הרבלי – רפואה טבעית עם גישה מדעית

טיפול תזונתי, צמחי מרפא, רפואה טבעית מסורתית ותוספי תזונה

טיפולים טבעיים בסוכרת מסוג 2

ילדה קטנה עושה בדיקת דם בקופת חולים

שילוב בין טיפולים רפואיים קונבנציונאלים וטיפולים מסורתיים לניהול מחלת הסוכרת.

מחלת הסוכרת (Diabetes Mellitus ובקיצור DM) נחשבת לאתגר בריאותי גלובלי, המשפיע על יותר מ-422 מיליון אנשים ברחבי העולם, זאת על פי ארגון הבריאות העולמי. המחלה מאופיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם (היפרגליקמיה), עקב חוסר היכולת של הגוף לייצר ו/או להשתמש ביעילות באינסולין.

במאמר שלפניכם נתעמק בטיפולים טבעיים בסוכרת, הכוללים צמחי מרפא ותוספי תזונה, נבחן את המדע העומד מאחוריהם, ונגלה כמה הם יעילים וכיצד הם יכולים להשתלב בגישות המודרניות לניהול סוכרת.

מהי סוכרת?

סוכרת (DM) היא הפרעה מטבולית כרונית המתבטאת בשתי צורות מרכזיות: DM מסוג 1, שבו הגוף לא מצליח לייצר אינסולין, ו-DM מסוג 2, המאופיינת בחוסר יכולת של הגוף להשתמש באינסולין באופן תקין.

אינסולין הוא הורמון החיוני לוויסות רמות הסוכר בדם. כאשר האינסולין לא מופרש או לא פועל באופן תקין, הגלוקוז יצטבר בדם ויוביל לסיבוכים בריאותיים משמעותיים, קצרי וארוכי טווח, לרבות מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות ופגיעה בראייה עד כדי עיוורון.

מחקרים חדשים

מחקרים שונים בדקו את היעילות של טיפולים טבעיים שונים ל-DM. בהם צמחי מרפא, תוספי תזונה ושינויים באורח החיים ובניהול המחלה. לדוגמא, מספר מחקרים הראו שצמחים מסוימים, כמו קינמון, חילבה וג'ינג'ר, מכילים תרכובות ביו-אקטיביות, היכולות לשפר את הרגישות לאינסולין ובכך להפחית את רמות הסוכר בדם.

התערבויות באורח החיים

שינויים באורח החיים כמו פעילות גופנית סדירה ותזונה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים, הוכחו כמשפיעים באופן משמעותי על רמות הסוכר בדם, וניהול המשקל אצל אנשים עם DM.

גישות טבעיות אלו לא רק מציעות אסטרטגיה משלימה לטיפול הקונבנציונלי בסוכרת, אלא גם משפרות את הבריאות הכללית ומונעות מחלות בטווח הארוך.

טיפולים טבעיים

חקר הטיפולים הטבעיים ל-DM ניזון מהרצון הגובר למציאת פתרונות בריאותיים הוליסטיים. מאמר זה נועד לספק סקירה מקיפה של הפוטנציאל של תרופות טבעיות במאבק בסוכרת, בדגש על מחקר מבוסס ראיות, ולהציע תקווה ואפיקים חדשים לחולים המבקשים להתמודד עם מצבם באופן טוב יותר.

תסמינים וגורמים

סוכרת (DM) היא מצב כרוני המשפיע על האופן שבו הגוף מעבד את הסוכר בדם (גלוקוז). גלוקוז הוא חד סוכר המהווה מקור אנרגיה חיוני לתאים המרכיבים את השרירים והרקמות שלנו. כמו גם מקור האנרגיה העיקרי של המוח. הבה ונסקור את הסימפטומים והגורמים למחלה נפוצה זו.

תסמיני סוכרת

צמא והטלת שתן

שניים מהסימנים הראשונים והבולטים, הם צמא שאינו יודע שובע, ועלייה ניכרת בתדירות מתן שתן. זה קורה מכיוון שעודף גלוקוז מצטבר בזרם הדם, מה שגורם לכליות לעבוד באופן מאומץ, כדי לסנן ולספוג את הסוכר. כשהן לא יכולות לעמוד בקצב, עודף הסוכר מופרש בשתן, יחד עם נוזלים מהרקמות. התוצאה היא שהחולה נשאר מיובש.

