פוספוטידיל סרין

פוספוטידיל סרין (Phosphatidylserine) הוא תרכובת רב-תכליתית, עם אסמכתאות מחקריות הולכות וגדלות, התומכות ביישומיו הרפואיים, בתנאים שונים.

מאמר מדעי זה בוחן את מגוון היישומים הרפואיים הרחב של פוספוטידיל סרין, מנגנוני הפעולה שלו, מינונים מומלצים במבוגרים ובילדים, תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות, הנתמכים במחקרים מדעיים.

תיאור כימי וביולוגיה

פוספוטידיל סרין (Phosphatidylserine) הוא למעשה תרכובת פוספוליפידית, עם נוכחות משמעותית במוח, הממלאת תפקיד מכריע במבנה ובתפקוד של ממברנות התא, בעיקר במוח.

כימיה

המבנה הכימי של פוספוטידיל סרין (PS) הוא פוספוליפיד, סוג של שומנים שהם מרכיבים חיוניים של ממברנות התא. המבנה הכימי שלו מורכב ממספר אלמנטים מרכזיים:

1. עמוד השדרה של גליצרול: PS מורכב ממולקולת גליצרול (תרכובת אורגנית עם תפקוד ביוכימי), המשמשת מעין פיגום מרכזי של המולקולה.
2. שרשראות של חומצות שומן: שתי שרשראות חומצות שומן שמחוברות לעמוד השדרה של הגליצרול. חומצות שומן אלו יכולות להשתנות, כולל חומצות שומן רוויות (למשל, חומצה סטארית), חד בלתי רוויות (למשל, חומצה אולאית) וחומצות שומן רב בלתי רוויות (למשל, חומצה לינולאית). טבען של חומצות שומן אלו משפיע על התכונות של מולקולת ה-PS.
3. קבוצת פוספט: קבוצת פוספט המקושרת למולקולת הגליצרול, תורמת לתכונות ההידרופיליות (מושכות מים) של PS.
4. מולקולת סרין: סרין, חומצת אמינו, מקושרת לקבוצת הפוספטים. קישור זה נותן לפוספוטידיל סרין את שמו, מכיוון שהוא מכיל שאריות סרין.

תוצאות השילוב של רכיבים אלו מתבטא בפוספוליפיד עם ראש הידרופילי (פוספט וסרין) וזנבות הידרופוביים (שרשרות חומצות שומן). מבנה אמפיפטי זה, קריטי לתפקוד שלו בממברנות התא.

תפקיד ביולוגי

פוספטידיל סרין (PS) ממלא מספר תפקידים ביולוגיים חיוניים:

1. מרכיב קרום התא: PS מהווה מרכיב בסיסי של ממברנות התא. זהו פוספוליפיד מפתח המצוי בשכבת הלפידים הדו-שכבתית, המהווה את המסגרת המבנית של ממברנות התא. מולקולות PS מופצות בצורה א-סימטרית בעלון הפנימי (ציטופלזמי) של דו-שכבה ליפידית.
2. נזילות וגמישות ממברנה: PS עוזר לווסת את הנזילות והגמישות של ממברנות התא. נוכחותו בתוך שכבת הליפידים, תורמת ליכולתה של הממברנה להישאר גמישה ולהסתגל לשינויים בטמפרטורה ובתנאי הסביבה.
3. תפקוד עצבי: במערכת העצבים, PS נמצא בשפע. במיוחד בממברנות תאי עצב. זה חיוני לתפקוד הנוירוני, המשפיע על שחרור נוירוטרנסמיטר, פלסטיות סינפטית והעברת אותות. תהליכים אלו חיוניים ליצירת זיכרון ולתפקוד קוגניטיבי.
4. קרישת דם: PS חשוף על פני השטח החיצוניים של טסיות הדם, ומשמש גורם מכריע בקרישת הדם. הוא מספק משטח אליו יכולים גורמי קרישה להיקשר, ומקל על היווצרות קרישי דם.
5. אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן): טרנסלוקציה של PS מהעלה הפנימי לחיצוני של קרום התא היא סימן היכר של אפופטוזיס, שהוא כאמור תהליך של מוות תאי מתוכנת וידוע מראש. PS חיצוני משמש כאות שמסמן "אכול אותי" לתאים פגוציטים, ומוביל להסרה של תאים אפופטוטיים.
6. תפקוד מוחי ובריאות קוגניטיבית: בשל חשיבותו בפעילות קרומים עצביים ובתהליכים קוגניטיביים, פוספוטידיל סרין נחקר רבות לגביי היתרונות הפוטנציאליים שלו בתפקוד המוח ובבריאות הקוגניטיבית. מחקרים מצביעים על כך שתוסף PS עשוי לתמוך בזיכרון, בביצועים קוגניטיביים ובמצב הרוח, במיוחד בקרב אוכלוסייה מזדקנת ואלה עם מצבי ירידה קוגניטיבית כמו מחלת אלצהיימר.

