאים בעומק הקרקע.
השורשים מוקפים ברשת של שורשים סיביים קטנים יותר שמתפשטים החוצה, ומגדילים עוד יותר את טווח ההגעה של הצמח אל האדמה שמסביב. היעילות של מערכת שורשים זו מאפשרת לקנאביס סאטיבה לשגשג במגוון סוגי ותנאי קרקע.
רכיבים פעילים
קנבינואידים: מרכיבי הליבה
במרכז ההשפעות הרבות של קנאביס סאטיבה נמצאים הקנבינואידים. זוהי קבוצה של תרכובות הנמצאות באופן בלעדי בצמח הקנאביס. בין אלה, בולט THC (טטרהידרוקנבינול) כמרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי, והאחראי להשפעות הפסיכולוגיות של הצמח.
ה- CBD (קנאבידיול), לעומת זאת, אינו פסיכואקטיבי, מאזן את ההשפעות של ה-THC, ומוסיף לפרופיל המורכב של הצמח. מעבר לשני מרכיבים אלו, הקנאביס מכיל יותר ממאה קנבינואידים נוספים כמו CBN (קנבינול) ו-CBG (קנאביגרול), שכל אחד מהם תורם להרכב הכימי וההשפעות הייחודיות של הצמח.
טרפנים: הזן הארומטי
אחריו מקרוב הטרפנים, התרכובות שנותנות לקנאביס סאטיבה את הארומה והטעם הייחודיים שלו. מירסין (Myrcene) למשל, מעניק ניחוח מחריף ואדמתי, בעוד שלימונן מציע רעננות הדרים.
השפעת הטרפנים אינה מוגבלת רק לריח הצמח, והם גם מקיימים אינטראקציה עם הקנבינואידים כדי לשפר או לשנות את ההשפעות של הצמח, תופעה המכונה אפקט הפמליה. הסינרגיה הזו בין קנבינואידים וטרפנים, היא תחום עניין מרכזי הן עבור חוקרים והן עבור מגדים.
פלבנואידים: נוגדי החמצון
הצמח מכיל גם פלבנואידים, שהם קבוצת מרכיבים פוליפנולים האחראים לצבעים העזים בפירות וירקות.
בקנאביס, פלבנואידים כמו קוורציטים (Quercetin), הידועים בתכונותיהם נוגדות החמצון, וקאנפלבין, הייחודי לקנאביס, תורמים לצבע הצמח, מציעים יתרונות נוגדי חמצון פוטנציאליים, ועשויים לקיים אינטראקציה עם תרכובות צמחיות אחרות כדי לקדם את ההשפעותיו הכלליות.
תפקידם חורג מעבר לאספקט האסתטי, מה שמרמז על מורכבות עמוקה יותר בכימיה של הצמח.
חומצות שומן ושמנים אתריים
בנוסף, זרעי קנאביס סאטיבה עשירים בחומצות שומן, בהן אומגה 3 ואומגה 6, החיוניות לבריאותנו, אך הן לא מיוצרות בגוף האדם ולכן יש לצרוך אותן ממקורות חיצוניים. זרעים אלה, המשמשים לעתים קרובות לייצור שמן המפ, הנם בעלי ערך תזונתי משמעותי.
בנוסף הצמח מייצר שמנים אתריים, שבדומה לטרפנים, תורמים לפרופיל הארומטי שלו ועשויים להיות בעלי סט של תכונות מועילות.
שימושים ברפואה העממית
פרקטיקות סיניות עתיקות
בסין העתיקה, קנאביס סאטיבה זכה להערצה הודות לסגולותיו הרפואיות. הוא נרשם עבור שפע של מצבים, כולל הקלה על כאבים, נדודי שינה וראומטיזם. הסינים ניצלו כל חלק של הצמח, מזרעים ועד עלים, וזיהו את הרבגוניות שלו בשלב מוקדם.
ההרבליסט הסיני המפורסם, הקיסר שן נונג, תיעד את היתרונות הטיפוליים של קנאביס בפרמקופיה (מדריך רפואה ורוקחות) שלו, תוך שימת דגש על משמעותו בפרקטיקות רפואיות.
איורוודה הודית
ברפואה האיורוודית, שהיא מערכת הודית עתיקה של ריפוי, ממלא קנאביס סאטיבה תפקיד מכריע, המכונה "Vijaya". נעשה שימוש בצמח לטיפול במגוון רחב של מחלות, כגון חרדה, הפרעות שינה ובעיות במערכת העיכול.
