טיפולים טבעיים בכבד שומני לא אלכוהולי

חקר היעילות של תרופות טבעיות ותוספי תזונה בניהול מחלת כבד שומני לא אלכוהולי.

מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (Non-alcoholic Fatty Liver Disease ובקיצור NAFLD) היא מצב בריאותי שכיח ומשמעותי, המשפיע על כ-25% מאוכלוסיית העולם.

NAFLD מתאפיינת בהצטברות יתר של שומן בכבד, שלא נגרמת על ידי צריכת אלכוהול, ומהווה סיכון משמעותי להתפתחות מצבי כבד חמורים יותר, כגון שחמת (הצטלקות חמורה של הכבד) וקרצינומה הפטוצלולרית (סוג של סרטן כבד).

בשל תופעות הלוואי והמגבלות של טיפולים פרמצבטיים קונבנציונליים, נותבו המאמצים המדעיים האחרונים לעבר האפשרויות שמציע לנו הטבע, תוך בחינת הפוטנציאל של צמחי מרפא ותוספי תזונה, להציע טיפול משלים או חלופי בטוח ויעיל יותר.

תסמינים וגורמים

NAFLD ידועה כאויב שקט ומסוכן בתחום בריאות הכבד, ומשפיעה על חלק משמעותי מהאוכלוסיה. למרבה הצער, הסימפטומים מופיעים רק כאשר המחלה מתקדמת לשלבים קשים יותר. בחלק זה, נתעמק בניואנסים של NAFLD, ונשתדל לשפוך אור על הסימפטומים והגורמים שלו בבהירות ובדיוק.

ההתקדמות השקטה של NAFLD

בתחילה, NAFLD פועל באופן חשאי, ולרוב אינו מציג תסמינים בולטים. הנפגעים מהמחלה עשויים לחיות שנים, ואפילו עשרות שנים, מבלי להבין את הקרב השקט והעיקש המתנהל בתוך הכבד שלהם. אצל כ-20% המחלה תתקדם ותתפתח למחלת כבד כרונית הידועה בשם Non Alcoholic Steato Hepatitis (NASH). כאשר חמישית מתוכם יפתחו שחמת הכבד, ועלולים יהיו להזדקק להשתלת כבד.

בשלבים אלה הסימפטומים עשויים להתחיל לצוץ. אלה יכולים לכלול תחושת עייפות בלתי פוסקת, כאב או אי נוחות באזור הבטן הימנית-עליונה וירידה בלתי מוסברת במשקל. חשוב לציין, כי בשלב זה הכבד, שהוא איבר מרכזי לסינון רעלים, מוצף על ידי הצטברות של שומן, אשר מוביל לתסמינים הללו.

סימני אזהרה שיש לשים לב אליהם

עם המעבר לשלבים המתקדמים יותר של NAFLD, הסימפטומים הופכים להיות בולטים יותר. אנשים עשויים להבחין בהופעת צהבת, שבה העור ולובן העיניים מקבלים גוון צהבהב, המאותת כי הכבד מתקשה לבצע את תפקידו כמסנן.

יתר על כן, יכולה להופיע נפיחות בבטן (מיימת) ובגפיים (בצקת), עקב פגיעה ביכולת של הכבד לנהל נוזלים. סימני האזהרה הללו מדגישים את המצוקה הקריטית של הכבד, ומשמעותיים שיש להגיע לטיפול רפואי מידי.

מעקב אחר הסיבות והגורמים ל- NAFLD

הבנת הסיבות ל-NAFLD דומה להרכבת פאזל ענק. בבסיסו, מצב זה נובע מהצטברות של עודף שומן בתאי הכבד, שלא נגרם על ידי אלכוהול. קיימים מספר גורמים שמגבירים את הסיכון לפתח את המחלה, ומציירים תמונה רב-גונית של האטיולוגיה שלו:

• תזונה ואורח חיים: תזונה עשירה בשומנים רוויים וסוכרים, יחד עם אורח חיים הכולל ישיבה ואי עיסוק בפעילות גופנית, עומד כתורם עיקרי. גורמים אלה לא רק שמעלים את הסיכון להשמנת יתר אלא גם מסלימים את הסיכון ל-NAFLD.
• גנטיקה: גם למטען התורשתי יש תפקיד מכריע. אנשים עם היסטוריה משפחתית של NAFLD נמצאים בסיכון מוגבר, המעיד על נטייה גנטית להצטברות שומן בכבד.
• מצבים מטאבוליים: מחלות כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) והיפרליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם) קשורות קשר הדוק עם NAFLD. הן תורמות לחוסר התפקוד המטבולי שתורם להופעת המחלה.