ירידה במשקל

סימפטום בולט נוסף הוא ירידה בלתי מוסברת במשקל. כאשר רמות האינסולין בגוף אינן מספקות ו/או כאשר תפקוד האינסולין נפגע, הגלוקוז אינו יכול להיכנס לתאים לצורך ייצור אנרגיה חיונית. כתוצאה מכך, הגוף מתחיל לשרוף שומן ושרירים כדי ליצור אנרגיה חלופית, מה שמוביל לירידה במשקל.

עייפות, תשישות ועצבנות

עייפות ותשישות הן תלונות נפוצה בקרב חולי סוכרת. כאשר אין מספיק אינסולין שיעזור לגלוקוז להיכנס לתאים, רמות האנרגיה יורדות, והתוצאה במקרים רבים היא עייפות ועצבנות.

טשטוש ראייה

רמות סוכר גבוהות בדם עלולות לגרום לייבוש נוזלים מעדשות העיניים, להשפיע על יכולת המיקוד ולגרום לראייה מטושטשת.

הגורמים העיקריים לסוכרת

פגיעה במערכת החיסון (סוכרת מסוג 1)

סוכרת מסוג 1 היא לרוב תוצאה של פגיעה במערכת החיסון, המגינה על הגוף מפני חיידקים. המערכת תוקפת והורסת בטעות את תאי בטא בלבלב האחראים על ייצור אינסולין. הסיבה לכשל אוטואימוני זה, מהווה נושא למחקר, אם כי הוא עשוי להיות כרוך בגורמים גנטיים וסביבתיים.

עמידות לאינסולין (סוכרת מסוג 2 וסוכרת הריון)

סוכרת מסוג 2 וסוכרת הריון (מופיעה במהלך ההריון) נגרמות בעיקר כתוצאה מתנגודת לאינסולין. מצב זה מתרחש כאשר תאי הגוף אינם מגיבים היטב לאינסולין, ומתקשים לספוג גלוקוז מהדם. כתוצאה מהקושי, הלבלב מייצר יותר אינסולין, אבל הוא לא יכול לייצר מספיק אינסולין, לאורך זמן, כדי לשמור על הגלוקוז ברמות תקינות.

אורח חיים וגורמים גנטיים

התמהיל המדויק של הסיבות – גנטיות וסביבתיות – משתנה לפי סוג הסוכרת, הגנטיקה ואורח החיים, הממלאים כל אחד תפקיד משמעותי. תזונה לקויה, חוסר בפעילות גופנית ועודף משקל עלולים להגביר את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.

גנטיקה יכולה גם היא לשחק תפקיד מכריע, מה שהופך אנשים מסוימים לבעלי פוטנציאל גבוה יותר לפתח סוכרת מאחרים.

טיפולים קונבנציונליים

אופן הטיפול בסוכרת, במיוחד בסוג 1 (תלוי אינסולין) ובסוג 2 (לא תלוי אינסולין), התפתח עם הזמן, תוך שילוב בין אינסולין, תרופות פומיות (דרך הפה) להיפוגליקמיה ושינויים באורח החיים. סינתזה זו מסתמכת על מחקרים מדעיים עדכניים.

טיפול באינסולין

עבור סוכרת מסוג 1, הטיפול באינסולין נשאר אבן היסוד. נטילתו נועדה לחקות את ייצור האינסולין הטבעי של הגוף.

ניסוי[1] מבוקר שבדק סיבוכים ארוכי טווח הקשורים למחלה, מצא כי יש יתרונות בטיפול אינטנסיבי באינסולין, שהוכיח את יעילותו בעיכוב ההופעה וההתקדמות של סיבוכים מיקרו-וסקולריים (פגיעה בכלי דם קטנים). עם זאת, גישה זו דורשת ניטור קפדני כדי למנוע סכנה של היפוגליקמיה (ירידת סוכר).