בנוסף נעשה בו שימוש בטקסים דתיים ורוחניים המדגישים את מקומו החשוב בתרבות ההודית, והיותון אמצעי המגשר על הפער בין שיטות רפואיות ורוחניות.
רפואות מזרח תיכוניות
במזרח התיכון, הקנאביס שולב ברפואה המסורתית באמצעות השימוש בו בצורה של חשיש, המופק מהטריכומות של הצמח. בעיקר זכו להכרה סגולותיו לשיכוך כאב והרגעה.
ישנם טקסטים מזרח תיכוניים, מתקופת ימי הביניים, המזכירים את השימוש בו לטיפול באפילפסיה, כאבי ראש, ומציינים את השפעותיו המרגיעות על מערכת העצבים.
רפואה אפריקאית
יכולת ההסתגלות של קנאביס סאטיבה לתנאי אקלים מגוונים, אפשרה את השימוש בו ברפואת צמחים מסורתית ברחבי יבשת אפריקה. התרבויות האפריקאיות השתמשו בצמח לטיפול במלריה, חום, אסטמה, וגם כחומר חיטוי. בנוסף, שולב השימוש בו באירועים חברתיים וטקסיים המדגימים את תפקידו הרב-גוני בחברות מסורתיות.
תרופות עממיות אירופאיות
הקנאביס הגיע לאירופה מאוחר יחסית, אולם מצא במהירות את מקומו ברפואה העממית, במיוחד בצורת שמנים ותה של זרעי קנבוס. האירופים השתמשו בו הודות לתכונותיו האנטי דלקתיות ומשככות הכאבים, וטיפלו בכעזרתו במגוון מצבים, החל משיעול והצטננות ועד להקלה על כאבי שרירים ושיפור בריאות הלב.
שימוש רפואי מבוסס מחקר
לקנאביס סאטיבה יש הפוטנציאל רפואי עצום הנבדק בשנים האחרונות לעומק. להלן סקירת השימושים הרפואיים המוכחים והפוטנציאליים שלו, הנתמכים על ידי מחקרים מדעיים.
כאב כרוני ודלקת
קנאביס סאטיבה נמצא כבעלת תכונות משככות כאב משמעותיות, מה שהופך אותו לאפשרות טובה לניהול כאבים כרוניים ודלקות. מחקרים[1] מדגישים את הקנבינואידים, כמו THC ו-CBD, כתורמים מרכזיים להשפעות אלו, עם מנגנונים פוטנציאליים הכוללים ויסות של מסלולי כאב והפחתת תגובות דלקתיות בגוף.
הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות
מחקר[2] מקיף מצביע על כך שקנאביס סאטיבה עשויה להועיל להפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות. לדוגמה, התרכובות שלו הראו הבטחה בהפחתת תסמינים של אפילפסיה, טרשת נפוצה ומחלת פרקינסון.
ככל הנראה באמצעות אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף. בנוסף, קנבינואידים נחקרו לגביי הפוטנציאל שלהם להקל על סימפטומים של חרדה, דיכאון ו-PTSD, ומציעים תקווה למצבים שונים בתחום הבריאות הנפשית, שלעתים קרובות עמידים לטיפולים קונבנציונאליים.
טיפול פליאטיבי בסרטן
הוכח כי קנאביס סאטיבה הנו טיפול פליאטיבי (תומך) יעיל לסרטן, במיוחד בהקלה על בחילות והקאות הנגרמות על ידי כימותרפיה. לקנבינואידים מסוימים עשויות להיות גם השפעות אנטי-גידוליות ישירות, אם כי יש צורך במחקר[3] נוסף כדי להבין היטב את המנגנונים הללו ואת השלכותיהם הקליניות.
בריאות מטבולית ועיכול
מחקר[4] מצביע על כך שקנאביס סאטיבה יכול למלא תפקיד בשיפור הבריאות המטבולית והעיכול. לדוגמה, התכונות האנטי דלקתיות שלו עשויות להועיל לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית . יתר על כן, קנבינואידים נקשרו להשפעות חיוביות על רגישות לאינסולין וניהול משקל, מה שמדגיש תפקיד פוטנציאלי במאבק בהשמנת יתר וסוכרת.