יישומים רפואיים מבוססי מחקר

השימוש בפוספוטידיל סרין לטיפול בבמצבים רפואיים שונים, נחקר באופן מעמיק ונרחב. להלן רשימה של מספר מצבים רפואיים שבהם תוספת פוספטידילסרין עשויה להועיל, יחד עם הפניות למחקרים מדעיים מתאימים:

ירידה קוגניטיבית ומחלת אלצהיימר:

• מחקרים מראים שתוסף PS עשוי לתמוך בתפקוד קוגניטיבי ובזיכרון אצל אנשים עם ירידה קוגניטיבית, הקשורה לגיל ומחלת אלצהיימר.
• אסמכתא מדעית: (א) מחקר[1] מ-2015 בדק את השפעת פוספטידיל סרין על זיכרון בחולים וחולדות עם מחלת אלצהיימר. 57 חולי אלצהיימר השתתפו בניסוי. נבדקו לאחר הטיפול יכולת זיכרון למידה ורמות רדיקלים חופשיים במוח. ציוני התאמת אוצר המילים והתמונה עלו לאחר הטיפול.
  התוסף הפחית את הכולינסטראז, שיפר את הזיכרון ושיפר את הפגיעה בדלקת בהיפוקמפוס במוחות עם אלצהיימר.
  (ב) מחקר[2] פיילוט מ-2010 בדק את ההשפעה של תוסף עם חומצות שומן אומגה 3 המכילות פוספטידילסרין, על יכולות הזיכרון אצל נבדקים עם תלונות זיכרון סובייקטיביות.
  תוסף זה ניתן מדי יום במשך 6 שבועות לשמונה מתנדבים קשישים עם תלונות סובייקטיביות על זיכרון סובייקטיביות. נטילת התוסף הביאה לעלייה של 42% ביכולת לזכור מילים.

לחץ והפרעות מצב רוח:

• תוספת של פוספטידי-סרין נקשרה להפחתת רמות הקורטיזול ולשיפור מצב הרוח, מה שעשוי להציע יתרונות בהתמודדות עם מתח והפרעות מצב רוח כגון חרדה ודיכאון.
• אסמכתא מדעית: (א) מחקר[3] אקראי מבוקר פלצבו מ-2014 מצא שקומפלקס פוספטידילסרין, מבוסס סויה, מנרמל את תגובת הלחץ של ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (ציר ה-HPA) בנבדקים גברים הנמצאים בלחץ כרוני.
  (ב) במחקר[4] מ-1990 נבדקו השפעות של פוספטידילסרין על התגובה הנוירו-אנדוקרינית ללחץ פיזי בבני אדם (פעילות גופנית). דגימות דם נאספו לפני ואחרי האימון לקביעות של אפינפרין (E), נוראפינפרין (NE), דופמין (DA), אדרנוקורטיקוטרופין (ACTH), קורטיזול, הורמון גדילה (GH), פרולקטין (PRL) וגלוקוז.
  כמו כן תועדו לחץ דם וקצב לב. מתח פיזי גרם לעלייה ברורה בפלזמה E, NE, ACTH, קורטיזול, GH ו-PRL, בעוד שלא נצפה שינוי משמעותי בפלזמה DA ובגלוקוז. טיפול מקדים עם 50 ו-75 מ"ג פוספוטידיל-סרין הפחית משמעותית את תגובת ה-ACTH וקורטיזול ללחץ פיזי.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD):

• מספר מחקרים מצביעים על כך שתוסף פוספוטידילסרין עשוי לשפר את הקשב וההתנהגות בילדים ובמבוגרים עם ADHD.
• אסמכתא מדעית: (א) ניסוי[5] קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו מ-2013 בדק את השפעת מתן פוספטידילסרין על זיכרון ותסמינים נוספים של הפרעת קשב וריכוז. הממצאים הראו כי PS שיפר משמעותית את תסמיני ADHD וזיכרון שמיעתי לטווח קצר בילדים.
  (ב) ניסוי[6] מבוקר פלצבו כפול סמיות מ-2012 בדק את השפעת פוספטידילסרין, המכיל חומצות שומן אומגה 3, על תסמיני הפרעות קשב וריכוז בילדים. התוצאות של מחקר זה, בן 30 שבועות, הצביעו על כך שהתוסף עשוי להפחית את תסמיני ADHD בילדים. ניתוח ראשוני מצביע על כך שהטיפול עשוי להיות יעיל במיוחד בתת-קבוצה של ילדי ADHD היפראקטיביים-אימפולסיביים, רגשיים ובעלי ליקוי בוויסות ההתנהגות.