תרופות להיפוגליקמיה

עבור סוכרת מסוג 2, נעשה שימוש במגוון של חומרים שניתנו באופן פומי, בין אם כמונותרפיה או בשילוב, כדי לשפר את בקרת הגלוקוז בדם. אלו כוללים:

  • תרופות הגורמות להפרשת אינסולין (למשל, תרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה כמו גליבנקלאמיד), המעוררות הפרשת אינסולין מתאי β של הלבלב.
  • ביגואנידים (לדוגמה, מטפורמין), המפחיתים את ייצור הגלוקוז בכבד ומשפרים את הרגישות לאינסולין.
  • תרופות ממשפחת הגליטזונים (מכונות גם תיאזולידינדיונים), שמשמשות לשיפור ספיגת הגלוקוז והגברת הרגישות לאינסולין. כיום פםחות נמצאות בשימוש בשל תופעות הלוואי שלהן.
  • מעכבי אלפא גלוקוזידאז, האטת הפרשת הגלוקוז מהמזון אל הדם.
  • מעכבי האנזים Dipeptidyl Peptidase IV ומעכבי SGLT2 -המייצגים סוגים חדשים יותר של תרופות, עם מנגנוני פעולה מובהקים.

במאמר[2] מ-2019 דנים החוקרים במגבלות של תרופות קונבנציונליות אלו, כולל תופעות לוואי והירידה בסופו של דבר ביעילותן, תוך שימת דגש על הצורך בחידוש טיפול מתמשך.

שינויים באורח החיים

דיאטה ופעילות גופנית הם גורמים מכריעים בניהול סוכרת, במיוחד סוג 2. שינויים באורח החיים יכולים לשפר את היעילות של טיפולים תרופתיים, ובמקרים מסוימים לאפשר הפחתה במינוני תרופות. המשמעות של ניהול תזונתי ופעילות גופנית מוכרת כמרכזית בכל ההנחיות הטיפוליות.

גישות חדשות וכיוונים עתידיים

כיום הטיפולים קונבנציונליים מהווים את אבן היסוד בניהול המחלה. עם זאת, ישנם טיפולים בשלבי מחקר שונים ובהם ריפוי גנטי, טיפול בתאי גזע ותרופות חדשות, הנבדקים לגביי הפוטנציאל שלהם לספק אפשרויות טיפול יעילות וממוקדות יותר.

צמחי מרפא: תובנות מהמחקר מדעי

בחיפוש אחר טיפולים טבעיים יותר עם פחות תופעות לוואי, זכו צמחי מרפא מסויימים להתעניינות רבה הודות לתכונותיהם האנטי-סוכרתיות הפוטנציאליות. להלן, נסקור צמחי מרפא שונים אשר עברו הערכה מדעית אודות יעילותם בניהול סוכרת.

ג'ינסנג קוריאני (אסייתי): שיפור הרגישות לאינסולין

ג'ינסנג קוריאני נחקר[3] רבות לגביי הפוטנציאל שלו לשפר את הרגישות לאינסולין והשפעותיו ההיפוגליקמיות. התרכובות הפעילות, בהן ג'ינסנוזידים, ככל הנראה ממלאות תפקיד מרכזי בתכונותיו האנטי-סוכרתיות באמצעות שיפור הפרשת אינסולין והפחתת התנגודת לאינסולין .

מלון מר: חיקוי השפעת האינסולין

מלון מר או karela (Momordica charantia) ידוע[4] בתכונותיו המחקות אתפעולת האינסולין. הן המיוחסות לתרכובות כמו Charantin, Vicine ו-polypeptide-p. תרכובות אלו תורמות להשפעותיו להורדת הגלוקוז, באמצעות הקלת הספיגה של גלוקוז ומטבוליזם .

חילבה: בקרת הסוכר בדם

זרעי חילבה, העשירים בסיבים מסיסים, מאטים את ספיגת הפחמימות, ובכך מסייעים בוויסות הסוכר בדם. הנוכחות של 4-hydroxyisoleucine בזרעי החילבה, הוכחה[5] כממריצה את הפרשת אינסולין ומשפרת את הסבילות לגלוקוז, תכונות שהופכות אותו לתוסף תזונה בעל ערך רב בטיפול בסוכרת .