תכונות אנטי-מיקרוביאליות
מחקרים[5] אחרונים חשפו גם את התכונות האנטי-מיקרוביאליות של קנאביס סאטיבה, יכולת שמצביעה על השימוש הפוטנציאלי שלו במלחמה בזיהומים חיידקיים ופטרייתיים. הוא עשוי להיות בעל ערך במיוחד בשל העמידות ההולכת ומתפשטת לאנטיביוטיקה, ולהציע אלטרנטיבה טבעית או השלמה לאנטי-מיקרוביאלים הקונבנציונאלית.
מחלת אלצהיימר והפרעות נוירודגנרטיביות
מחקר[6] הדגיש את הפוטנציאל של קנאביס סאטיבה בניהול מחלות ניווניות, כגון אלצהיימר ומחלת פרקינסון. תמציות הצמח, ובמיוחד קנבינואידים כמו CBD, הראו הבטחה בעיכוב אנזימים בהם אצטילכולין אסטראז ו-β-secretase, הממלאים תפקידים בפתולוגיה של אלצהיימר.
הממצאים מצביעים על מנגנון פוטנציאלי שדרכו עשוי השימוש בצמח למתן את ההתקדמות של אלצהיימר ומצבים דומים .
מתח חמצוני ומצבים דלקתיים
מחקרים[7] הוכיחו כי לצמח יש ההשפעות המגנות על הכבד, והדגימו את יכולתו לווסת את פרופיל השומנים בכבד, להפחית את הגלוקונאוגנזה (מסלול מטבולי ליצירת גלוקוז), ולהתמודד עם מתח חמצוני הקשור לפגיעה בכבד. המחקרים בצמח מציעים אפשרויות יישומיות נרחבות יותר בניהול מתח חמצוני ומצבים דלקתיים קשורים, וכאפקט מגן מפני נזקי חמצון .
קורונה וזיהומים ויראליים
מחקר[8] חדש העריך את הפוטנציאל של קנאביס סאטיבה בהקשר של מגיפת הקורונה. הוא בדק את הפעילות של קנבינואידים נגד חלבוני מפתח המעורבים בזיהום SARS-CoV-2. כאשר הממצאים הצביעו על כך שקנבינואידים מסוימים עשויים לעכב את יכולתו של הנגיף להשתכפל.
התוצאות סוללות את הדרך לפיתוח טיפולים מבוססי קנאביס בזיהומים ויראליים, ובהם קורונה.
פעילות אנטי – מיקרוביאלית
קנאביס סאטיבה נמצא[9] כבעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות נגד מגוון של חיידקים ופטריות פתוגניות. הממצאים תומכים בשימוש הפוטנציאלי בצמח כחומר אנטי-מיקרוביאלי, שעשוי להיות בעל ערך רב, בעיקר במאבק נגד זני חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה .
רבייה ותפקוד האשכים
במחקר[10] שבדק על ההשפעות של הצמח על תפקוד לקוי של האשכים, שנגרמת על ידי חמצון, נמצא שתמציות הצמח יכולות להפחית את המתח החמצוני ברקמות האשכים.
הממצאים מצביעים על יתרונות הגנתיים פוטנציאליים של הצמח מפני פגיעה באשכים, המדגישים את יכולתו לתמוך בבריאות מערכת הרבייה. לכן ובהתחשב בהשפעות ההורמונליות של הצמח, השימוש בו לרוב אינו מומלץ לילדים או מתבגרים ללא פיקוח רפואי.
תופעות לוואי / אינטראקציות / בטיחות
תופעות לוואי:
- קנאביס סאטיבה מגיע גם עם שורה של תופעות לוואי היכולות להיות שונות מאוד בין אדם לאדם, וקשורות בין היתר לשיטת הצריכה, המינון והביולוגיה של האדם.
- תופעות לוואי שכיחות כוללות יובש בפה, עיניים אדומות, תיאבון מוגבר, שינוי בתפיסת הזמן, שינויים במצב הרוח ופגיעה בזיכרון ובקואורדינציה. מינונים גבוהים יותר, במיוחד של זנים עשירים ב-THC, עלולים להוביל לתופעות חמורות יותר כמו חרדה, פרנויה, התקפי פאניקה והזיות.