שיפור ביצועים ספורטיביים:

• PS נחקר על הפוטנציאל שלו לשפר את ביצועי הפעילות הגופנית, להפחית מתח שנגרם על ידי פעילות גופנית ולתמוך בהתאוששות אצל ספורטאים.
• אסמכתא מדעית: מאמר[7] מ-2006 בדק את ההשפעות של תוספי פוספטידיל סרין על אנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה. במאמר הוזכרו ממצאים שהראו כי מתן תוסף PS במינון 750 מ"ג ליום בטווח קצר, שיפר את יכולת הפעילות הגופנית במהלך רכיבה על אופניים בעצימות גבוהה. וכמו כן הוא נוטה לשפר את הביצועים במהלך ריצה לסירוגין.

מקורות מזון

פוספטידיל-סרין הוא פוספוליפיד טבעי המצוי בממברנות התא, במיוחד במוח. אמנם ניתן להשיג אותו באמצעות מקורות תזונתיים, אך הוא נמצא בעיקר בכמויות קורט ולא בכמויות משמעותיות.

עם זאת, ישנם מספר מקורות תזונתיים שמהם ניתן להשיג כמויות קטנות:

• מוחות של בעלי חיים: המקור התזונתי הגבוה ביותר לפוספטידילסרין הוא מוחות של בעלי חיים. צריכת רקמת מוח מבעלי חיים כגון פרות, חזירים ותרנגולות מספקת ריכוז גבוה יחסית שלו. עם זאת, זה אינו מזון נפוץ בתרבויות רבות וקיים סיכון לאוכלו מחשש להדבק במחלת קרויצפלד-יעקב.
• איברים פנימיים של בעלי חיים: למשל כבד וכליות מכילים כמויות קטנות של פוספטידילסרין. האם אמנם לא עשירים ב-PS כמו רקמת המוח, הם עדיין יכולים לתרום לצריכת PS.
• דגים: סוגים מסוימים של דגים מכילים כמויות צנועות של פוספטידיל-סרין, במיוחד מקרל והרינג. תכולתו בדגים אינה גבוהה כמו במוחות של בעלי חיים..
• שעועית לבנה: שעועית לבנה, ובמיוחד פולי סויה, הם שניים מהמקורות הצמחיים הבודדים שמכילים פוספטידי-סרין. פולי סויה מכילים PS, ומוצרים העשויים מסויה, כמו טופו ושמן סויה, גם הם עשויים להכיל כמויות קטנות.
• לציטין חמניות: לציטין חמניות, תוסף מזון נפוץ, מכיל פוספטידיל-סרין, בדומה לפוספוליפידים אחרים. הוא משמש לעתים קרובות כמתחלב במזון מעובד.

מינונים מומלצים

להלן הנחיות כלליות למינוני פוספוטידיל סרין מומלצים במבוגרים וילדים:

במבוגרים:

• לתמיכה קוגניטיבית ושיפור הזיכרון: מינון סטנדרטי למבוגרים הוא לרוב בטווח של 100 עד 400 מ"ג ליום, מחולק לשניים או שלוש מנות. מספר מחקרים שבדקו יתרונות קוגניטיביים, השתמשו במינונים בקצה הגבוה של טווח זה.
• להתמודדות עם מתח ותמיכה במצב הרוח: המינונים במחקרים, המכוונים ללחץ ומצב רוח, נעו בין 300 ל-800 מ"ג ליום. הם בדרך כלל חולקו למנות רבות לאורך היום.
• לביצועים ספורטיביים והתאוששות מאימונים: במחקרים שבדקו את ההשפעות של תוסף פוספוטידיל סרין על ביצועי פעילות גופנית והתאוששות, המינונים נעו בין 300 ל-800 מ"ג ליום, כאשר חלק מהספורטאים נטלו מינונים גבוהים יותר.