בנבה: ספיגת חומצה קורוסולית וגלוקוז

ההשפעות ההיפוגליקמיות של בנבה (Lagerstroemia speciosa) מיוחסות בעיקר לחומצה קורסולית, אשר הוכחה[6] כמעודדת ספיגת גלוקוז וכמעוררת פעילות דמויית אינסולין. תרופה צמחית זו טומנת בחובה פוטנציאל לשיפור יכולת הוויסות של גלוקוז בחולי סוכרת .

ג׳ימנמה סילבסטר: הפחתת ספיגת הסוכר

ג׳ימנמה סילבסטר (Gymnema Sylvestre) ידועה ביכולתה לחדש תאי איי לנגרהנס (קבוצות של תאים בלבלב) ולהגביר את תפוקת האינסולין. Gymnemic Acid, המרכיבים הפעילים של הצמח, נמצאו כמפחיתים את ספיגת הסוכר במעי, מה שתורם להשפעותיו האנטי-סוכרתיות

קופטיס: התפקיד של ברברין

קופטיס (Coptis Chinensis), המכיל ברברין, מפעיל את האנזים AMPK, המשפיע על חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים. תפקידו בשיפור הרגישות לאינסולין והפחתת היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות) מדגיש את הפוטנציאל שלו כטיפול יעיל לסוכרת .

כורכום

כורכום, וביחוד המרכיב הפעיל שלו כורכומין, ידוע בתכונותיו האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון, אשר עשויות לשפר את הרגישות לאינסולין ולהפחית את רמות הגלוקוז בדם. מחקר[7] מ-2015 מצביע על הפוטנציאל של כורכומין בוויסות תגובות דלקתיות ושיפור הרגישות לאינסולין .

קינמון

הקינמון זכה להתעניינות הודות ליכולתו לשפר את הרגישות לאינסולין ולהוריד את רמות הגלוקוז בדם. במחקר[8] נמצא כי תרכובות ביו-אקטיביות מסויימות בקינמון יכולות לחקות אינסולין, ולשפר את ספיגת הגלוקוז על ידי התאים.

אלוורה

האלוורה מראה[9] פוטנציאל בהורדת רמות הגלוקוז בדם בחולי סוכרת. יכולת זו מיוחסת לפיטוסטרולים (תרכובות צמחיות דמויות כולסטרול) שהם בעלי תכונות אנטי-היפרגליקמיות. הג'ל של אלוורה מכיל פיטוסטרולים פעילים שעשויים לסייע בניהול רמות הסוכר בדם.

ג'ינג'ר (זנגביל)

ג'ינג'ר ידוע[10] בתכונותיו האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון, המועילות בניהול רמות הסוכר בדם. מחקרים מצביעים על כך שתוסף ג'ינג'ר יכול לסייע בהפחתת רמת הסוכר בדם בצום בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2.

שום (Allium Sativum)

שום הגינה מראה פוטנציאל בשיפור הרגישות וההפרשה של אינסולין. זאת בשל השפעותיו להורדת רמת הסוכר בדם, ויכולותיו האנטי דלקתיות ומורידות הכולסטרול. השפעותיו המגבירות[11] את הרגישות לאינסולין הופכות אותו לכלי בעל ערך בטיפול בסוכרת.

כמון שחור

כמון שחור ((Nigella Sativa נחקר לגביי תפקידו בשיפור הרגישות לאינסולין והפחתת רמות הסוכר בדם, המיוחסים לתכונותיו נוגדות החמצון. השפעתו[12] על הגברת פעולת האינסולין, מהווה עניין מיוחד בכל הקשור לניהול סוכרת.

ברברין

ברברין, כימיקל צהוב ומריר שנמצא במספר צמחים, בהם חותם זהב וענבי אורגון, הראה השפעות אנטי-סוכרתיות משמעותיות. פעולתו משפרת את הרגישות לאינסולין ומפחיתה את ייצור הגלוקוז בכבד. תפקידו של ברברין בניהול סוכרת, הוכח[13] במחקרים שונים, המצביעים על יעילותו הן בהורדת רמות הגלוקוז בדם והן בשיפור המטבוליזם של שומנים.

תוספים תזונתיים

מחקר שונים הדגישו את תפקידם של מספר תוספי תזונה, בשיפור הוויסות הגליקמי והפחתת סיבוכי הסוכרת. חלק זה מתעמק בראיות המדעיות, העומדות מאחורי חלק מהתוספים הללו.