שכיחות עולמית

מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) נחשבת לדאגה בריאותית משמעותית, הולכת וגוברת, ברחבי העולם, המשקף את המגמות העולות של השמנת יתר ותסמונת מטבולית. השכיחות של NAFLD משתנה מאוד בהתאם למיקום הגיאוגרפי, אורח החיים והקריטריונים האבחוניים המשמשים במחקרים.

בעולם, המחלה פוגעת[1] בכ-14% עד 27% מהאוכלוסייה במדינות מתועשות, מה שמסמן אותה כהפרעת כבד נפוצה (Weiss, Rau, & Geier, 2014). נתונים אלה מדגישים את ההשפעה של הרגלי תזונה מערביים ואורח חיים הכולל ישיבה ממושכת על בריאות הכבד.

השכיחות של NAFLD יכולה להיות שונה באופן משמעותי באזורים ספציפיים. לדוגמה, באזורים מסוימים במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית מדווח על שיעורים גבוהים יותר, המיוחסים לשונות בגורמי סיכון כגון סוכרת מסוג 2, השמנת יתר ותסמונת מטבולית הנפוצה באוכלוסיות אלו.

טיפולים רפואיים קונבנציונליים

הניהול של NAFLD הוא תחום מחקר דינמי, הכולל טיפולים קונבנציונליים המתמקדים בשינויים באורח החיים, התערבויות תרופתיות, ובמקרים מתקדמים, אפשרויות ניתוחיות.

שינויים באורח החיים

התערבויות בסגנון חיים, הכוללות התאמות תזונתיות ופעילות גופנית, נותרו אבן היסוד של ניהול NAFLD.

סקירה[2] שיטתית מדגישה את היעילות של תזונה ופעילות גופנית בהפחתת הצטברות שומן כבדי, שיפור הרגישות לאינסולין ושיפור הראיות ההיסטולוגיות לדלקת ופיברוזיס (Thoma, Day, & Trenell, 2012).

התזונה הים תיכונית, המאופיינת בצריכה גבוהה של פירות, ירקות, דגנים מלאים ושומנים בריאים, יחד עם פעילות גופנית מתונה, הראתה תוצאות מבטיחות בשיפור תוצאות NAFLD, ומחזקת את המשמעות של תזונה מאוזנת לצד פעילות גופנית סדירה כהתערבות ראשונית.

אפשרויות טיפוליות כירורגיות

במקרים של NAFLD שבהם אורח חיים והתערבויות תרופתיות לא מצליחים לעצור את התקדמות המחלה, ניתן לשקול אפשרויות טיפוליות מתקדמות כגון ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה).

ניתוח בריאטרי הוכח במחקרים[3] כמפחית באופן משמעותי את השומן הכבדי, פותר NASH ומשפר פיברוזיס (הצטלקות הכבד) בחולים שמנים עם NAFLD. הוא משמש אופציה מעשית עבור חולים הסובלים מהשמנה חמורה וסיבוכים מטבוליים קשורים (Dowman et al., 2011).

טיפול בצמחי מרפא

בד בבד עם עליית השכיחות של NAFLD, נמשך החיפוש אחר טיפולים יעילים, נגישים ובעלי פחות תופעות לוואי. סקירה זו מתעמקת ביעילות של צמחי מרפא, שנבחנו במחקרים מדעיים, בניהול המחלה.

ג'וגי ברי (אטד פראי)

• גוג'י ברי או אטד פראי (LYCIUM BARBARUM), ידוע בתכונותיו נוגדות החמצון, המיוחסות בעיקר לתכולת הפוליסכרידים והפלבנואידים שלו.
• מחקרים[4] מצביעים על כך שתמציות גוג'י ברי יכולות לטפל בהיבטים מרכזיים בפתוגנזה של NAFLD בעזרת שיפור הרגישות לאינסולין, הפחתת הצטברות שומן בכבד ומאבק בלחץ חמצוני (Xiao et al., 2013).

שום (Allium sativum)

מונומרים שמקורם בשום, כגון אליצין, הוכיחו במחקרים[5] פוטנציאל בהפחתת שומן כבדי ושיפור סמני תפקודי הכבד בחולי NAFLD. תרכובות אלו מפעילות השפעות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון, החיוניות להקלה על המצב הדלקתי והנזק החמצוני בכבד (Wang, Wu, & Shi, 2022).