- שימוש כרוני בקנאביס עלול להוביל לתופעות לוואי ארוכות טווח, בהן ירידה קוגניטיבית, מוטיבציה מופחתת, תלות ובעיות נשימה, במידה והצמח נצרך באמצעות עישון. יתר על כן, בפלחי אוכלוסיה מסוימים, הכוללים מתבגרים ואנשים עם נטייה להפרעות נפשיות, עשויים להתמודד עם סיכונים מוגברים, ובהם פוטנציאל לפתח הפרעות פסיכיאטריות, למשל סכיזופרניה.
אינטראקציות תרופתיות
- הקנבינואידים מקיימים אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף, ויכולים גם להשפיע על חילוף החומרים של תרופות שונות, הקשורה לפעולתן על מערכת האנזים ציטוכרום P450. זה עלול להוביל לשינוי בריכוזים של תרופות בדם, ולהפחית את יעילותן או להגביר את הסיכון לרעילות.
- לדוגמה, קנאביס עשוי להגביר את ההשפעות של תרופות הגורמות לנמנום (כגון אלכוהול, בנזודיאזפינים, אופיואידים, אנטיהיסטמינים), ובכך לגרום לדיכוי נשימתי.
- לעומת זאת, חילוף החומרים של THC עצמו יכול להיות מושפע מתרופות אחרות, ולשנות את עוצמתו ומשך הפעולה שלו. לדוגמה, מעכבים של האנזים ציטוכרום P450 3A4 יכולים להגביר את רמות ה-THC, בעוד שממריצים יכולים להפחית אותם.
- דפוס אינטראקציה מורכב זה מדגיש את ההכרח בניהול וחשיפה זהירים, של השימוש בקנאביס באנשים שנוטלים תרופות מרשם.
ביבליוגרפיה
- [1] Bonini, S., Premoli, M., Tambaro, S., Kumar, A., Maccarinelli, G., Memo, M., & Mastinu, A. (2018). Cannabis sativa: A comprehensive ethnopharmacological review of a medicinal plant with a long history. Journal of Ethnopharmacology, 227, 300-315
- [2] Kumar, P., Mahato, D., Kamle, M., Borah, R., Sharma, B., Pandhi, S., Tripathi, V., Yadav, H. S., Devi, S., Patil, U., & Xiao, J. (2021). Pharmacological properties, therapeutic potential, and legal status of Cannabis sativa L.: An overview. Phytotherapy Research, 35, 6010-6029
- [3] Abrams, D., & Guzmán, M. (2015). Cannabis in cancer care. Clinical Pharmacology & Therapeutics, 97
- [4] Ahmed, W., & Katz, S. (2016). Therapeutic Use of Cannabis in Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology & hepatology, 12(11), 668-679
- [5] Schofs, L., Sparo, M., & Sánchez Bruni, S. S. (2021). The antimicrobial effect behind Cannabis sativa. Pharmacology Research & Perspectives, 9
- [6] 6. Mooko, T., Bala, A., Tripathy, S., Kumar, C. S., Mahadevappa, C. P., Chaudhary, S., & Matsabisa, M. (2021). Cannabis Sativa L. Flower and Bud Extracts inhibited In vitro Cholinesterases and β-Secretase Enzymes Activities: Possible Mechanisms of Cannabis use in Alzheimer Disease. Endocrine, Metabolic & Immune Disorders Drug Targets
- [7] Erukainure, O., Matsabisa, M., Salau, V., Oyedemi, S., Oyenihi, O. R., Ibeji, C., & Islam, M. (2021). Cannabis sativa L. (var. indica) Exhibits Hepatoprotective Effects by Modulating Hepatic Lipid Profile and Mitigating Gluconeogenesis and Cholinergic Dysfunction in Oxidative Hepatic Injury. Frontiers in Pharmacology
- [8] Altyar, A., Youssef, F., Kurdi, M. M., Bifari, R. J., & Ashour, M. (2022). The Role of Cannabis sativa L. as a Source of Cannabinoids against Coronavirus 2 (SARS-CoV-2): An In Silico Study to Evaluate Their Activities and ADMET Properties. Molecules
- [9] Schofs, L., Sparo, M., & Sánchez Bruni, S. S. (2021). The antimicrobial effect behind Cannabis sativa. Pharmacology Research & Perspectives
- [10] Erukainure, O., Matsabisa, M., Salau, V., Erhabor, J., & Islam, M. (2021). Cannabis sativa L. Mitigates Oxidative Stress and Cholinergic Dysfunction; and Modulates Carbohydrate Metabolic Perturbation in Oxidative Testicular Injury. Comparative Clinical Pathology