חומצות שומן אומגה 3

חומצות שומן מסוג אומגה 3, הידועות ביתרונותיהם הקרדיווסקולריים, נחקרו גם לגביי יעילותן בניהול סוכרת. לפי מחקר[14] משנת 2020, תוספי אומגה 3 יכולים לשפר את פרופילי השומנים בדם ולהפחית דלקת אצל אנשים עם סוכרת. וכמו כן לתרום לבריאות הלב וכלי הדם .

מגנזיום

מגנזיום ממלא תפקיד קריטי במטבוליזם של גלוקוז, והמחסור בו נקשר לתנגודת אינסולין. מחקר[15] משנת 2019 הוכיח כי מתן תוסף מגנזיום יכולה לשפר את הרגישות לאינסולין ואת השליטה הגליקמית אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2 .

ויטמין D

מחסור בוויטמין D נפוץ אצל אנשים עם סוכרת ותורם לתנגודת לאינסולין. מתן ויטמין D הוכח[16] כמשפר את הרגישות לאינסולין ואת השליטה הגליקמית, ולכן ניתן להשתמש בו כחלק מאסטרטגיה טיפולית פוטנציאלית לניהול סוכרת .

כרום

תוספי כרום נחקרו לגביי הפוטנציאל שלהם לשפר את הרגישות לאינסולין ואת המטבוליזם של גלוקוז. מחקרים[17] מצביעים על כך שכרום יכול לסייע בהפחתת רמות הגלוקוז בדם בצום, ושיפור פרופיל השומנים בחולי סוכרת.

חומצה אלפא ליפואית

חומצה אלפא-ליפואית, ידועה כנוגד חמצון חזק. היא נחקרה לגביי השפעותיה על נוירופתיה (פגיעה במערכת העצבים ההיקפית) סוכרתית והרגישות לאינסולין. מחקר[18] מ-2008 מצביע על כך שתוסף חומצה אלפא-ליפואית יכול להפחית תסמינים של נוירופתיה ולשפר את העמידות לאינסולין בחולי סוכרת.

פרוביוטיקה

נעשה שימוש בפרוביוטיקה לשיפור בריאות המעיים, ויש ראיות מדעיות לכך שעשויה להיות לה השפעה על חילוף החומרים הקשורים בגלוקוז. מחקרים[19] הראו שתוספי פרוביוטיקה יכולים להשפיע באופן מועיל על השליטה הגליקמית, תוך הדגשת תפקידם הפוטנציאלי בניהול סוכרת.