רסברטרול

• רסברטרול, שמקורו בענבים אדומים, בוטנים ופירות יער, הוא פוליפנול בעל תכונות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות חזקות.
• ניסויים[6] קליניים הראו שתוספי רסברטרול יכולים לשפר את הרגישות לאינסולין, להפחית את רמות אנזימי הכבד ולהפחית את השומן הכבדי בחולי NAFLD. מנגנון הפעולה שלו כולל ויסות המטבוליזם (חילוף החומרים) של שומנים ושיפור תפקוד המיטוכונדריה (Bagherniya et al., 2017).

גדילן מצוי (Silybum marianum)

• גדילן מצוי, ובייחוד המרכיב הפעיל שלו סילימרין, הוא אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר בבריאות הכבד. ההשפעותיו המגנות על הכבד של הסילימרין מיוחסות לתכונותיו נוגדות החמצון, האנטי דלקתיות והאנטי פיברוטיות (צלקתיות).
• סקירות[7] שיטתיות וניסויים קליניים הדגישו את יעילותו בשיפור מדדי הבדיקות של תפקודי כבד וסמנים היסטולוגיים בחולי NAFLD באמצעות הפחתת לחץ חמצוני ודלקת כבדית (Nikkhajoei et al., 2016).

תה ירוק (Camellia sinensis)

• תה ירוק והקטכינים שבו, במיוחד אפיגלוקטצין גאלט (EGCG), נחקרו אודות היתרונות הפוטנציאליים שלהם ב-NAFLD. תרכובות אלו עשויות להפחית את תכולת השומן והדלקת הכבדית באמצעות וויסות המטבוליזם של שומנים והשפעותיהן נוגדות החמצון.
• מחקרים[8] קליניים מצביעים על כך שצריכה קבועה של תה ירוק יכולה להוביל לשיפור משמעותי ברמות אנזימי הכבד ולהפחתה בשומן הכבד (Ibrahim et al., 2023).

כורכומין

• הכורכומין מופק מכורכום (Curcuma longa) וידוע כחומר אנטי דלקתי ונוגד חמצון עוצמתי.
• הפוטנציאל הטיפולי שלו ב-NAFLD נתמך על ידי ניסויים[9] קליניים המראים שיפורים באנזימי כבד, עמידות לאינסולין והיסטולוגיה של הכבד.
• מנגנוני הכורכומין כוללים ויסות של התגובה הדלקתית ושיפור ההגנה נוגדת החמצון (Moayyedkazemi et al., 2021)

טיפול בתוספי תזונה

הניהול של NAFLD הוא רב-צדדי, כאשר תוספי תזונה משחקים תפקיד הולך וגדל בניהולך המחלה, לצד שינויים באורח החיים. תוספי מזון אלה שואפים לתת מענה להיבטים פתופיזיולוגיים שונים של המחלה, כולל מתח חמצוני, דלקת, עמידות לאינסולין ומטבוליזם של שומנים.

בחלק זה, נציג בפניכם מספר תוספי מזון שהראו תוצאות מבטיחות במחקרים מדעיים עדכניים.

חומצות שומן אומגה 3

• חומצות שומן אומגה 3, ובמיוחד חומצה איקוסאפנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהקסאנואית (DHA), נחקרו בהרחבה על השפעותיהן המיטיבות על NAFLD. שומנים בלתי רוויים אלו ידועים כמפחיתים סטאטוזיס בכבד (הצטברות שומן בכבד), משפרים את הרגישות לאינסולין ומפחיתים סמני דלקת בחולי NAFLD.
• מרבית הניסויים[10] הקליניים מאשרים את הממצאים הללו, ומציינים את הטיפול באומגה 3 כמבטיח, אם כי יש צורך בניסויים קפדניים יותר כדי לבסס את תפקידם הטיפולי (Masterton, Plevris, & Hayes, 2010) .

ויטמין D

• מתן תוספת של ויטמין D נחקר[11] עקב המתאם שנצפה בין מחסור בוויטמין D ל-NAFLD. מספר מחקרים העלו כי מתן ויטמין D יכול להפחית סטאטוזיס ודלקת בכבד, ייתכן שעל ידי השפעה על ביטוי גנים הקשור למטבוליזם של שומנים והתפקוד החיסוני.
• עם זאת, התוצאות היו מעורבות, ויש צורך במחקרים נוסף כדי לקבוע את היעילות והמינון האופטימלי של ויטמין D בניהול המחלה (Sharifi & Amani, 2019).