ילדים:

• יש לקבוע את המינון המתאים לילדים, תוך התייעצות עם רופא. המינונים של ילדים בדרך כלל נמוכים מאלה המומלצים למבוגרים ותלויים בגורמים כמו גיל, משקל והסיבה לצריכת התוסף.
• לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או בעיות קוגניטיביות אחרות, מומחים עשויים להמליץ על מינונים נמוכים יותר, בדרך כלל החל בסביבות 100 מ"ג ליום.

תופעות לוואי ואינטראקציות תרופתיות

פוספוטידיל סרין נחשב לתוסף בטוח יחסית, בשימוש במינונים מומלצים. זהו פוספוליפיד הקיים באופן טבעי, המצוי בממברנות התא ובדרך כלל נסבל היטב. עם זאת, וכמו כל תוסף תזונה, הוא עלול לגרום לתופעות לוואי אצל אנשים מסוימים ו/או לקיים אינטראקציה עם תרופות מסוימות.

להלן תופעות לוואי פוטנציאליות ואינטראקציות תרופתיות:

תופעות לוואי

1. הפרעות במערכת העיכול: עלולים להופיע את חלק מהאנשים תסמינים קלים הקשורים למערכת העיכול כגון בחילה, קלקול קיבה או שלשול. תופעות לוואי אלו הן בדרך כלל נדירות ומתרחשות בעיקר במינונים גבוהים.
2. נדודי שינה או הפרעות שינה: תוספת פוספטידילסרין עלולה להוביל להפרעות שינה, כולל קשיי הירדמות או קושי לישון באופן רצוף ונינוח. תופעת לוואי זו אינה שכיחה אך דווחה.
3. כאבי ראש: נדירים יחסית, אולם חלק מסויים מהאנשים עלול לחוות כאבי ראש כתופעת לוואי של תוסף פוספטידילסרין.
4. רעד או עצבנות: במספר קטן של מקרים, אנשים דיווחו על תחושות של רעד או עצבנות. תופעת לוואי זו נדירה יחסית.
5. תגובות אלרגיות: תגובות אלרגיות הן נדירות ביותר, אך יכולות לכלול תסמינים כמו גירוד, פריחה או נפיחות. אם מתרחשים סימנים כלשהם לתגובה אלרגית, יש צורך בטיפול רפואי מיידי.

אינטראקציות תרופתיות:

פוספטידיל סרין עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות מסוימות, שעלול להשפיע על יעילותן או בטיחותן. חשוב ליידע את הרופא שלך, במיוחד אם את/ה נוטל/ת תרופות אחרות.

אינטראקציות תרופתיות בולטות כוללות:

1. נוגדי קרישה (מדללי דם): פוספטידילסרין יכול להגביר את ההשפעה נוגדת הקרישה (דילול הדם) של תרופות כגון וורפרין או אספירין. שילובו עם תרופות אלו יכול להגביר את הסיכון לדימום. נדרש מעקב צמוד אחר מדדי קרישת הדם עשוי, אם משתמשים בשניהם יחד.
2. תרופות נוגדות טסיות: בדומה לנוגדי קרישה, פוספטידיל סרין עלול להגביר את הסיכון לדימום כאשר ניטל בשילוב עם תרופות נגד טסיות, כמו קלופידוגרל או אספירין.
3. תרופות נגד דיכאון ו/או חרדה: ההשפעה הפוטנציאלית של פוספטידילסרין על שחרור נוירוטרנסמיטור וויסות מצב הרוח, עלולה לקיים אינטראקציה עם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מסוימות.
4. תרופות אנטי פסיכוטיות: קיים מידע מוגבל לגביי אינטראקציות אפשריות בין פוספטידילסרין לתרופות אנטי פסיכוטיות. בכל זאת כדאי לדווח לרופא אם מעוניינים לצרוך את שניהם במקביל.
5. תרופות כולינרגיות: פוספטידילסרין עשוי לקיים אינטראקציה עם תרופות כולינרגיות (לטיפול בתסמיני מחלת האלצהיימר או פרקינסון), המשפיעות על רמות האצטילכולין במוח. האינטראקציות עשויות להשתנות בהתאם לתרופה הספציפית.

חיוני לדון בכל אינטראקציה או תופעות לוואי פוטנציאליות עם גורם רפואי מוסמך, לפני נטילת תוסף פוספטידיל סרין, במיוחד אם יש לך מחלות רקע, את בהריון או מניקה, ומי שנוטלים תרופות.

ביבליוגרפיה