ביבליוגרפיה

  • [1] Control, D., Nathan, D., Genuth, S., Lachin, J., Cleary, P., Crofford, O., Davis, M., Rand, L., & Siebert, C. (1993). The effect of intensive treatment of diabetes on the development and progression of long-term complications in insulin-dependent diabetes mellitus.. The New England journal of medicine, 329 14, 977-86 . https://doi.org/10.1056/NEJM199309303291401.
  • [2] Tan, S., Wong, J., Sim, Y., Wong, S., Elhassan, S., Tan, S., Lim, G., Tay, N., Annan, N., Bhattamisra, S., & Candasamy, M. (2019). Type 1 and 2 diabetes mellitus: A review on current treatment approach and gene therapy as potential intervention.. Diabetes & metabolic syndrome, 13 1, 364-372 . https://doi.org/10.1016/j.dsx.2018.10.008.
  • [3] Prabhakar, P. K., & Doble, M. (2011). Mechanism of action of natural products used in the treatment of diabetes mellitus. Chinese Journal of Integrative Medicine, 17(8), 563-574.
  • [4] Jung, M., Park, M., Lee, H. C., Kang, Y., Kang, E. S., & Kim, S. K. (2006). Antidiabetic agents from medicinal plants. Current Medicinal Chemistry, 13(10), 1203-1218.
  • [5] Rao, M., Sreenivasulu, M., Chengaiah, B., Reddy, K., & Chetty, C. M. (2010). Herbal medicines for diabetes mellitus: A review. International Journal of PharmTech Research, 2(3), 1883-1892.
  • [6] McGrowder, D., Miller, F. G., Nwokocha, C., Wilson-Clarke, C., Anderson, M., Anderson-Jackson, L., Williams, L., & Alexander-Lindo, R. (2021). Medical Herbs and the Treatment of Diabetes Mellitus. Herbs and Spices in Disease Management, 48-73.
  • [7] Ríos, J. L., Francini, F., & Schinella, G. R. (2015). Natural Products for the Treatment of Type 2 Diabetes Mellitus. Planta Medica, 81(12-13), 975-994.
  • [8] Khan, A., Safdar, M., Ali Khan, M. M., Khattak, K. N., & Anderson, R. A. (2003). Cinnamon Improves Glucose and Lipids of People With Type 2 Diabetes. Diabetes Care, 26(12), 3215-3218.
  • [9] Yongchaiyudha, S., Rungpitarangsi, V., Bunyapraphatsara, N., & Chokechaijaroenporn, O. (1996). Antidiabetic Activity of Aloe Vera L. Juice. I. Clinical Trial in New Cases of Diabetes Mellitus. Phytomedicine, 3(3), 241-243.
  • [10] Al-Amin, Z. M., Thomson, M., Al-Qattan, K. K., Peltonen-Shalaby, R., & Ali, M. (2006). Anti-diabetic and Hypoglycaemic Properties of Ginger (Zingiber Officinale) in Streptozotocin-induced Diabetic Rats. British Journal of Nutrition, 96(4), 660-666.
  • [11] Kumar, R., Pate, D. K., Prasad, S. K., Sairam, K., & Hemalatha, S. (1995). Antidiabetic Activity of Aqueous Extract of Aegle Marmelos Fruits in Streptozotocin-induced Diabetic Rats. Journal of Ethnopharmacology, 73(3), 285-290.
  • [12] Kalus, U., Pruss, A., Bystron, J., Jurecka, M., Smekalova, A., Lichius, J. J., & Kiesewetter, H. (2003). Effect of Nigella Sativa (Black Seed) on Subjective Feeling in Patients with Allergic Diseases. Phytotherapy Research, 17(10), 1209-1214.
  • [13] Zhang, H., Wei, J., Xue, R., Wu, J. D., Zhao, W., Wang, Z. Z., Wang, S. K., Zhou, Z. X., Song, D. Q., Wang, Y. M., & Lu, Y. (2008). Berberine Lowers Blood Glucose in Type 2 Diabetes Mellitus Patients Through Increasing Insulin Receptor Expression. Metabolism, 57(2), 285-294.
  • [14] Jin, S., Sha, L., Dong, J., Yi, J., Liu, Y., Guo, Z., & Hu, B. (2020). Effects of Nutritional Strategies on Glucose Homeostasis in Gestational Diabetes Mellitus: A Systematic Review and Network Meta-Analysis. Journal of Diabetes Research
  • [15] Plows, J., Reynolds, C., Vickers, M., Baker, P., & Stanley, J. (2019). Nutritional Supplementation for the Prevention and/or Treatment of Gestational Diabetes Mellitus. Current Diabetes Reports.
  • [16] Lee, T., & Dugoua, J. (2011). Nutritional Supplements and Their Effect on Glucose Control. Current Diabetes Reports
  • [17] Candidate, S. H. P., Soliternik, J., & Mazzola, C. (2018). Nutritional supplements for the prevention of diabetes mellitus and its complications. Journal of Nutrition and Intermediary Metabolism
  • [18] Bartlett, H., & Eperjesi, F. (2008). Nutritional supplementation for type 2 diabetes: a systematic review. Ophthalmic and Physiological Optics
  • [19] Mani, U., Mani, I., Biswas, M., & Kumar, S. (2011). An Open-Label Study on the Effect of Flax Seed Powder (Linum usitatissimum) Supplementation in the Management of Diabetes Mellitus. Journal Of Dietary Supplements


טיפולים טבעיים בסוכרת מסוג 2
0 0 הצבעות
דירוג מאמר
הרשמה
הודעה על
0 תגובות
החדשה ביותר
הישן ביותר קיבל את מירב ההצבעות
משוב מוטבע
צפיה בכל התגובות
Scroll to top

תפריט נגישות