פרוביוטיקה

• ציר המעי-כבד ותפקיד המיקרוביוטה (קהילה אקולוגית של מיקרואורגניזמים) של המעי בפתוגנזה של NAFLD הובילו לעניין בפרוביוטיקה, כאופציה טיפולית.
• פרוביוטיקה עשויה לשפר את תפקוד הכבד בחולי NAFLD על ידי ויסות המיקרוביוטה של המעי, הפחתת חדירות המעי, וכתוצאה מכך הפחתת הדלקת המערכתית.
• ניסויים[12] קליניים [12] הראו תוצאות מבטיחות, שכללו שיפורים ברמות אנזימי הכבד וסטאטוזיס בכבד, אם כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את היתרונות והפורמולציות האופטימליות של פרוביוטיקה ספציפית עבור המחלה (Buss et al., 2014).

נוגדי חמצון: ויטמין E

• ויטמין E, הידוע כנוגד חמצון חזק, נחקר לגביי השפעותיו על NAFLD, במיוחד בחולים עם NASH, שהיא כאמור צורה חמורה יותר של NAFLD. מדענים סבורים שהוא משפר את תפקוד הכבד באמצעות הפחתת המתח החמצוני והדלקת בכבד.
• מספר מחקרים[13] מצביעים על כך שתוספי ויטמין E יכול להוביל לשיפורים בהיסטולוגיה של הכבד בחולי NASH, מה שהופך אותו לאחד התוספים הבודדים המומלצים ספציפית עבור תת-קבוצה זו של חולים (Abe et al., 2021).

מזונות שיש להימנע מצריכתם

ההבנה מאילו מזונות יש להמנע, היא חיונית לניהול המחלה ושיפור בריאות הכבד. NAFLD מתאפיינת בהצטברות יתר של שומן בכבד, ולכן מחייב אכילה מחושבת ומדודה. בחלק זה נתעמק במאכלים התזונתיים העיקריים מהם צריכים להימנע החולים, כדי לעצור את התקדמות המחלה.

סוכרים מעובדים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז

בראש הרשימה נמצאים סוכרים מעובדים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז, הנמצאים בשפע במשקאות קלים, ממתקים ומזונות מעובדים שונים. ממתיקים אלו עלולים להחמיר את דלקת הכבד ולקדם הצטברות שומן.

המעבר ממזונות עמוסים בסוכרים מוספים הוא צעד משמעותי לקראת שיפור בריאות הכבד.

פחמימות מזוקקות

לחם לבן, פסטה ומאפים, עשויים מקמח מזוקק, ומהווים איום נוסף על החולים. מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה, יכולים להעלות את רמות הסוכר בדם, ולהוביל לתנגודת אינסולין – הידועה כפקטור מרכזי בהתפתחות NAFLD.

אכילת דגנים מלאים כתחליף, יכולה לסייע בשמירה על יציבות רמות הסוכר והאינסולין בדם.

שומני טרנס רוויים

מזון מהיר, מזון מטוגן ומוצרי מאפה מסוימים עשירים בשומני טרנס רוויים, הידועים כתורמים לאגירת שומן בכבד ולדלקת. הימנעות משומנים אלה ובחירת מזונות עם שומנים בריאים, כגון אבוקדו, אגוזים וזרעים, יכולה לתמוך בבריאות הכבד ולהפחית את הסיכון ל-NAFLD.

בשרים אדומים ומעובדים

צריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד, עשיר בשומנים רוויים ותוספים מסוימים, נקשרה להחמרה במצבי NAFLD. בשרים אלו יכולים להגביר את הסיכון לדלקת כבד ולפיברוזיס. החלפת בשר אדום בחלבונים רזים, כגון עוף, הודו וחלבונים מהצומח, יכולה להיות אלטרנטיבה בריאה יותר לרווחת הכבד.

חטיפים מלוחים ומזונות עתירי נתרן

צריכה מופרזת של מלח, במיוחד ממזונות מעובדים וחטיפים, עלולה להחמיר את החזקת המים ואת הלחץ על הכבד. לחולי NAFLD מומלץ להגביל את צריכת הנתרן שלהם על ידי הימנעות ממזונות עתירי מלח ותבלינים, ולכוון במקום זאת לעשבי תיבול טריים ותבלינים שיטעמו את הארוחות שלהם.

אלכוהול

אף על פי ש-NAFLD אינו נגרם מצריכת אלכוהול, אנשים הסובלים מהמצב צריכים למזער את צריכת האלכוהול או להימנע ממנו לחלוטין. אלכוהול עלול לפגוע עוד יותר בתאי הכבד ולהחמיר את תסמיני ה-NAFLD והתקדמותם.

ביבליוגרפיה